אליפות וימבלדון 1975

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליפות וימבלדון 1975
1975 Wimbledon Championships
ענף טניס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת התחרות 23 ביוני 1975 – 5 ביולי 1975 (13 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר תחרות 89 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר מארחת אצטדיוני הטניס בווימבלדון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליפות וימבלדון 1975 הייתה תחרות טניס שנערכה על מגרשי הדשא של אצטדיוני הטניס בווימבלדון. התחרות התחילה ב-23 ביוני והסתיימה ב-5 ביולי. תוכנית התחרות כללה תחרויות גברים, תחרויות נשים ותחרויות זוגות גברים, זוגות נשים וזוגות מעורבים.

טניסאי ארצות הברית זכו ברוב התחרויות. בטי שטוב (הולנד) ואלן סטון (אוסטרליה) השתתפו בשני גמרים אך לא זכו באף תואר. במהלך שנת 1975 מרטינה נברטילובה ערקה מצ'כוסלובקיה הקומוניסטית לארצות הברית.

הפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנצחי תחרויות קיבלו את הפרסים הבאים:

  • תחרות הגברים - £10,000
  • תחרות הנשים - £7,000
  • תחרות זוגות גברים - £2,000
  • תחרות זוגות נשים - £1,200
  • תחרות זוגות מעורבים - £1,000

סך הפרסים באליפות היה £114,875

התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות הגברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארתור אש, מנצח התחרות

בתחרות זו השתתפו 128 טניסאים שחולקו ל-8 בתים. לקראת התחרות 16 המשתתפים החזקים דורגו כדלקמן:

  1. ג'ימי קונורס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצח תחרות 1974, הפסיד במשחק הגמר
  2. קן רוזוול (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודח בסיבוב הרביעי
  3. ביורן בורג (שוודיהשוודיה שוודיה), הודח ברבע הגמר
  4. גיז'רמו וילאס (ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה), הודח ברבע הגמר
  5. איליה נסטסה (רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) רומניה), הודח בסיבוב השני
  6. ארתור אש (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), ניצח בתחרות
  7. סטן סמית' (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצח תחרות 1972, הודח בסיבוב הראשון
  8. ראול רמירס (מקסיקומקסיקו מקסיקו), הודח ברבע הגמר
  9. טום אוקר (הולנדהולנד הולנד), הודח ברבע הגמר
  10. ג'ון אלקסנדר (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודח בסיבוב השני
  11. רוסקו טנר (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בחצי הגמר
  12. יאן קודש (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), מנצח תחרות 1973, הודח בסיבוב השני
  13. מרטי ריסן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הרביעי
  14. ויטס גרולייטיס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודח בסיבוב הראשון
  15. אוני פרון (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודח בסיבוב השלישי
  16. טוני רוץ' (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודח בחצי הגמר

במשחק הגמר, נפגשו אמריקאים ארתור אש וג'ימי קונורס. ארתור אש ניצח ב-4 מערכות.

תחרות הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילי ג'ין קינג, מנצחת התחרות

בתחרות הנשים השתתפו 96 טניסאיות שחולקו ל-8 בתים. 8 טניסאיות זכו לדירוג:

  1. כריס אוורט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחת תחרות 1974, הודחה בחצי הגמר
  2. מרטינה נברטילובה (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודחה ברבע הגמר
  3. בילי ג'ין קינג (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחת תחרויות 1966–1968 ו-1972–1973, ניצחה בתחרות
  4. איבון גולגונג (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), מנצחת תחרות 1971, הפסידה במשחק הגמר
  5. מרגרט קורט (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), מנצחת תחרות בשנים 1963, 1965 ו-1970, הודחה בחצי הגמר
  6. וירג'יניה וייד (בריטניהבריטניה בריטניה), הודחה ברבע הגמר
  7. אולגה מורוזובה (ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות), הודחה ברבע הגמר
  8. קרי מלוויל-רייד (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחה בסיבוב השני

במשחק הגמר בילי ג'ין קינג מארצות הברית נפגשה עם איבון גולגונג מאוסטרליה וניצחה אותה בשתי מערכות. לבילי ג'ין קינג זה היה הניצחון ה-12 (ו-6 בווימבלדון) בתחרויות גראנד סלאם לנשים.

