אשמן הכיס

אשמן הכיס
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	עטלפים
תת־סדרה:	דמויי נשפון
משפחה:	אשמניים
סוג:	אשמן הכיס
מינים
	4
שם מדעי
	Saccolaimus; ‏טמינק, 1838

אשמן הכיס (שם מדעי: Saccolaimus) הוא סוג של עטלף בינוני-גדול במשפחת האשמניים ובו 4 מינים שחיים באוקיאניה, דרום אסיה ומרכז אפריקה. הסוג הוקם בשנת 1838 על ידי הזואולוג הגרמני יעקוב קונרד טמינק ומשמעות שמו המדעי היא ״גרון עם שק״. המינים בסוג נכללו בעבר בסוג אשמן והם גדולים יחסית לבני המשפחה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאשמן הכיס גוף גוצי וכבד, ראש גדול, משולש ופחוס וכנפיים ארוכות וצרות. החרטום קצר ושטוח, הלוע מוארך במעט והשפתיים שסועות. האוזניים קצרות, עגולות ומחודדות בקצה והצפירים שלהן קצרים ועגולים. העיניים גדולות ובולטות והנחיריים רחבים וצינוריים. הזנב מכוסה בקרום התעופה להוציא את הקצה החשוף דמוי הנדן.

בניגוד לרבים ממשפחת האשמנים, לסוג זה אין כלל שקיקים על הכנף, אולם מאידך, הוא מתאפיין בכיס עור גדול על הגרון שהעניק לו את שמו. הכיס הגרוני נמצא רק אצל הזכר ומשמש כנראה לסימון טריטוריה, בעוד שאצל הנקבה יש במקומו מספר קפלי עור עירומים. אורך הראש והגוף של אשמני הכיס 72–135 מ״מ, אורך הזרוע 61–95 מ״מ ואורך הזנב 22–36 מ״מ. משקלם נע בין 21 ל-114 גרם.

הפרווה של אשמן הכיס ארוכה וחלקה. צבעה הכללי משתנה בהתאם למין ונע בין חום ערמוני לאדמדם, אוכרה, חום אפרורי, חום קפה או שחור. אצל כל המינים הגחון בהיר יותר ונע בין חום בהיר לאפרפר, צהבהב או לבן בוהק ואצל מין אחד הפרווה מנומרת בלבן. הכנפיים והאוזניים בצבע שחור פיח או חום כהה והזרועות והשוקיים בצבע אדום או ורוד.

תפוצה וביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינים בסוג נפוצים באפריקה, אסיה ואוקיאניה. התפוצה של הסוג כוללת את אוסטרליה, גינאה החדשה, איי שלמה, איי סונדה, חלק מאיי מאלוקו, איי הפיליפינים, חצי האי המלאי, חלק מהודו-סין, סרי לנקה, הודו, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה של קונגו, אוגנדה, גבון, גינאה המשוונית, קמרון, ניגריה, גאנה, חוף השנהב וליבריה. בית הגידול של הסוג כולל יער גשם טרופי, יער עננים, יער מנגרובים, חורש ים-תיכוני, סוואנה צחיחה או טרופית, ומדבריות.

אשמני הכיס פעילים לאחר רדת החשיכה במשך מספר שעות ומבלים את שעות היום בשינה בסבך, מחילות, קברים, מערות, מבנים נטושים, עצים וסלעים. הם חיים בדרך כלל בבדידות או במושבות קטנות (29-2 פרטים) אך מינים מסוימים נראים לעיתים במושבות של מאות בודדות. במקומות מסוימים יש נדידות עונתיות מאזורים חמים לאזורים קרירים יותר.

אשמני הכיס צדים עשים, פשפשאים, חגבאים, טרמיטים וחיפושיות ובשל מבנה גופם הכבד הם אינם יכולים לתמרן ביעילות ומחפשים מזון באזורים פתוחים יחסית כמו חופת היער הגבוהה, בקצה היער או בקרחות יער. מאידך, הטיסה שלהם מהירה יחסית. האשמנים מאתרים את טרפם באמצעות איכון-הד, וחלק מהפולסים שהם מפיקים נשמעים לאוזן אנושית. הנקבה ממליטה גור יחיד מדי שנה.