ארתור אש

ארתור אש
Arthur Ashe
	ארתור אש, 1975
לידה	10 ביולי 1943; ריצ'מונד, וירג'יניה בארצות הברית
פטירה	6 בפברואר 1993 (בגיל 49); ניו יורק
מדינה	ארצות הברית
מקום מגורים	פיטרסבורג, וירג'יניה
בן או בת זוג	Jeanne Moutoussamy-Ashe (20 בפברואר 1977–?); Jeanne Moutoussamy-Ashe
גובה	1.85 מטר
יד חובטת	ימין
פעילות כמקצוען	1969–1980 (כ־11 שנים)
סה"כ פרסים שצבר	1,584,909 דולר אמריקאי
יחידים
מאזן קריירה	699–228
דירוג שיא	1 (1969)
זכיות בטורנירים	33
זוגות
מאזן קריירה	315–173
דירוג שיא	15 (30 באוגוסט 1977)
זכיות בטורנירים	18
שיאי גראנד סלאם
	זכיות 3 ביחידים (2 בזוגות)
אליפות אוסטרליה הפתוחה	זכייה (1970)
אליפות צרפת הפתוחה	רבע גמר (1970, 1971)
וימבלדון	זכייה (1975)
אליפות ארצות הברית הפתוחה	זכייה (1968)

ארתור רוברט אש ג'וניור (באנגלית: .Arthur Robert Ashe, Jr; 10 ביולי 1943 – 6 בפברואר 1993) היה טניסאי אמריקאי שזכה בשלושה טורנירי גראנד סלאם ודורג במקום ראשון בעולם. הוא היה לספורטאי האפרו אמריקאי היחידי עד כה שזכה בשלושה טורנירי גראנד סלאם ביחידים. הטניסאי הגבר כהה העור הנוסף שזכה בטורניר גראנד סלאם כלשהו הוא יאניק נואה מצרפת שזכה באליפות צרפת הפתוחה בשנת 1983.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אש נולד בריצ'מונד וירג'יניה. משפחת אביו, שגם שמו היה ארתור אש, מוצאה מאישה מערב אפריקאית בשם עמר, שנלכדה והובאה לעבדות באמריקה בספינה בשנת 1735, שם היתה משיפחותיו של משפחתו של מי שיהיה מושל צפון קרולינה סמואל אש(אנ').

הוא התאמן בהדרכת רונלד צ'ריטי ואחר כך על ידי רוברט וולטר ג'ונסון. בשנת 1963 קיבל מלגת טניס באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). באותה שנה נבחר לייצג את ארצות הברית בגביע דייוויס ובכך היה לספורטאי כהה העור הראשון בנבחרת ארצות הברית. בזמן לימודיו התאמן מול הטניסאי הנערץ עליו פאנצ'ו גונזלס(אנ'), שחי בסמוך, וסייע לשפר את משחקו של אש. בשנת 1965 הוא זכה בתואר אליפות המכללות של ארצות הברית בטניס (NCAA).

בשנים 1966 - 1968 שירת אש בצבא ארצות הברית והגיע לדרגת סגן.

בשנת 1968 זכה באליפות ארצות הברית לחובבים ואחר כך באליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס ובכך היה לטניסאי היחידי עד כה שזכה בשני טורנירים אלו. בהמשך אותה שנה זכה גם בגביע דייוויס. לאחר מכן, דרום אפריקה סרבה לתת לו אשרת כניסה על מנת להשתתף באליפות דרום אפריקה הפתוחה. אירוע זה העלה לדיון ציבורי את מדיניות האפרטהייד בדרום אפריקה. הוא קרא לבטל את הטורניר כחלק מהסבב המקצועני.

בשנת 1970 זכה אש באליפות אוסטרליה הפתוחה בטניס. בשנת 1971 הוא זכה באליפות צרפת הפתוחה בטניס בטורניר הזוגות. בשנת 1975 הוא זכה בטורניר היוקרתי ביותר, בווימבלדון לאחר ניצחון בגמר על ג'ימי קונורס ובשנת 1977 זכה אש באליפות אוסטרליה הפתוחה בטורניר הזוגות.

ב-20 בפברואר 1977 התחתן אש עם גיין מוטוסמי, צלמת שהכיר 4 חודשים לפני כן. בשנת 1986 הם אימצו בת.

בשנת 1979 עבר אש התקף לב ובעקבותיו ניתוח מעקפים. לאחר שפרש מטניס מקצועני בשנת 1980 עסק אש במספר תחומים, בהם כתיבה בטיים מגזין, פרשן ספורט של ABC, הקים את ליגת הנערים בטניס של ארצות הברית וכן שימש כקפטן נבחרת גביע דייוויס של ארצות הברית. בשנת 1983 הוא עבר פעם נוספת ניתוח לב.

בשנת 1988 התברר שנדבק באיידס דרך עירוי דם שקיבל במהלך ניתוח הלב. דבר מחלתו נשמר בסוד עד שפורסמה בשנת 1992 לאחר שעיתונאי מהעיתון USA Today פנה אליו ואמר שבכוונתו לפרסם ידיעה בנושא זה. לאחר הפרסום פנו מאות קוראים לעיתון והביעו מחאה על כך שאילצו את אש לפרסם את מחלתו.

הוא הקים קרן למלחמה באיידס, ופעל להעלאת המודעות למחלה, לחינוך מיני ולהסברה על המחלה. בין השאר לחם נגד התפישה שמחלת האיידס פוגעת רק בגברים הומוסקסואליים.

ארתור אש נפטר בשנת 1993 מדלקת ריאות שנבעה ממחלת האיידס בה לקה. בין שאר הסיבוכים הוא סבל גם מטוקסופלזמוזיס^[1].

מספר חודשים לאחר מותו העניק לו הנשיא ביל קלינטון את מדליית החירות הנשיאותית, האות האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית. בשנת 1997 נקרא על שמו של אש אצטדיון הטניס החדש במרכז הטניס הלאומי בניו יורק. זהו אצטדיון הטניס הגדול בעולם ובו 23,771 מקומות ישיבה לצופים.

תארים והשגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1985 זכה אש להיכלל בהיכל התהילה הבינלאומי של הטניס.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האצטדיון המרכזי, באליפות ארצות הברית הפתוחה שנערכת במרכז הטניס הלאומי בפארק פלאשינג מדוז, הנמצא ברובע קווינס בעיר ניו יורק בארצות הברית נושא את שמו של ארתור אש. אצטדיון זה, שנבנה ב-1997, מכיל 23,771 מקומות ישיבה והוא אצטדיון הטניס הגדול בעולם.

בטקס הפרסים של espn לשנת 2019, חולק פרס על שמו של ארתור אש. בפרס זכה הכדורסלן האגדי ביל ראסל על מלחמתו בגזענות כלפי האפרו-אמריקאים בשנות ה-60