ביטחון שוטף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ביטחון שוטףראשי תיבות: בט"ש) הוא כלל הפעולות הכרוכות בשמירה על שגרת ביטחון בכל מקום בו עלולה להתרחש פעילות צבאית עוינת: בעיקר באזורים בהם קיימות מחתרות אלימות, אזורי מורדים ולאורך גבולות בין מדינות עוינות.

היקף[עריכת קוד מקור | עריכה]

היקף פעילות הבט"ש כולל:

  • שמירה על ביטחון תנועה בדרכים.
  • שמירה על מתקנים חיוניים.
  • איסוף מודיעין.
  • מניעת פעילות מחתרתית:
    • איסוף או ייצור כלי נשק.
    • איסוף מודיעין נגדי.
    • גיוס לוחמים.
    • ארגון פעולות אלימות.
  • מניעת פגיעות בביטחון התושבים וברכושם.[1]

שיטת פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפעילות בט"ש מבצעות היחידות תצפיות, סיורים, מארבים, מחסומים ושמירה.

אמצעי עזר לתצפיות הם בלוני תצפית וכלי טיס שונים.

סיורים מתבצעים באופן רגלי, על אופניים, סוסים, כלי רכב, ספינות, וסירות מנוע.

כוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות ביטחון שוטף הן יחידות צבאיות, יחידות משטרה סמי-צבאיות (ז'נדרמריה) ואף מיליציות מקומיות.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל אחראים על פעילות ביטחון שוטף משטרת ישראל (משמר הגבול בעיקר) וצה"ל. ביטחון שוטף מהווה חלק מתעסוקה מבצעית של יחידות קרביות בסדיר ובמילואים. ב-2020 הקים צה"ל את חיל הגנת הגבולות האחראי על שמירת גבולות השלום של ישראל (מצרים וירדן).

בחיל הים הישראלי משמשים עשרות כלי שיט למשימות של ביטחון שוטף בגבולות לבנון, עזה, מצרים וירדן: דבור, דבורה, צרעה ושלדג.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד טל, תפיסת הביטחון השוטף של ישראל, הוצאת מוסד ביאליק, 1998
T-34 76 Westerplatte p d.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.