כתב ליניארי א'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (1.6.2022)

שברי לוחיות ועליהן כתב ליניארי א' שנמצאו באקרוטירי שבסנטוריני

כתב ליניארי א', כתב קווי א' (מיוונית: Γραμμικη Α - ליניאר A) הוא כתב שטרם פוענח והיה בשימוש ביוון העתיקה. הכתב בנוי מכתב הברות ואידאוגרמות, והתגלה על ידי ארתור אוונס, שנתן להם את שמם.

פענוח הכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרטוט בדיו של הכתב כפי שהתגלה על שטחו הפנימי של ספל

כתב ליניארי ב', ששימש את השפה המיקנית, פוענח בשנת 1952 על ידי מייקל ונטריס. לינאר A אינו מפוענח כולו, אך הוא מובן חלקית וניתן לקרוא בו דרך ערכי הכתב הקווי השני. למרות ששני הכתבים חולקים סמלים רבים, אם משתמשים בהברות השייכות ללינאר B בכתבי לינאר A נוצרות מילים שאינן שייכות לשום שפה ידועה. שפה זו מכוּנה מינואית או אטאוכרתית, ומקורה בתקופה שקדמה לפלישות של יוונים מיקנים במאה ה-14 לפנה"ס.

מקורותיה ושורשיה של השפה שהשתמשה בכתב הקווי א', אינם ברורים, וקיימות מספר תאוריות בנושא. מכיוון שהשפה המינואית מעורפלת בימינו, קשה להחליט אם פענוח נתון הוא פענוח נכון של השפה. עם זאת, הגישה הפשוטה ביותר לפענוח היא ההנחה שערכי קווי א' תואמים פחות או יותר את ערכי קווי ב' כתב שפוענח במלואו.

סיווג לשוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

כורש גורדון סבר שהכתב מבטא שפה שמית צפון מערבית, והדגים זאת במשפטים שלמים שפיענח, כמו "ki te-te-bi qi-re-ya-tu", "כי תיטיב הקריה" (לפני היחלשות סיומת ת' הנקבה ל-ה').[1] את הסברה חיזק הבלשן וההיסטוריון עדיה חורון.[2] בשנת 2001, פרסם המגזין Ugarit-Forschungen מאמר שדן בהבדלי תנועות בין לינאר A ו-B. המאמר טען שלינאר A הוא כתב ששירת שפה שהיא צורה קדומה של פיניקית. זהו ניסיון נוסף לחזק את התאוריה המקשרת בין מינואית לשפות שמיות.[דרוש מקור][מפני ש...] המתודולוגיה הזאת ספגה ביקורת.[דרוש מקור][מפני ש...]

אחת ממעט המילים הידועות, KURO, פירושה כנראה "כול" או "הכול", מקורה יכול להיות מהשפות האינדו-אירופיות (kwol או kwel) או מהשפות השמיות (כּ.ל. - כמו "כול" בעברית). זהו מקרה שמייצג היטב את מצב של ליניארי א': מספר האלמנטים הידועים של השפה כל-כך מועט עד שקשה לבנות הנחה מדעית על הצירוף ה"תורשתי" של השפה המינואית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כתב ליניארי א' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Cyrus H. Gordon, Before the Bible - The Common Backgroung of Greek and Hebrew Civilizations, London: Collins, 1962
  2. ^ ע. ג. חורון, "כנען ויוון בתקופת הברונזה", בתוך: יונתן רטוש (עורך), מנצחון למפולת, הוצאת הדר, 1976, עמ' 212
Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.