ברוך חגאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברוך חגאי
Baruch Hagai 2016.JPG
לידה 17 בינואר 1944 (בן 75)
טריפולי, לוב
מידע כללי
לאום ישראלישראל  ישראל
ספורט
ענף ספורט ספורטאי פאראלימפי:
טניס שולחן,
כדורסל,
שחייה
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל  ישראל
שחייה
אולימפיאדת הנכים
שחייה
זהב טוקיו 1964 50 מטר חזה
ארדטוקיו 1964משחה שליחים
טניס שולחן
זהב טוקיו 1964 יחידים
זהב תל אביב 1968 יחידים
זהב תל אביב 1968 זוגות
זהב היידלברג 1972 יחידים
זהב טורנטו 1976 יחידים
ארד טוקיו 1964 זוגות
כדורסל
זהב תל אביב 1968 נבחרת
זהב ארנהם 1980 נבחרת
כסף היידלברג 1972 נבחרת
כסף טורונטו 1976 נבחרת
ארד טוקיו 1964 נבחרת
משחקי סטוק מנדוויל
זהב 1965 טניס שולחן זוגות
זהב 1967 כדורסל
זהב 1969 כדורסל
זהב 1981 כדורסל
אליפות העולם
זהב 1971 כדורסל
זהב 1975 כדורסל
אליפות אירופה
זהב 1971 כדורסל
זהב 1978 כדורסל
זהב 1981 כדורסל

ברוך חגאי (נולד ב-17 בינואר 1944) הוא ספורטאי פאראלימפי ישראלי רב-גוני ומבכירי מאמני ספורט הנכים בישראל. הוא אלוף פאראלימפי בעל 8 מדליות זהב. הוא זכה 4 פעמים ברציפות במדליית זהב אולימפית בטניס שולחן ביחידים ומדליית זהב אחת בזוגות, 2 מדליות זהב בכדורסל ומדליית זהב בשחייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חגאי נולד בטריפולי שבלוב למשפחה בת 13 נפשות. בהיותו בן שנתיים חלה בשיתוק ילדים וכעבור חמש שנים עלתה משפחתו לישראל. תחילה שוכנה המשפחה במעברת קיסריה ולאחר מכן עברה לשכונת מונטיפיורי בתל אביב. חגאי סיים את לימודיו והשתלם בהכשרות טכניות שהתקיימו במסגרת משרד העבודה. בשנים 19602000 עבד כטכנאי מכונות ורכז פרויקטים במפעל "הארגז" לאוטובוסים.

בישראל קיבל חגאי לראשונה טיפול במחלת הפוליו ועם הקמתו של מרכז הספורט לנכים, בשנת 1960, השתלב בחוגיו. הוא בלט כשחקן כדורסל והשתתף בנבחרות המרכז למשחקי סטוק מנדוויל ולאולימפיאדת הנכים. בשנות פעילותו נרשמה השתתפותו ב-224 משחקים בינלאומיים מטעם נבחרת ישראל ו-66 משחקים בינלאומיים מטעם מרכז הספורט לנכים. בתחום טניס שולחן זכה ארבע פעמים ברציפות במדליית זהב אולימפית.

עם פרישתו לגמלאות התמסר חגאי למרכז הספורט לנכים והוא משמש בו כיום כמאמן ראשי.

על פועלו לקידום ספורט הנכים בישראל זכה חגאי בפרס ישראל לספורט ותרבות הגוף (2001). כמו כן הוא הוכתר בתואר "ספורטאי השנה" לשנת 1988 (שנת פרישתו ממשחק פעיל) ותואר "ספורטאי היובל" (1998) מטעם הועד האולימפי בישראל. בשנת 1985 נבחר חגאי להיכל התהילה של ספורטאים יהודים באוניברסיטה העברית, בשנת 1986 קיבל את תואר "איש השלום" מהוועד האולימפי הבינלאומי ובשנת 1999 זכה בפרס היובל בספורט מטעם משרד החינוך והתרבות.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חגאי נשוי לאסתר ולהם שלושה בנים. אחד מהם הוא רועי חגאי, מאמן כדורסל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]