אשלגן ציאניד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אשלגן ציאניד
Potassium-cyanide-phase-I-unit-cell-3D-SF.png
שם סיסטמטי Potassium cyanide
כתיב כימי CKN עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה מולרית 65.12 גרם/מול
מראה מוצק גבישי לבן
מספר CAS 151-50-8
צפיפות 1.55±0.01 גרם/סמ"ק
מסיסות 716 גרם לליטר (ב 20°C)
טמפרטורת היתוך 634.5 °C
907.65 K
טמפרטורת רתיחה 1,625 °C
1898.15 K
מקדם שבירה 1.41
אנתלפיית התהוות סטנדרטית 131.5− קילוג'ול למול
אנטרופיה מולרית תקנית 127.8 ג'ול למול למעלה
LD50 11 מיליגרם לקילוגרם
NFPA 704
NFPA 704#סיכון לשריפהNFPA 704#אזהרות מיוחדותNFPA 704#אי יציבות / פעילותNFPA 704#סיכון בריאותיNFPA 704.svg
אודות התמונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אשלגן ציאניד הוא תרכובת כימית שנוסחתה KCN, זהו חומר יוני המורכב מיוני אשלגן +K ויוני ציאניד -CN. החומר גבישי והסריג קובי, כל יון אשלגן מוקף 6 יוני ציאניד ולהפך. לבן ומסיס מאוד במים. שימושיו העיקריים של החומר הם בכריית זהב, סינתזה אורגנית וציפוי מתכת.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייצרים אשלגן ציאניד בתגובה של מימן ציאניד עם תמיסה של אשלגן הידרוקסידי ואידוי המים בואקום.

היקף הייצור: 50,000 טון בשנה.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משתמשים באשלגן ציאניד בסיתזה של ניטרילים וחומצות קרבוקסיליות. בכריית זהב משתמשים בחומר כדי לקבל מזהב מתכתי וחמצן אטמוספירי תרכובת מסיסה של אשלגן זהב ציאנידי

רעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הציאנידים אשלגן ציאנידי רעיל בשל קישור יון הציאניד ליוני ברזל Fe+3 בחלבון ציטוכרום אוקסידאז במיטוכונדריה והפרעה לנשימה התאית. הרעילות הגבוהה שלו (LD50 מוערך באדם: 140 מ"ג) ומסיסותו הגבוהה הגורמת לספיגה מהירה בגוף הפכו את החומר לאמצעי נפוץ להתאבדות. כך למשל השתמשו באשלגן ציאנידי בכירים במשטר הנאצי דוגמת ארווין רומל, מגדה גבלס, פיליפ בוהלר, מרטין בורמן והיינריך הימלר. מתאבדים אחרים במימן ציאנידי כוללים את חלוץ המחשוב אלן טיורינג והכימאי וולאס קרותרס. החומר שימש כמרכיב הפעיל בגלולות התאבדות שנשאו מרגלים בתקופת מלחמת העולם השנייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אשלגן ציאניד בוויקישיתוף
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אשלגן ציאניד בוויקישיתוף