בוצ'ה (משחק כדור)

בּוֹ֫צָ'ה (באנגלית: Boccia; בישראל מבוטא לפעמים בּוֹצְ'יָה) הוא משחק כדור המשמש כענף ספורט נכים וכענף ספורט פאראלימפי. משחק הבּוֹצָ'ה דומה למשחק הבַּאצִ'י (אנ') (Bocce) ולמשחק הפטאנק. שם המשחק נגזר מהמילה הלטינית לבוס (מנהל) - bottia. משחקים את המשחק ברמה המקומית, הלאומית והעולמית ספורטאים בעלי מוגבלויות פיזיות משמעותיות.

המשחק תוכנן בתחילה עבור אנשים המתמודדים עם שיתוק מוחין, אולם משחקים אותו כיום גם שחקנים עם מגוון רחב של מוגבלויות מוטוריות אחרות. ב-1984 נכנס המשחק לתחרויות ספורט פאראלימפי (אנ'), ונכון לשנת 2020 הצטרפו למשחקים הבינלאומיים 75 מועדוני בוצ'ה לאומיים. הבוצ'ה הוא אחד משני ענפי הספורט היחידים המתמודדים בתחרויות הפאראלימפיות, שאין להם מקבילה במשחקים האולימפיים (לצד ענף הכדורשער).

המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המשחק ניתן לשחק ביחידים, בזוגות או בקבוצות של שלושה. המטרה היא לזרוק כדורי עור בצבעי כחול או אדום (על פי הגרלה) קרוב ככל האפשר לכדור מטרה לבן המכונה ג'ק. הג'ק נזרק תחילה, ואחריו נזרקים שני כדורים על ידי השחקן שזרק את הג'ק. לאחר מכן נזרקים שני כדורים על ידי השחקן הנגדי.

בהמשך זורקים הצדדים כדורים נוספים עד לסיום הכדורים שבידם, במטרה להתקרב לג'ק או להרחיק את כדורי היריב ממנו.

את הכדורים ניתן לזרוק באמצעות הידיים, הרגליים ולעיתים במקרים של נכות קשה גם באמצעות מכשירי עזר. בסוף כל מקצה מודד השופט את מרחק הכדורים הקרובים ביותר לג'ק ומעניק נקודות - נקודה אחת לכל כדור שקרוב לג'ק יותר מהכדור הקרוב ביותר של היריב. השחקן עם מספר הנקודות הגבוה ביותר בסיום המשחק הוא המנצח.

על פי רוב כולל משחק ארבעה מקצים ושישה כדורים לכל צד. כשהתחרות היא זוגית כל שחקן מטיל שלושה כדורים במקצה, וכשהתחרות היא בין שלישיות כל שחקן מטיל שני כדורים במקצה.

את המשחק משחקים על מגרש בגודל 12.5 מטרים על 6 מטרים עם 2 מטרים של שטח ריק בתוכו, מסביב. פני השטח של המגרש שטוחים וחלקים. אזור הזריקה מחולק לשיש 'קופסאות' מלבניות בהן עומדים הזורקים ומהן אסור להם לחרוג. על המגרש קו בצורת V שאותו הג'ק צריך לעבור על מנת שזריקתו תהיה תקפה. בקצה המגרש נמצא 'אזור הכדורים המתים' אליו מכניסים כדורים אם הם נזרקים מחוץ למגבלת הזמן, מחוץ לאזור המשחק או אם הספורטאי מפר כלל במהלך זריקתו. צלב מסמן את המיקום שבו יש למקם את הג'ק אם הוא נוגע או חוצה את קו הגבול או במקרה של שובר שוויון. הכדורים עצמם עשויים עור והם גדולים מעט יותר מכדור טניס, במשקל של כ-275 גרם (9.7 אונקיות) ובאורך של כ-270 מ"מ (11 אינץ'). הם זמינים בדרגות שונות של רכות וקשיות ונבחרים בכוונה ובהתאמה לביצוע אסטרטגיות רצויות.

קטגוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי להיות זכאי להתחרות בבוקסיה ברמה הלאומית או הבינלאומית, ספורטאים חייבים להיות עם מוגבלות ומרותקים לכיסא גלגלים כתוצאה משיתוק מוחין, או מצב נוירולוגי אחר בעל השפעות דומות כגון ניוון שרירים או פגיעה מוחית טראומטית. שחקנים נבדקים כדי לקבוע את היקף נכותם ולאחר מכן מתאמנים על מנת לאפשר להם להתחרות מול ספורטאים אחרים בעלי רמת תפקוד גופני דומה.

השחקנים מחולקים לארבע קטגוריות על פי רמת נכות: BC1 - שחקנים בקטגוריה זו זורקים את הכדור ביד או ברגל. ורשאים להיעזר בסייע שנשאר מחוץ ל'קופסת' המשחק של המתחרה, כדי לייצב או להתאים את כיסא המשחק שלהם ולתת את הכדור לשחקן כאשר יתבקש. BC2 - שחקנים במחלקה זו זורקים את הכדור ביד. ואינם זכאים לסיוע. BC3 - שחקנים במחלקה זו סובלים מתפקוד לקוי מאוד בתנועה בארבע הגפיים. לשחקנים במחלקה זו אין אחיזה מתמשכת או שחרור פעולה ואף על פי שהם עשויים להיות בעלי תנועת זרועות, יש להם לא מספיק טווח תנועה כדי להניע כדור למגרש. הם עשויים להשתמש במכשיר עזר כגון רמפה למסירת הכדור. הם רשאים להיעזר בסייע; על הסייעים להפנות את גבם למגרש ולהימנע מלהביט במשחק. BC4 - שחקנים במחלקה זו סובלים מתפקוד לקוי של כל ארבעת הגפיים, כמו גם שליטה נמוכה באחיזה. עם זאת הם יכולים להפגין זריזות מספקת כדי לזרוק את הכדור על המגרש, ולכן אינם זכאים לעזרה.