אליפות צרפת הפתוחה

אליפות צרפת הפתוחה
Internationaux de France de tennis
טורניר גראנד סלאם

מיקום	פריז, צרפת
מועדון	אצטדיון רולאן גארוס
משטח	חימר / לא מקורה
הגרלת גברים	128מ / 128הע / 64הג
הגרלת נשים	128מ / 96הע / 64הג
פרסים כספיים	28,028,600 € (2015)
אתר הטורניר
טורנירי גראנד סלאם נוספים
אליפות אוסטרליה הפתוחה אליפות צרפת הפתוחה אליפות וימבלדון אליפות ארצות הברית הפתוחה

טורנירי טניס מקצועני
טורנירי גראנד סלאם אוסטרליה הפתוחה רולאן גארוס אליפות וימבלדון ארצות הברית הפתוחה
גברים (ATP)		נשים (WTA)
סבב ה-ATP גמר ה-ATP מאסטרס 1000 סדרת 500 סדרת 250 דירוג ה-ATP סבב ה-ATP צ'לנג'ר סדרת 125 טורנירי ITF הסבב העולמי גביע דייוויס אולימפיאדה		סבב ה-WTA גמר ה-WTA WTA 1000 WTA 500 WTA 250 דירוג ה-WTA סבב ה-WTA צ'לנג'ר WTA 125 טורנירי ITF הסבב העולמי גביע בילי ג'ין קינג אולימפיאדה

אליפות צרפת הפתוחה היא אחד מ-4 טורנירי הגראנד סלאם, שהן התחרויות החשובות ביותר בענף הטניס. האליפות מתקיימת אחת לשנה בסוף חודש מאי ותחילת חודש יוני במרכז הטניס הנקרא על-שמו של רולאן גארוס (טייס צרפתי שהצטיין במלחמת העולם הראשונה), סמוך ליער בולון במערב פריז, בירת צרפת.

זהו טורניר הגרנד-סלאם היחיד המתקיים על משטחי חימר, משחקים על משטח חימר מתאפיינים בנקודות ארוכות, מכיוון שהחימר מאט את מהירות הכדור, ומשום כך המשחקים באליפות צרפת בדרך כלל ארוכים יותר מטורנירי גרנד-סלאם האחרים. התחרות נחשבת לתחרות החשובה ביותר עבור שחקנים המצטיינים על סוג משטח זה. לעומת זאת, היא נחשבת קשה בעיני שחקנים המעדיפים סגנון משחק מהיר יותר, המתאים למשטחים מסוגים אחרים. מסיבה זו לא מעט מהטניסאים הגדולים בהיסטוריה לא הצליחו לזכות בטורניר זה, וחלקם אף לא הגיע לשלביו הגבוהים ביותר.

האליפות

כמו שאר טורנירי הגרנד-סלאם, אליפות צרפת נמשכת כשבועיים (החל מ-2006 הטורניר נמשך 15 ימים ומתחיל ביום ראשון ולא ביום שני, כמקובל). בתחרויות היחידים הראשיות לנשים וגברים משתתפים 128 שחקנים בכל תחרות וכדי לזכות בהן צריך לנצח ב-7 משחקים.

המגרש המרכזי נקרא על שמו של פיליפ שאטרייה שהיה מראשי איגוד הטניס הצרפתי. הוא נבנה ב-1928 ומכיל 15,166 מקומות ישיבה. המגרש השני בחשיבותו נקרא על-שמה של סוזן לנגלן, טניסאית צרפתית מצטיינת בשנות ה-20 של המאה ה-20.

באליפות צרפת, בדומה לטורניר וימבלדון ובניגוד לאליפות אוסטרליה הפתוחה ואליפות ארצות הברית הפתוחה, משחקים רק בשעות האור ואין משחקי לילה עם תאורה מלאכותית (זולת האצטדיון המרכזי).

אליפות צרפת החלה כאליפות לאומית ב-1891. בשנת 1925 היא "נפתחה" לטניסאים מחוץ לצרפת. בתחילה נערכה האליפות על מגרשי דשא עד 1928, כאשר האליפות נערכה לראשונה על חימר במקומה הנוכחי.

בשנת 1968 השתתפו לראשונה מקצוענים ברולאן גארוס והיא הייתה הראשונה מבין 4 טורנירי גראנד-סלאם שנפתחה למקצוענים.

