זאב ספראי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זאב ספראי
פרופ' זאב ספראי.jpg
לידה 1948 (בן 72 בערך)
מקום מגורים ישראלישראל  ישראל
עיסוק היסטוריון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זאב ספראי (נולד ב-1948 בירושלים) הוא מרצה וחוקר של ארץ ישראל בתקופת בית שני, פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. מפעל חייו הוא כתיבת פירוש למשנה, "משנת ארץ ישראל" אותו התחיל ביחד עם אביו פרופ' שמואל ספראי ואחותו פרופ' חנה ספראי.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים ב-1948, למד בישיבת נתיב מאיר, שימש כקומונר בבני עקיבא, שירת בצה"ל, והיה בגרעין שייסד את קיבוץ מעלה גלבוע. את תואר הדוקטור קיבל באוניברסיטה העברית בירושלים בנושא "גאוגרפיה היסטורית של ארץ שומרון" בהנחייתם של פרופ' מנחם שטרן ופרופ' זכריה קלאי.

עם נישואיו ב-1974 לדינה מקבוצת יבנה עבר לגור בקיבוץ, ומאז הוא חבר קבוצת יבנה.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מ-1977, מילא שלל תפקידים באוניברסיטת בר-אילן, כולל ראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל, סגן הרקטור של האוניברסיטה ומנחה סטודנטים לתארים מתקדמים. היה במזכירות נאמני תורה ועבודה, במרכז המפד"ל, בוועדת הרישיונות של המועצה הארכאולוגית. שימש יו"ר הוועדה להכשרת מורי דרך במשרד התיירות. כיום הוא חבר בוועדת השמות הממשלתית, וחבר בוועד המנהל של מכללת אשקלון, המכללה האקדמית אחוה, מכללת גבעת וושינגטון ומרכז יעקב הרצוג. ממלא תפקידים שונים בקיבוצו, קבוצת יבנה, ושימש במשך 3 שנים כמזכיר הקבוצה.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של ספראי עוסקים בהיבטים שונים של תקופה המשנה והתלמוד, ובעיקר בתחומים בהם נדרש שילוב של מקורות וגישות שונות, כגון מקורות חז"ל וממצא ארכאולוגי, או מקורות חז"ל וגישה סוציו-היסטורית.[דרוש מקור]

משנת ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מרכזי ממפעלו המחקרי של ספראי בשנים האחרונות הוא סדרת משנת ארץ ישראל, פירוש חברתי והיסטורי למשנה. ייחודו של הפירוש הוא במיקוד על ההיבטים המציאותיים של המשנה, תוך שימוש נרחב בממצאי המחקר על תקופת התנאים בהיבטיו השונים: היסטוריה, ארכאולוגיה, חקלאות, חברה ועוד. בנוסף הוא עושה שימוש גם במתודות של חקר התלמוד, כגון שימוש בתוספתא ובמקורות מקבילים נוספים במטרה לפרש את המשנה לפי פשוטה.

את כתיבת הפירוש החל ספראי בלימוד המשנה כולה יחד עם אביו, שמואל ספראי, שהיה היסטוריון של תקופת המשנה והתלמוד, ואחותו, חנה ספראי, שהייתה חוקרת תלמוד. הפירוש מתבסס על פירות הלימוד המשותף, אך שניהם נפטרו בתחילת תהליך הכתיבה ואת רוב הסדרה כתב זאב ספראי לבדו. הפירוש החל לראות אור בשנת תשס"ח (2008), ולפי דיווחיו של ספראי כולו כבר כתוב. בסופו של דבר עתידה הסדרה לכלול כמה עשרות כרכים. חלק מהכרכים פורסמו במהדורה מקוונת בלבד (באתר כותר), ולא ברור האם כל הסדרה תראה אור בדפוס. רוב הכרכים עד כה יצאו לאור בהוצאת מכללת ליפשיץ, ומיעוטם בהוצאות אחרות (אוניברסיטת בר-אילן, מכללת הרצוג, הקיבוץ המאוחד). הכרכים שפורסמו במהדורה מקוונת יצאו בהוצאה עצמית (הוצאת משנת ארץ ישראל).

עד כה ראו אור:

  • סדר זרעים כולו (9 כרכים): ברכות, פאה, כלאים, דמאי, שביעית, תרומות, מעשרות-מעשר שני, חלה, ערלה-ביכורים
  • סדר מועד כולו (11 כרכים): שבת (2 כרכים כולל מבוא נרחב למשנה. מהדורה מורחבת פורסמה רק במרשתת וללא המבוא למשנה), עירובין, פסחים, שקלים, יומא, סוכה, ביצה, ראש השנה, תענית-מגילה, מועד קטן-חגיגה
  • מסדר נשים: כתובות (2 כרכים), נדרים, נזיר
  • מסדר נזיקין: אבות
  • סדר טהרות כולו (15 כרכים, מתוכם רק מסכת נידה נדפסה, והשאר פורסמו רק במרשתת): כלים (4 כרכים), אהלות, נגעים, פרה, טהרות, מקוואות, נידה (יחד עם דניאל רוזנק), מכשירין, זבים, טבול יום, ידיים, עוקצים

כל מסכת פותחת במבוא, הכולל דיון במקורות מן המקרא ומספרות בית שני לתחום העיסוק של המסכת, ולאחר מכן מבט רחב על הנושא הנדון. בגוף הפירוש נידונה כל משנה לעצמה. תחילה מובאת המשנה בשתי נוסחאות זו לצד זו: נוסח כתב יד קאופמן מול נוסח הדפוס הראשון (נפולי רנ"ב); ולאחר מכן מובא הפירוש.

