בטי דובינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בטי דובינר ראשונה מימין עם עדלי סטיבנסון בביקורו בישראל בבית ציוני אמריקה, 1953

בטי ויויאן דוּבּינר (3 ביוני 1912 - 15 בפברואר 2008) הייתה מייסדת ונשיאת איל"ן.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטי דובינר נולדה בלונדון שבמחוז אונטריו בקנדה. אמה, בטי, נפטרה במהלך לידתה. אביה, אלכס, עבד למחייתו כסוכן מכירות ונעדר לעתים תכופות וממושכות מביתם, ובטי נותרה בהשגחת דודה ודודתה.

בנעוריה החלה לדגמן ועברה לחיות בטורונטו. לאחר מכן עברה לניו יורק ושימשה קניינית עבור חברת אופנה. במהלך שנות הארבעים נישאה לסם דובינר (1914 – 1993), איש עסקים ואספן אמנות, ויחד עמו עלתה לישראל בשנת 1950. קודם לעלייתם היו בטי וסם חברי תנועת בית"ר וממייסדי "הליגה למען שחרור פלשתינה (ארץ ישראל)". ברמת גן מצוי בית דובינר על שמם, בניין מגורים ייחודי בתכנונם של האדריכלים אלפרד נוימן, צבי הקר ואריה שרון.

לאחר התפרצות מגפת הפוליו בארץ, בשנת 1952, הקימה דובינר את הארגון "אילנשיל פוליו" לטיפול בנפגעי המחלה. ביוזמתה הובא ארצה, בסיוע ארגון הפוליו האמריקאי ומשרד הבריאות, החיסון נגד הפוליו ולילדים הנפגעים סופקו מכשירים אורתופדיים ופעילויות שיקום. ארגון המתנדבים שהקימה הפך במרוצת השנים לאיל"ן ודובינר, שעמדה בראשו, פעלה לייסוד סניפיו ברחבי הארץ ולהקמת מרכז הספורט לנכים.

דובינר יזמה הכשרת כח אדם מקצועי לטיפול בנפגעי הפוליו ולגיוס תרומות לקיום הארגון, בין היתר באמצעות קיומו של "מצעד הפרוטות". שנים רבות לאחר פרישתה מעיסוק פעיל במוסדות הארגון, הייתה נשיאת איל"ן וגילתה עניין בהתפתחות מוסדותיו.

לאורך השנים פעלה דובינר לקידום מטרות חברתיות שונות ולגיוס כספים עבורן. בתקופת עלייתם ארצה פעלה יחד עם בעלה להוצאת משפחות מהדיור הארעי במעברות. במהלך השנים הייתה שותפה לתמיכתו בקידום אמנים צעירים.

על פעילותה החברתית הוענק לבטי דובינר תואר יקירת העיר רמת גן, וכן אות הנשיא למתנדב בשנת תשמ"ח.

נפטרה בי' באדר א' התשס"ח, בגיל 96, והובאה לקבורה בבית הקברות נחלת יצחק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]