בוסתנאי עודד
בוסתנאי עודד[1] (נולד ב-1933) הוא חוקר ההיסטוריה של עם ישראל בתקופה הקדומה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוסתנאי עודד נולד בשנת 1933 בירושלים להורים שעלו מעדן. הוא שירת בצה"ל בשנים 1951–1953 ולאחר מכן למד תנ"ך והיסטוריה באוניברסיטה העברית.[2] בשנת 1958 קיבל תואר ראשון במדעי הרוח מהאוניברסיטה העברית בירושלים,[3] ובתחילת 1960 קיבל תעודת הוראה.[4] בשנת 1960 קיבל את הפרס על שם חנה, זאב וברוך בן ישי, על עבודתו "מדיניות החוץ של יהודה מודגמת בתקופת אחז".[5] בתחילת 1968 קיבל את פרס מפעל הפיס על עבודת הדוקטורט שלו, "המעמד המדיני של עבר הירדן הישראלי בתקופת המלוכה (עד חורבן שומרון)".[6] בשנת 1969 זכה לתואר דוקטור להיסטוריה של עם ישראל,[7] ומונה למרצה באוניברסיטת חיפה.[8]
עודד לימד במכללת שאנן והיה דיקן לימודים מתקדמים והמנהל האקדמי של מכללת תל חי. כן היה בין כותבי אנציקלופדיה מקראית וסדרת עולם התנ"ך בהוצאת דוידזון-עתי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון (כרכים א–ד), האוניברסיטה הפתוחה, 2007–2008
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בוסתנאי עודד (1933-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בוסתנאי הוא שמו הפרטי
- ^ עודד, בוסתנאי, האגודה לטיפוח חברה ותרבות, מורשת יהדות תימן
- ^ תואר בוגר במדעי הרוח, הארץ, 8 במאי 1958
- ^ מקבלי תעודות הוראה תיכונית תש"ך, הארץ, 11 בינואר 1960
- ^ האוניברסיטה העברית, הצופה, 7 בינואר 1960
- ^ 9 מענקי מחקר הוענקו על ידי מפעל הפיס, מעריב, 8 בינואר 1968
- ^ האוניברסיטה העברית, למרחב, 10 ביולי 1969
- ^ מינויים במכון האוניברסיטאי בחיפה, דבר, 16 ביולי 1969
