באין מולדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
באין מולדת
נעמי והרועה מתוך הסרט
נעמי והרועה מתוך הסרט
נעמי והרועה מתוך הסרט
בימוי נורי חביב
הופק בידי לאו פולד
תסריט נורי חביב, לאו פולד
שחקנים ראשיים שושנה דמארי, שייקה אופיר, עמוס אריכא
מוזיקה משה וילנסקי
מדינה ישראל
הקרנת בכורה 1956
משך הקרנה 93 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

באין מולדת הוא סרט דרמה ישראלי מ-1956 בבימויו של נורי חביב. זהו הסרט הישראלי הראשון שצולם בצבע והראשון שעוסק בעליית יהודי תימן לישראל. מסיבה זו, ומכיוון שהשתמש בשפה קולנועית שהושפעה מהקולנוע הערבי, נחשב הסרט לחתרני ופורץ דרך בקולנוע המקומי.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט מתרחשת ב־1926, בתימן. נעמי (שושנה דמארי), נחטפה בילדותה בידי מוסלמים, שגם הרגו את הוריה, שמה שונה לנעמה והיא גודלה כמוסלמית העובדת כרקדנית וכזמרת במועדוני לילה.

קבוצת יהודים קטנה מחליטה לעלות לארץ ישראל על רקע התעמרויות של ערביי הסביבה. נעמה, אשר מגלה את שורשיה, מצטרפת לקבוצה במסעה לארץ הקודש אחרי פגישה מקרית עם רועה צאן יהודי ועם ילד יהודי שהוריו נטבחו. קבוצת היהודים מונהגת על ידי שליח ציוני ממוצא מזרחי שהגיע מארץ ישראל. היהודים נתקלים בצרות שונות בדרכם המפרכת במדבר, אך סוף המסע טוב והם מגיעים אל הארץ המובטחת.

משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושנה דמארי, שייקה אופיר, סעדיה דמארי, איתן פריבר, כדורי שהרבני, עמוס אריכא, אילן עובדיה, אופירה נבון, ורה גולדמן, שלמה בשמי וירוחם כהן.

הקשר היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורי חביב הוא יליד עיראק, בגדד, בעקבות פוגרום נמלט לאיראן השכנה וב-1954 עלה חביב לישראל. יחד עם שלושה מאחיו הקים את אולפן ההסרטה "אולפני חביב" בהרצליה.

חביב שהיה בעל ניסיון רב (הוא היה בעלים של אולפן בו יצר סרטי קולנוע כבר כשחי באיראן; בין השאר עבד עם ג'ורג' עובדיה) לא התקבל בזרועות פתוחות בתעשייה המקומית האשכנזית.

לאחר הקמת האולפן ניגש מיד להפקת הסרט "באין מולדת", שהעבודה עליו הסתיימה ב-1956.
הסרט היה הראשון שהציג סיפור עלייה מארצות המזרח, והשתמש בשפה קולנועית מעורבת שהושפעה מהקולנוע הערבי, הרוסי והמערבי.

לימים אמר:[1] "בכל הסרטים שראיתי אף אחד לא עשה סרט על עדות המזרח, על כמה הם סבלו, על הפוגרומים שהיו נגדם, על איך הם נלחמו וזרקו הכל כדי לבוא לישראל ועל כל הקשיים שהיו להם בדרך". "נכון, גם היהודים באירופה סבלו, אבל אז אף אחד לא הזכיר מה עבר על היהודים המזרחים. הרי גם להם לקחו את הרכוש ואת הבתים, וגם מהם הרגו רבים. כשאני הייתי בן 12 היה בעיראק פוגרום גדול, הרגו הרבה יהודים, זרקו אותם בחפירה גדולה, בלי שמות ובלי כלום, ואף אחד לא עשה סרט על זה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.