בטונג נולרבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןבטונג נולרבור
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששנכחד
נכחד (EX)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: קנגוראים
תת־סדרה: דמויי-קנגורו
משפחה: קנגוריים חולדתיים
סוג: בטונג
מין: בטונג נולרבור
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Bettongia pusilla
McNamara, 1997
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בטונג נולרבור (שם מדעי: Bettongia pusilla), הוא מין יונק כיס ננסי ולא מוכר בסוג בטונג שחי באזורים הצחיחים בדרום יבשת אוסטרליה ונכחד מן העולם בתחילת ההתיישבות האירופאית באוסטרליה במהלך המאה ה-17.

מידע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדע התוודע לקיומו באמצעות מספר שלדים תת-מאובנים שנתגלו בשנת 1984 בשתי מערות באזורים הצחיחים שלאוסטרליה הדרומית; במקור, שלדים אלו תוארו כשייכים לסוג הנכחד קנגורו חולדתי מדברי או לאחד ממיני הפוטורו; בשנת 1997, הביולוג ג'ים מקנמרה בחן את השלדים, והגיע למסקנה שמדובר במין חדש של בטונג. בהשוואה בין גולגולת בטונג נולרבור לגולגולות בטונגים אחרים, נמצא שהלסת התחתונה שלו הייתה קטנה מקרוביו עם שיניים דקיקות יותר וטוחנות בעלות כתרים גבוהים. אף שבתחילה סברו שמדובר במאובן קדום, תארוך העצמות גילה שהוא נכחד תקופה קצרה לאחר שהחלה ההתיישבות האירופאית ביבשת.

בטונג נולרבור היה מצוי בעיקר במישור נולרבור הצחיח והמדברי באוסטרליה הדרומית, וקרוי על שם אזור זה; ככל הנראה היה מצוי גם באזורים האקולוגים: המפטון (בחוף הדרומי) ומאליי (באוסטרליה המערבית). מעולם לא דווח על היתקלות בבטונג חי באוסטרליה, כך שאין שום מידע אודות מראהו או אורח חייו. בטונג נולרבור היה המין הקטן ביותר בסוגו, ומכונה בשל כך גם "בטונג נולרבור ננסי".

במיתולוגיה האבוריג'ינית בפילבארה, מתואר קנגורו זעיר שאינו דומה לאף אחד מהמינים הידועים כיום; יש הסבורים שמדובר בבטונג נולרבור. המין מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN כמין נכחד (EX). הסיבות להכחדתו של המין אינן ידועות. ייתכן שהוא נעלם בעקבות הכנסת מינים פולשים ליבשת דוגמת שועל אדום, חתול הבית וארנבון מצוי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בטונג נולרבור באתר הרשימה האדומה של IUCN