שיאים

מעידן התחרויות הפתוחות (Open Era), 1968

שיא זכיות לטניסאיות

מקום	שם הטניסאית	מדינה	מספר זכיות	השנים
1	כריס אוורט		7	1974, 1975, 1979, 1980, 1983, 1985, 1986
2	שטפי גראף		6	1987, 1988, 1993, 1995, 1996, 1999
3	ז'וסטין הנין		4	2003, 2005, 2006, 2007
4	מרגרט קורט		3	1969, 1970, 1973
	מוניקה סלש			1990, 1991, 1992
	ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו			1989, 1994, 1998
	סרינה ויליאמס			2002, 2013, 2015
	איגה שוויונטק			2020, 2022, 2023

שיא זכיות לטניסאים

מקום	שם הטניסאי	מדינה	מספר זכיות	השנים
1	רפאל נדאל		14	2005, 2006, 2007, 2008, 2010, 2011, 2012, 2013, 2014, 2017, 2018, 2019, 2020, 2022
2	ביורן בורג		6	1974, 1975, 1978, 1979, 1980, 1981
3	איוון לנדל		3	1984, 1986, 1987
	מאטס וילאנדר			1982, 1985, 1988
	גוסטבו קורטן			1997, 2000, 2001
	נובאק ג'וקוביץ'			2016, 2021, 2023

הזוכות והזוכים בתואר

אליפות צרפת הפתוחה

טניסאיות

שנה	מדינה	אלופה	מדינה	סגנית	תוצאת משחק הגמר
1968		ננסי ריצ'י		אן היידון ג'ונס	5–7, 6–4, 6–1
1969		מרגרט קורט		אן היידון ג'ונס	6–1, 4–6, 6–3
1970		מרגרט קורט (2)		הלגה ניסן	6–2, 6–4
1971		איבון גולגונג		הלן גורלי	6–3, 7–5
1972		בילי ג'ין קינג		איבון גולגונג	6–3, 6–3
1973		מרגרט קורט (3)		כריס אוורט	6–7(5–7), 7–6(8–6), 6–4
1974		כריס אוורט		אולגה מורוזובה	6–1, 6–2
1975		כריס אוורט (2)		מרטינה נברטילובה	2–6, 6–2, 6–1
1976		סו בייקר		רנטה טומנובה	6–2, 0–6, 6–2
1977		מימה יאושובץ		פלורנצה מיהאי	6–2, 6–7(5–7), 6–1
1978		וירג'יניה רוזיצ'י		מימה יאושובץ	6–2, 6–2
1979		כריס אוורט (3)		ונדי טרנבול	6–2, 6–0
1980		כריס אוורט (4)		וירג'יניה רוזיצ'י	6–0, 6–3
1981		האנה מנדליקובה		סילביה הניקה	6–2, 6–4
1982		מרטינה נברטילובה		אנדריאה יגר	7–6(8–6), 6–1
1983		כריס אוורט (5)		מימה יאושובץ	6–1, 6–2
1984		מרטינה נברטילובה (2)		כריס אוורט	6–3, 6–1
1985		כריס אוורט (6)		מרטינה נברטילובה	6–3, 6–7(4–7), 7–5
1986		כריס אוורט (7)		מרטינה נברטילובה	2–6, 6–3, 6–3
1987		שטפי גראף		מרטינה נברטילובה	6–4, 4–6, 8–6
1988		שטפי גראף (2)		נטליה זברבה	6–0, 6–0
1989		ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו		שטפי גראף	7–6(8–6), 3–6, 7–5
1990		מוניקה סלש		שטפי גראף	7–6(8–6), 6–4
1991		מוניקה סלש (2)		ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו	6–3, 6–4
1992		מוניקה סלש (3)		שטפי גראף	6–2, 3–6, 10–8
1993		שטפי גראף (3)		מרי ג'ו פרננדז	4–6, 6–2, 6–4
1994		ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו (2)		מרי פירס	6–4, 6–4
1995		שטפי גראף (4)		ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו	7–5, 4–6, 6–0
1996		שטפי גראף (5)		ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו	6–3, 6–7(4–7), 10–8
1997		איבה מאיולי		מרטינה הינגיס	6–4, 6–2
1998		ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו (3)		מוניקה סלש	7–6(7–5), 0–6, 6–2
1999		שטפי גראף (6)		מרטינה הינגיס	4–6, 7–5, 6–2
2000		מרי פירס		קונצ'יטה מרטינז	6–2, 7–5
2001		ג'ניפר קפריאטי		קים קלייסטרס	1–6, 6–4, 12–10
2002		סרינה ויליאמס		ונוס ויליאמס	7–5, 6–3
2003		ז'וסטין הנין		קים קלייסטרס	6–0, 6–4
2004		אנסטסיה מיסקינה		אלנה דמנטייבה	6–1, 6–2
2005		ז'וסטין הנין (2)		מרי פירס	6–1, 6–1
2006		ז'וסטין הנין (3)		סבטלנה קוזנצובה	6–4, 6–4
2007		ז'וסטין הנין (4)		אנה איבנוביץ'	6–1, 6–2
2008		אנה איבנוביץ'		דינארה סאפינה	6–4, 6–3
2009		סבטלנה קוזנצובה		דינארה סאפינה	6–4, 6–2
2010		פרנצ'סקה סקיאבונה		סמנתה סטוסור	6–4, 7–6(7–2)
2011	סין	לי נה		פרנצ'סקה סקיאבונה	6–4, 7–6(7–0)
2012		מריה שרפובה		שרה אראני	6–3, 6–2
2013		סרינה ויליאמס (2)		מריה שרפובה	6–4, 6–4
2014		מריה שרפובה (2)		סימונה האלפ	6–4, 6–7(5–7), 6–4
2015		סרינה ויליאמס (3)		לוציה שפרובה	6–3, 6–7(2–7), 6–2
2016		גרביניה מוגורוסה		סרינה ויליאמס	7–5, 6–4
2017		ילנה אוסטפנקו		סימונה האלפ	4–6, 6–4, 6–3
2018		סימונה האלפ		סלואן סטיבנס	3–6, 6–4, 6–1
2019		אשלי ברטי		מרקטה וונדרואושובה	6–1, 6–3
2020		איגה שוויונטק		סופיה קנין	6–4, 6–1
2021		ברבורה קרייצ'יקובה		אנסטסיה פבליוצ'נקובה	6–1, 2–6, 6–4
2022		איגה שוויונטק (2)		קוקו גוף	1-6, 3-6
2023		איגה שוויונטק (3)		קרולינה מוצ'ובה	2-6, 7-5, 4-6

