בימבו קולס
.jpg) | ||||||||||||||
| קולס בשנת 1995 | ||||||||||||||
| לידה |
22 באפריל 1968 (בן 55) קובינגטון, וירג'יניה, ארצות הברית | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| עמדה | רכז | |||||||||||||
| גובה | 1.85 מטרים | |||||||||||||
| מספר | 12, 50 | |||||||||||||
| מכללה | וירג'יניה טק | |||||||||||||
| דראפט |
בחירה מספר 40, 1990 סקרמנטו קינגס | |||||||||||||
| קבוצות כשחקן | ||||||||||||||
|
1990–1996 1996–1999 1999–2000 2000–2003 2003 2003–2004 |
מיאמי היט גולדן סטייט ווריורס אטלנטה הוקס קליבלנד קאבלירס בוסטון סלטיקס מיאמי היט | |||||||||||||
| ||||||||||||||
ורנל אופיי "בימבו" קולס (באנגלית: Vernell Eufaye "Bimbo" Coles; נולד ב-22 באפריל 1968) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1990–2004. לאורך 14 עונותיו בליגה רשם ממוצעים כוללים של 7.8 נקודות, 3.9 אסיסטים ו-2.1 ריבאונדים למשחק.[1]
קריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולס נולד בעיר קובינגטון, וירג'יניה, ובין השנים 1986–1990 למד באוניברסיטת וירג'יניה טק. בכל 3 עונותיו האחרונות בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה – ה"הוקיז" – היה הקלעי, המוסר והחוטף המוביל שלה, עם ממוצעים של 25.3 נקודות, 5.0 אסיסטים ו-2.1 חטיפות למשחק. בעת סיום לימודיו ניצב במקום הראשון בתולדות "מחוז מטרו" בסך נקודות (2,484) ואסיסטים (547) בקריירה.[2]
נבחרת ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין עונתו השנייה לשלישית בווירג'יניה טק השתתף קולס בטורניר הכדורסל של אולימפיאדת סיאול (1988), כשחקן נבחרת ארצות הברית, לצדם של כוכבי מכללות נוספים כגון דייוויד רובינסון, דני מאנינג ודן מארלי. בטורניר זכתה ארצות הברית במדליית הארד "בלבד", לאחר שהפסידה בחצי הגמר מול נבחרת ברית המועצות, בה בלטו רימאס קורטינאיטיס, שארונאס מרצ'ולוניס וארווידאס סאבוניס. לאורך הטורניר שותף קולס בכל שמונת משחקי נבחרתו, וקלע 7.1 נקודות בממוצע למשחק.[3]
קריירת משחק מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדראפט ה-NBA 1990 נבחר קולס בבחירה ה-40 על ידי סקרמנטו קינגס,[4] ומיד הועבר בטרייד למיאמי היט. ב-5 וחצי עונותיו במיאמי פתח בכמחצית ממשחקי קבוצתו, וסייע לה להעפיל לפלייאוף בפעמיים הראשונות בתולדות המועדון – בעונות 1992 ו-1994. לאורך התקופה רשם ממוצעים של 9.1 נקודות ו-4.4 אסיסטים למשחק.
באמצע עונת 1995/1996 הועבר עם קווין ויליס בטרייד לגולדן סטייט ווריורס, בתמורה לטים הארדוויי וכריס גאטלינג.[5] גם בתקופתו עם הווריורס שימש לסירוגין כשחקן חמישייה וכשחקן ספסל, וקלע 7.8 נקודות בממוצע למשחק.
בערב דראפט 1999, לאחר כ-3 עונות וחצי בגולדן סטייט, הועבר לצד הבחירה העשירית בדראפט (ג'ייסון טרי) לאטלנטה הוקס, תמורת מוקי בליילוק והבחירה ה-21 (ג'ף פוסטר).[6]
בקיץ 2000 חתם על חוזה בקליבלנד קאבלירס, במדיה שיחק עד מרץ 2003, אז שוחרר וחתם בבוסטון סלטיקס.[7]
בעונת 2003/2004 שב לשחק במיאמי היט, בטרם פרש ממשחק, בגיל 36. לאורך תקופתו הכוללת עם ההיט מסר 1,961 אסיסטים בסך הכול, אשר הציבו אותו בעת פרישתו במקום השני בתולדות המועדון (אחרי טים הארדוויי).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- פרופיל, באתר eurobasket
- פרופיל, באתר פיב"א
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הסטטיסטיקות של קולס בליגת ה-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ הסטטיסטיקות של קולס בליגת המכללות, באתר sports-reference.com
- ^ נבחרת ארצות הברית באולימפיאדת סיאול, באתר USA Basketball
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1990, באתר basketball-reference.com
- ^ הארדוויי נשלח בטרייד למיאמי, באתר לוס אנג'לס טיימס, 23 בפברואר 1996
- ^ בליילוק נשלח בטרייד לגולדן סטייט, באתר upi.com, 29 ביוני 1999
- ^ קולס חותם על חוזה במיאמי, באתר michigansthumb.com, 7 במרץ 2003
| נבחרת ארצות הברית – מדליסטית הארד - סיאול (1988) | ||
|---|---|---|
|
1 • 2 • 3 • 4 ריצ'מונד • 5 סמית' • 6 קולס • 7 הוקינס • 8 גרייר • 9 סמית • 10 אנדרסון • 11 אגמון • 12 מארלי • 13 מאנינג • 14 ריד • 15 רובינסון • מאמן: תומפסון |
| |
- כדורסלנים אמריקאים
- כדורסלנים אפרו-אמריקאים
- וירג'יניה: כדורסלנים
- כדורסלני וירג'יניה טק
- בחירות דראפט של סקרמנטו קינגס
- כדורסלני מיאמי היט
- כדורסלני גולדן סטייט ווריורס
- כדורסלני אטלנטה הוקס
- כדורסלני קליבלנד קאבלירס
- כדורסלני בוסטון סלטיקס
- כדורסלני נבחרת ארצות הברית
- זוכי מדליית ארד אולימפית אמריקאים: כדורסל
- כדורסלנים באולימפיאדת סיאול (1988)
- אמריקאים שנולדו ב-1968