תחרות זוגות גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 64 זוגות. מנצחי תחרות 1974 ג'ון ניוקומב וטוני רוץ' מאוסטרליה שבסך הכול ניצחו בתחרות זו 5 פעמים לא השתתפו בתחרות 1975. 8 זוגות דורגו:

  1. בריין גוטפריד (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) וראול רמירס (מקסיקומקסיקו מקסיקו), הודחו בסיבוב השני
  2. ג'ימי קונורס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) ואיליה נסטסה (רומניה (1965-1989)רומניה (1965-1989) רומניה), מנצחי תחרות 1973, הודחו בסיבוב השני
  3. בוב יואיט ופרו מקמילן (דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) דרום אפריקה), מנצחי תחרויות 1967 ו-1972, הודחו ברבע הגמר
  4. בוב לוץ וסטן סמית' (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השלישי
  5. ג'ון אלקסנדר ופיל דנט (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחו בסיבוב השני
  6. מארק קוקס ורוג'ר טיילור (בריטניהבריטניה בריטניה), הודחו בסיבוב השלישי
  7. טום אוקר (הולנדהולנד הולנד) ומרטי ריסן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השלישי
  8. ארתור אש ואריק ואן דילן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השני

במשחק הגמר ויטס גרולייטיס (ארצות הברית) ואלכסנדר מאייר (אוסטרליה) שלא היו מדורגים נפגשו עם הזוג הלא מדורג הנוסף קולין דואודסוול (רודזיה) ואלן סטון (אוסטרליה) וניצחו אותם ב-3 מערכות.

תחרות זוגות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 48 זוגות. 4 זוגות קיבלו דירוג:

  1. איבון גולגונג (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה) ופגי מישל (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחות תחרות 1974, הודחו בסיבוב השני
  2. רוזמרי קזאלס ובילי ג'ין קינג (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחות תחרויות 1967, 1968, 1970, 1971, ו-1973. הודחו בחצי הגמר
  3. כריס אוורט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) ומרטינה נברטילובה (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודחו ברבע הגמר
  4. מרגרט קורט (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה) ווירג'יניה וייד (בריטניהבריטניה בריטניה), הודחו ברבע הגמר

במשחק הגמר נפגשו זוגות לא מדורגים. אן קיומורה (ארצות הברית) וקזוקו סוואמצו (יפן) שיחקו נגד פרנסואז דיר (צרפת) ובטי שטוב (הולנד) וניצחו אותן ב-3 מערכות. לפרנסואז דוד זה היה ההפסד השישי במשחק הגמר של תחרות זוגות נשים בווימבלדון.

תחרות זוגות מעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 64 זוגות. מזוג מנצחי תחרות 1974 רק בילי ג'ין קינג השתתפה בתחרות זו. 4 זוגות קיבלו דירוג:

  1. מרטי ריסן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) ומרגרט קורט (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), ניצחו בתחרות
  2. טוני רוץ' (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה) ובילי ג'ין קינג (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בחצי הגמר
  3. יאן קודש ומרטינה נברטילובה (צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה), הודחו בסיבוב השלישי
  4. אלכס מטרבלי ואולגה מורוזובה (ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות), הודחו ברבע הגמר

במשחק הגמר מרטי ריסן (ארצות הברית) ומרגרט קורט (אוסטרליה) שיחקו נגד אלן סטון (אוסטרליה) ובטי שטוב (הולנד) שלא היו מדורגים וניצחו אותם בשתי מערכות. למרגרט קורט זה היה הניצחון החמישי בתחרויות זוגות מעורבים בווימבלדון.

ישראל באליפות וימבלדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאולינה פלד החלה לשחק בתחרות נשים מהסיבוב השני. היא שיחקה נגד ג'ולי אנתוני מארצות הברית והפסידה בשתי מערכות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]