טניסאים

שנה	מדינה	אלוף	מדינה	סגן אלוף	תוצאת משחק הגמר
1968		קן רוזוול		רוד לייבר	6–3, 6–1, 2–6, 6–2
1969		רוד לייבר		קן רוזוול	6–4, 6–3, 6–4
1970		יאן קודש		זיקו פרנולוביץ'	6–2, 6–4, 6–0
1971		יאן קודש (2)		איליה נסטסה	8–6, 6–2, 2–6, 7–5
1972		אנדרס חימנו		פטריק פאוזי	4–6, 6–3, 6–1, 6–1
1973		איליה נסטסה		ניקולה פיליץ'	6–3, 6–3, 6–0
1974		ביורן בורג		מנואל אורנטס	2–6, 6–7(4–7), 6–0, 6–1, 6–1
1975		ביורן בורג (2)		גיז'רמו וילאס	6–2, 6–3, 6–4
1976		אדריאנו פנטה		הרולד סולומון	6–1, 6–4, 4–6, 7–6(7–3)
1977		גיז'רמו וילאס		בריאן גוטפריד	6–0, 6–3, 6–0
1978		ביורן בורג (3)		גיז'רמו וילאס	6–1, 6–1, 6–3
1979		ביורן בורג (4)		ויקטור פצ'י	6–3, 6–1, 6–7(6–8), 6–4
1980		ביורן בורג (5)		ויטאס גרולייטיס	6–4, 6–1, 6–2
1981		ביורן בורג (6)		איוואן לנדל	6–1, 4–6, 6–2, 3–6, 6–1
1982		מאטס וילאנדר		גיז'רמו וילאס	1–6, 7–6(8–6), 6–0, 6–4
1983		יאניק נואה		מאטס וילאנדר	6–2, 7–5, 7–6(7–3)
1984		איוואן לנדל		ג'ון מקנרו	3–6, 2–6, 6–4, 7–5, 7–5
1985		מאטס וילאנדר (2)		איוואן לנדל	3–6, 6–4, 6–2, 6–2
1986		איוואן לנדל (2)		מיקאל פרנפורס	6–3, 6–2, 6–4
1987		איוואן לנדל (3)		מאטס וילאנדר	7–5, 6–2, 3–6, 7–6(7–3)
1988		מאטס וילאנדר (3)		אנרי לקונט	7–5, 6–2, 6–1
1989		מייקל צ'אנג		סטפן אדברג	6–1, 3–6, 4–6, 6–4, 6–2
1990		אנדרס גומס		אנדרה אגאסי	6–3, 2–6, 6–4, 6–4
1991		ג'ים קורייר		אנדרה אגאסי	3–6, 6–4, 2–6, 6–1, 6–4
1992		ג'ים קורייר (2)		פטר קורדה	7–5, 6–2, 6–1
1993		סרז'י ברוגרה		ג'ים קורייר	6–4, 2–6, 6–2, 3–6, 6–3
1994		סרז'י ברוגרה (2)		אלברטו ברסטגי	6–3, 7–5, 2–6, 6–1
1995		תומאס מוסטר		מייקל צ'אנג	7–5, 6–2, 6–4
1996		יבגני קפלניקוב		מיכאל שטיך	7–6(7–4), 7–5, 7–6(7–4)
1997		גוסטבו קוורטן		סרז'י ברוגרה	6–3, 6–4, 6–2
1998		קרלוס מויה		אלכס קורצה	6–3, 7–5, 6–3
1999		אנדרה אגאסי		אנדרי מדבדב	1–6, 2–6, 6–4, 6–3, 6–4
2000		גוסטבו קוורטן (2)		מגנוס נורמן	6–2, 6–3, 2–6, 7–6(8–6)
