ארתור אוונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארתור אוונס
Sir Arthur Evans
SirArthurEvans.JPG
לידה 8 ביולי 1851
נאש מילס, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 ביולי 1941 (בגיל 90)
אוקספורדשייר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה
ארצות מגורים אנגליה
מקום לימודים קולג' ברייזנוז, בית הספר הארו, אוניברסיטת אוקספורד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והנצחה זוכה מדליית קופלי לשנת 1936
תרומות עיקריות
גילוי ארמון קנוסוס והתרבות התרבות המינואית בכרתים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סר ארתור ג'ון אוונס (Arthur John Evans;‏ 8 ביולי 1851 - 11 ביולי 1941) היה ארכאולוג בריטי הידוע בעיקר בזכות גילוי הארמון בקנוסוס שעל האי כרתים, משכנה של התרבות המינואית לה נתן את שמה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוונס נולד בנאש מילס שבהרטפורדשייר, אנגליה, בנם הבכור של הרייט-אן לבית דיקינסון וג'והן אוונס, בני דודים ממשפחות משכילות. את השכלתו הרחבה רכש בבית הספר הארואו, מכללת ברייזנוז, אוניברסיטת אוקספורד ואוניברסיטת גטינגן. בין השנים 1884 ו-1908 עבד כאוצר במוזיאון אשמוליאן, המוזאון האוניברסיטאי הנודע באוקספורד. ב-1909 היה לפרופסור לארכאולוגיה פרה-היסטורית באוניברסיטת אוקספורד.

גילוי התרבות המינואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיומו של האתר בקנוסוס (בסמוך להרקליון), היה ידוע עוד קודם לחפירות של אוונס. מילוס קלוקיירינוס חפר בו החל משנת 1878, אולם לא חשף את כולו, בגלל קשיים שהערימו השלטונות הטורקים. אוונס, שהגיע לאי לראשונה ב-1894, בעקבות עניינו בכתב על חותמים ומטבעות עתיקים, רכש את שטח האתר ב-1900, לאחר שזכה האי לעצמאות מדינית. שלוש שנים קודם לכן, העלה את ההשערה לפיה מקורותיה של התרבות המיקנית הוא בכרתים.

אוונס חפר בקנוסוס במשך כשלושה עשורים, אולם כבר לאחר שנים בודדות נחשף הארמון העתיק בכל גודלו והדרו. ברור היה מהפאר והעושר שמצא, כי היה הארמון מרכז פוליטי ותרבותי של חברה מפותחת. המבנה הסבוך של חדרי הארמון הזכיר לאוונס את הלבירינת המיתולוגי של המלך מינוס, ועל כן קרא את שמה של התרבות שגילה מינואית.

בין הממצאים הרבים בארמון, התגלו 3,000 חרסים כתובים בכתב עתיק. אוונס סיווג ותיעד אותם, מחולקים לפי שלושה כתבים מובחנים: ליניארי א', ליניארי ב' וכתב שלישי, הירוגליפי (כלומר ציורי). מאמציו של אוונס לפענח את הכתבים שחשף לא עלו יפה. מי שפענחו לבסוף, בראשית שנות החמישים, את ליניארי ב', והראו כי הוא צורה מוקדמת של כתב יווני, היו צמד המלומדים האנגלים מייקל ונטריס וג'ון צ'דוויק. הדעה המקובלת במחקר היא שהתרבות המינואית הקדומה כתבה ליניארי א' (שטרם פוענח במלואו), ואילו ליניארי ב' הובא לקנוסוס עם הכיבוש המיקני.

על שירותיו לארכאולוגיה. בין השנים 1921 ו-1935, במקביל להמשך החפירות, פרסם ארבעה כרכים של ממצאי החפירה בארמון. בחיבור נפרד בן שני כרכים, תיאר את הכתב המינואי.

ב-1911 כובד אוונס בתואר "אביר" מסדר האימפריה הבריטית על שירותיו לארכאולוגיה.

ב-1936 זכה במדליית קופלי על עבודתו בכרתים ובמיוחד על תרומתו לחקר התרבות המינואית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארתור אוונס בוויקישיתוף