איי מאלוקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איי מאלוקו באינדונזיה

איי מאלוקו הם קבוצת איים באינדונזיה, בין גינאה החדשה לסולאווסי. בעבר הם נקראו איי התבלינים על ידי הסינים והאירופאים, אך שם זה ניתן גם לאיים אחרים.

רוב איי מלוקו הם הרריים, חלקם עם הרי געש פעילים.

האיים הצפוניים הם:

האיים הדרומיים הם:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי מאלוקו המקוריים היו ספנים וסוחרים במשך אלפי שנים. באיים נמצאו חרוזי אוניקס ודיסקיות כסף המתוארכים לסביבות 200 לפני הספירה ושמשו כנראה אמצעי תשלום. בשנת 1513 הגיעו פורטוגלים לאיי מאלוקו ונחתו באי אמבון. הם בנו במקום מבצר, ומיסיונרים פעלו לנצר את האוכלוסייה המקומית. הפורטוגזים לא הצליחו להגיע לשליטה רבה על האזור, וגם מאמצי המיסיונרים צלחו חלקית בלבד ורוב האוכלוסייה נותרה מוסלמית.

בשנת 1599 הגיעו ההולנדים לאיי מאלוקו במטרה להגן על המונופול שלהם במסחר בתבלינים. במהלך המאה ה-17 ביצעו ההולנדים טבח בתושבי איי באנדה אשר הוחלפו בעבדים, בגלל שניסו לסחור בתבלינים עם הבריטים. במהלך מלחמת העולם השנייה נשלטו האיים על ידי היפנים.

מאז 1950 איי מאלוקו הם חלק מאינדונזיה. עד 1999 היוו איי מאלוקו פרובינציה אחת של אינדונזיה, בשם "מאלוקו". ב-1999 חולק הפרובינציה לשניים: "מאלוקו" ו"מאלוקו הצפונית". באזור יש סכסוכים על רקע דתי בין מוסלמים לנוצרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.