מרכז הספורט לנכים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית
סמליל המרכז

מרכז הספורט לנכים או מועדון "ספיבק" הוא מוסד המופעל על ידי ארגון איל"ן ופועל לשיקום אנשים עם מוגבלויות גופניות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז הספורט הוקם על ידי איל"ן, בראשות פעילת הארגון בטי דובינר, בשנת 1960 ברמת גן והיה מראשוני מרכזי ספורט הנכים בעולם והראשון בישראל. ראשיתו בשיקומם של משותקי מחלת הפוליו, ובמרוצת השנים נקלטו במרכז נפגעי שיתוק מוחין, תאונות דרכים, נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה ובעלי מוגבלויות נוספות.

בראשיתו שימש המרכז כ-200 ספורטאים פעילים, ואילו כיום (2007) נעזרים בשירותיו כ-80% מכלל הנכים בישראל וקיים בו הריכוז הגדול בעולם של ילדים בעלי מוגבלות גופנית. כ-2,000 נכים עוסקים במרכז בעשרים ענפי ספורט שונים, מרביתם בכסא גלגלים.

בשנת 1968 אירח המרכז את אולימפיאדת הנכים.

תחומי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז מתקיימת פעילות ספורטיבית במגוון רחב של ענפי ספורט: שחייה, כדורסל וכדורגל בכיסאות גלגלים, טניס שדה וטניס שולחן בכיסאות גלגלים, אתלטיקה בכיסאות גלגלים ומירוצים בתלת אופן. כמו כן מתקיימים בו חדר כושר, טיפולי ספורט פרטניים, טיפולי הידרותרפיה וטיפולים הוליסטיים ופרה-רפואיים.

ספורטאי המרכז משתתפים מהקמתו ועד היום במשחקים ותחרויות בינלאומיות ומיוצגים במשחקי סטוק מנדוויל ובמשחקים הפראלימפיים. הישגיהם הקנו למדינת ישראל מוניטין בתחום שיקום הנכים. נבחרת הכדורסל בכיסאות גלגלים של המרכז זכתה במהלך השנים בשתי אליפויות אולימפיאדה, שתי אליפויות עולם ושלוש אליפויות אירופאיות.

בין הספורטאים המוכרים חברי המרכז נמנים: צפורה רובין, ברוך חגאי, שרגא ויינברג (טניס), יצחק ממיסטבלוב (שחייה) ורבים אחרים.

מרכז הספורט הוקם במטרה לסייע לאנשים עם מוגבלות פיזית לשקם את יכולותיהם הפיזיות תוך פיתוח כח ויכולת בתחום הספורט ההישגי. לאור החסמים והקשיים שחווים אנשים עם מוגבלות במסגרות חברתיות התפתחו במרכז גם תוכניות העשרה חברתיות. בין אלו מצויים חוגי ריקוד בכיסאות גלגלים ויוגה. אחת הפעילויות הייחודיות המוצעות במרכז היא ליגת סל-גל, ליגה ייחודית בה מתאמנים יחד ילדים עם ובלי מוגבלות בכדורסל כיסאות גלגלים. זאת מתוך ההבנה שעל מנת לייצר שינוי עמדות יש להתמיד בפעילות משותפת לאורך זמן.

במתחם המרכז נמצא גן ילדים שיקומי, בו מופעלות ארבע כיתות גן לפעוטות וילדים בגילאים 3 - 7, בעיקר כאלו עם שיתוק מוחין (CP).

קשרי קהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז הספורט מקיים קשרים קבועים עם מרכזים קהילתיים, בתי ספר וארגונים חברתיים ויוצר עימם שיתופי פעולה. לרשות המרכז מופנות בנות המשרתות בשירות לאומי.

בשנת 2003 נחנך במועדון מרכז למידה פעילה והעצמה, בו מפותחים ומופעלים קורסים והשתלמויות לציבור הרחב בנושאי מעורבות חברתית ונגישות.

צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עובדי המרכז מוכשרים בתחומים שונים בספורט ובחינוך. לרשות חברי המרכז עומדת עובדת סוציאלית.

בצוות האדמיניסטרטיבי מצויים ברוך חגאי, המאמן הראשי של המרכז וחתן פרס ישראל לשנת 2001 בתחום הספורט ותרבות הגוף, וד"ר ישעיהו הוצלר, ראש התוכנית השיקומית במרכז וראש המגמה לחינוך גופני שיקומי במכון וינגייט. מנהלי מרכז הספורט מאז הקמתו היו גרשון הוברמן, משה רשקס, יעקב בן-אריה ובועז קרמר.

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות המרכז נתמכת מתרומות הציבור בארץ ובחו"ל ורק כ-1% מתקציבו ממומן מתקציב המדינה.

בארצות הברית ובאנגליה פועלות אגודות ידידים של המרכז לצורכי גיוס כספים.

מידת תלותו של מרכז הספורט בתרומות הקשתה עד כה על פיתוחו וחידוש המבנים והמכשירים המשמשים אותו. בשנת 2006 הסתכמו הכנסות המרכז ב-1.7 מיליון דולר והוצאותיו ב-1.71 מיליון דולר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 32°05′47.2″N 34°49′4.8″E / 32.096444°N 34.818000°E / 32.096444; 34.818000