זהו הפירוש הראשון למשנה כולה שמתמקד בריאליה ובהיסטוריה, ובתחומים הללו הוא התקבל ככלי חשוב ומקיף. עם זאת, הוא ספג ביקורת הן מכיוון המחקר והן מהכיוון הדתי. מצד המחקר הותקף הפירוש בעיקר מכיוון חוקרי תלמוד, שטענו כי הפירוש נוטה לחוסר דיוק בדיון הטקסטואלי והפילולוגי.[1] מהצד הדתי מתח הרב יואל קטן ביקורת על הפירוש, על כך שנעשה בו שימוש מועט בפרשנים הקלאסיים, תוך "דילוג" מתקופת חז"ל ישר למחקרי הדורות האחרונים, ועל כך שהוא כולל משפטים רבים וקביעות "שקשה לקבל אותם" וחלקם אף מנוגד לדברי חז"ל. לדבריו, מדובר אמנם ב"מפעל מחקרי 'כבד' ורב-שנים", אך עם זאת "אופיו רחוק מדרכו של הזרם המרכזי-התורני של הציבור הדתי".[2]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משנת ארץ ישראל, פירוש היסטורי־חברתי למשנה (ראו פירוט לעיל).
  • ארץ ישראל בתקופת בית שני בשיתוף עם איל רגב הוצאת כרטא, תשע"א.
  • משלי חז"ל בשיתוף עם סטיבן ר' נוטלי, הוצאת כרטא, תשע"א.
  • הגדה של פסח – הגדת חז"ל (בשיתוף ש' ספראי), ירושלים תשנ"ח.
  • הקהילה היהודית בארץ-ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, ירושלים תשנ"ה. ISBN 9652270962
  • היישוב היהודי בגולן, קשת, תשל"ח.
  • פרקי גליל בתקופת המשנה והתלמוד, מעלות תשמ"א. מהדורה שנייה מורחבת ירושלים תשמ"ה.
  • גבולות ושלטון בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, תל אביב תש"ם.
  • אום ריחן, עיירה מתקופת המשנה (בשיתוף עם ש' דר וי' טפר) תל אביב תשמ"ו.
  • חציבה ומחצבות אבן בארץ-ישראל (בשיתוף א' ששון), ירושלים תשס"א.
  • חשמונאית ושמה עכסה, ספר ילדים על תקופת החשמונאים, תש"ף.
  • The MacMillan Bible Atlas- Completely Revised (with A. Rainey),New York 1993.
  • The Economy of Roman Palestine, Routledge London 1994.
  • The Missing Century, Leuvein 1998./
  • The Onomasticon of Eusabius, (with S. Notley) Leiden 2005.
  • The Haggada of the Sages (with S.Safrai), Jerusalem will appear in 2009.
  • Seeking the Holy Land, Amsterdam,In print.

ספרים שערך:

  • בית הכנסת בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים תשמ"ו.
  • מחקרי שומרון, ז' ספראי וש' דר עורכים, תל אביב תשמ"ו.
  • חקרי ארץ, עיונים בתולדות ארץ-ישראל מוגשים לכבוד פרופ' יהודה פליקס, ז', ספראי, א' פרידמן וי' שוורץ, עורכים, רמת-גן תשנ"ז
  • הכפר הקדום בארץ-ישראל, תל אביב תשנ"ז, ז' ספראי וש' דר, עורכים.
  • בין סמכות לאוטונומיה, ז' ספראי וא' שגיא, עורכים, תל אביב תשנ"ח.
  • אשקלון עיר לחוף ימים, א' ששון, ז' ספראי, ונ' שגיב, עורכים, אשקלון תשס"א,
  • The Rural Landscape of Ancient Israel,(with, E. Meir and S. Dar and Z' Safrai, eds), Oxford 2003.
  • The Literature of the Sages The Jewish People in the First Century, Compendia Rerum Judaicarum II, – S. Safrai, Z. Safrai, J. Schwartz, P.J. Thomson, Amsterdam 2006.
  • The Jewish People in the First Century Compendia Rerum Judaicarum II, Amsterdam 2006.

בנוסף פרסם מאמרים רבים בבטאונים שונים בעברית, אנגלית, גרמנית וצרפתית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זאב ספראי בוויקישיתוף

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]