בדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בְּדָן היה יישוב יהודי בתקופת המשנה באזור השומרון.

היישוב נזכר במסכת עורלה במשנה בזכות רימוניו המפורסמים[1], לצד "אגוזי פרך", שמקומה לפי הסברה בכפר בית פוריכ, מזרחית לשכם. זאת, כאשר פירות אלו הובאו כדוגמה לדבר שבמניין, דהיינו, דברים שמפני חשיבותם היו נמכרים במספר, ולא במשקל או במידה.

"רימוני בדן" נזכרים גם במסכת כלים במשנה לעניין מעשרות, לצד "חצירי גבע", שמקומה לפי הסברה בכפר ג'בע שבשומרון: ”ולמה הוזכרו רימוני בדן ... אמר רבי יוסי, לא הוזכרו רימוני בדן וחצירי גבע אלא שיהו מתעשרין ודאי בכל מקום”[2].

כמו כן, נזכרים "רימוני בדן" בתלמוד[3].

בתנ"ך נזכר "בְּדָן" כאחד מצאצאיו של מנשה[4].

היישוב הקדום מזוהה כיום עם החורבה ואתר המעיינות עין באד'אן, צפונית מזרחית לשכם, בתחילתו של נחל תרצה[5].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה, מסכת ערלה, פרק ג', משנה ח'.
  2. ^ משנה, מסכת כלים, פרק י"ז, משנה ה'.
  3. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ב', הלכה א'; תלמוד ירושלמי, מסכת ערלה, פרק א', הלכה ד'; תלמוד ירושלמי, מסכת ערלה, פרק ג', הלכה ד'; תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"א, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ע"ד, עמוד א'.
  4. ^ ספר דברי הימים א', פרק ז', פסוק י"ז.
  5. ^ ש' דר וז' ספראי (עורכים), מחקרי שומרון: קובץ מחקרים, הקיבוץ המאוחד, 1986, עמ' 148; י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, עמ' 350.