2001		גוסטבו קוורטן (3)		אלכס קורצה	6–7(3–7), 7–5, 6–2, 6–0
2002		אלברט קוסטה		חואן קרלוס פררו	6–1, 6–0, 4–6, 6–3
2003		חואן קרלוס פררו		מרטין ורקרק	6–1, 6–3, 6–2
2004		גסטון גאודיו		גיירמו קוריה	0–6, 3–6, 6–4, 6–1, 8–6
2005		רפאל נדאל		מריאנו פוארטה	6–7(6–8), 6–3, 6–1, 7–5
2006		רפאל נדאל (2)		רוג'ר פדרר	1–6, 6–1, 6–4, 7–6(7–4)
2007		רפאל נדאל (3)		רוג'ר פדרר	6–3, 4–6, 6–3, 6–4
2008		רפאל נדאל (4)		רוג'ר פדרר	6–1, 6–3, 6–0
2009		רוג'ר פדרר		רובין סודרלינג	6–1, 7–6(7–1), 6–4
2010		רפאל נדאל (5)		רובין סודרלינג	6–4, 6–2, 6–4
2011		רפאל נדאל (6)		רוג'ר פדרר	7–5, 7–6(7–3), 5–7, 6–1
2012		רפאל נדאל (7)		נובאק ג'וקוביץ'	6–4, 6–3, 2–6, 7–5
2013		רפאל נדאל (8)		דויד פרר	6–3, 6–2, 6–3
2014		רפאל נדאל (9)		נובאק ג'וקוביץ'	3–6, 7–5, 6–2, 6–4
2015		סטאן ואוורינקה		נובאק ג'וקוביץ'	4–6, 6–4, 6–3, 6–4
2016		נובאק ג'וקוביץ'		אנדי מארי	3–6, 6–1, 6–2, 6–4
2017		רפאל נדאל (10)		סטאן ואוורינקה	6–2, 6–3, 6–1
2018		רפאל נדאל (11)		דומיניק תים	6–4, 6–3, 6–2
2019		רפאל נדאל (12)		דומיניק תים	6–3, 5–7, 6–1, 6–1
2020		רפאל נדאל (13)		נובאק ג'וקוביץ'	0-6, 2-6, 5-7
2021		נובאק ג'וקוביץ' (2)	יוון	סטפנוס ציציפס	6–7, 2–6, 6–3, 6–2, 6–4
2022		רפאל נדאל (14)		קספר רוד	6–3, 6–3, 6–0
2023		נובאק ג'וקוביץ' (3)		קספר רוד	6-7, 3-6, 5-7

ישראלים באליפות

בוגרים

• אנדי רם ביחד עם נטלי דשי () בטורניר הזוגות המעורבים לשנת 2007

נוער

• אנה סמשנובה זכתה בטורניר הנערות לשנת 1991
• ישי עוליאל זכה בטורניר הזוגות לנערים לשנת 2016

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של אליפות צרפת הפתוחה
• אליפות צרפת הפתוחה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• אליפות צרפת הפתוחה, ברשת החברתית פייסבוק
• אליפות צרפת הפתוחה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אליפות צרפת הפתוחה, ברשת החברתית אינסטגרם
• אליפות צרפת הפתוחה, סרטונים בערוץ היוטיוב