קליבלנד קאבלירס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קליבלנד קאבלירס
Cleveland Cavaliers
לוגו המועדון
מידע כללי
שנת ייסוד 1970
אולם ביתי קוויקן לואנס ארנה (20,562 מושבים)

קליבלנד, אוהיו, ארצות הברית

ליגה ליגת ה-NBA
אזור האזור המזרחי
בית הבית המרכזי
בעלים דן גילברט
מנכ"ל דייוויד גריפין
מאמן דייוויד בלאט
תארים
אליפויות אזוריות‏ 2
2007, 2015
אתר הקבוצה

קליבלנד קאבלירסאנגלית: Cleveland Cavaliers) המכונה בקיצור הקאבס, היא קבוצת כדורסל אמריקאית מהעיר קליבלנד שבאוהיו, המתחרה בליגת ה-NBA. הקבוצה הוקמה בשנת 1970 ומשחקת בעיר קליבלנד מאז הקמתה. הקאבס הגיעו לגמר הליגה ב-2007 וב-2015 והפסידו בשתי הפעמים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1983-1970: תחילת הדרך והקשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקאבלירס הוקמו ב-1970, והתחילו את דרכם בבעלותו של ניק מילאטי. ג'רי טומקו קבע ששמם יהיה הקאבלירס כשהוא דחה את השמות "ג'ייס", "פורסטרס" ו"פרסידנטס". האולם הביתי שלהם היה הקליבלנד ארינה, ומאמנם היה ביל פיץ'. בעונתם הראשונה הם הצליחו לקבוע את המאזן הגרוע בליגה, מאזן 15-67. הקאבס קיוו להשתפר כשבדראפט 1971 הם בחרו את אוסטין קאר, שהגיעה בסיום העונה לחמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA. הוא לא הצליח להוביל את הקאבס להישגים שכן סבל מפציעות רבות ברגליו שמנעו ממנו לממש את הפוטנציאל שלו. את העונה הזו סיימו עם מאזן 23-59.

בעונות הבאות הקאבס הראו שיפור עונה לאחר עונה, בעיקר בזכות הגעתם של השחקנים בינגו סמית', ג'ים צ'ונס, ג'ים קלימונס ודיק סניידר. בעונת 1972/1973 הם שיפרו את מאזן והגיעו למאזן 32-50. בעונה הבאה הם עשו צעד קטן לאחור כשהשיגו מאזן 29-53. ב-1974 עברו הקאבס לשחק בריצ'פילד קולוסיאום. בעונת 1974/1975 הם השיגו מאזן 40-42, כשהם כמעט מגיעים לפלייאוף.

בעונת 1975/1976 פתחו הקאבס בחמישייה עם קאר, סמית', צ'ונס, סניידר והשחקן החדש - נייט ת'ורמונד. פיץ' הוביל את הקבוצה למאזן 49-33, הפעם הראשונה בהיסטורייה שהקבוצה מגיעה למאזן חיובי, ובנוסף הופעת בכורה בפלייאוף. הם זכו באליפות הבית המרכזי כשפיץ' זוכה בתואר מאמן השנה ב-NBA, וג'ים ברואר וג'ים קלימונס נבחרים לחמישיית ההגנה השנייה של העונה.

בסדרה הראשונה התמודדו הקאבס נגד וושינגטון בולטס. הם גברו עם הבולטס 4-3, בסדרה הידועה בעיקר בעקבות הרבה רגעים הירואיים וזריקות בשניות האחרונות. בזכות אלה נקראת הסדרה "נס ריצ'פילד". למרות הניצחון על הבולטס, אל גמר המזרח הגיעו הקאבס כשחלק משחקניהם פצועים, והם הפסידו לבוסטון סלטיקס 2-4 בסדרה.

את שתי העונות הבאות סיימו הקאבס עם מאזן זהה, מאזן 43-39. בעונת 1976/1977 הם הפסידו בסיבוב הראשון לבולטס 1-2, ובעונת 1977/1978 הם הפסידו בסיבוב הראשון לניו יורק ניקס 0-2. בעונת 1978/1979 השיגו הקאבס מאזן 30-52, ולראשונה מזה שלוש שנים לא להעפיל לפלייאוף. מאזן זה גרם להתפטרותו של פיץ', שאימן את הקבוצה 9 שנים.

את פיץ' החליף בעונת 1979/1980 סטן אלבאק. בעונה זו הוא השיג מאזן 37-45, והקבוצה לא העפילה לפלייאוף. ניק מילאטי, שהיה בעל הקבוצה ב-10 שנותיה הראשונות מכר אותה לאיש העסקים ג'ו זינגייל. ב-1980, חודשים ספורים לאחר מכן, מכר זינגייל את הקבוצה לטד סטפיאן. הבעלים החדש היה אחראי על כמה טריידים לא חכמים שלא הביאו תועלת, ועל הבאת שחקנים שלא תרמו לקבוצה. התוצאה מהטריידים התמוהים של סטפיאן הייתה איבוד בחירות דראפט גבוהות, שגרם ליצירת חוק חדש בליגה שאוסר על קבוצות למסור בחירות דראפט בסיבוב הראשון בשנים רצופות. חוק זה נודע בשם "חוק טד סטפיאן".

בתחילת דרכו בקאבלירס הציע סטפיאן לשנות את שם הקבוצה לאוהיו קאבלירס, בשביל שהקבוצה תוכל לשחק לא רק בקליבלנד אלא גם בסינסינטי, ואפילו לא בערים הנמצאות באוהיו כמו באפלו ופיטסבורג. בקבוצה התפתח אי סדר, שנראה בהנהלה והשפיע גם על משחקה של הקבוצה. בעונת 1980/1981 (עונתו הראשונה של סטפיאן) השיגו הקאבס מאזן 28-54 בלבד. בעונת 1981/1982 הושווה המאזן הגרוע ביותר בהיסטוריה של המועדון, 15-67.

בסיום עונת 1981/1982 הפסידו הקאבס 19 משחקים ברציפות, שהצטרפו אל 5 הפסדים ברציפות בתחילת עונת 1982/1983 והפכו לרצף ההפסדים השני בגודלו בהיסטוריה של ה-NBA. אף על פי שהקבוצה שיפרה במעט את מאזנה והגיעה למאזן 23-59, מעט מאוד אוהדים הגיעו למשחקיהם. בשנה זו הגיעו 3,900 אוהדים בממוצע למשחק כשהאולם מכיל יותר מ-20,000 מקומות.

בסיום העונה הזו איים סטפיאן להעביר את המועדון לטורונטו ולקרוא לקבוצה בשם טורונטו טאוורס. למרות זאת, האחים ג'ורג' וגורדון גאנד החליטו לקנות ממנו את הקבוצה ולהשאיר את המועדון בקליבלנד. עשור בערך לאחר מכן נוצרה קבוצה בטורונטו, הטורונטו ראפטורס.

1993-1983: שינוי הצבע ושינוי המזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט מאוחר יותר אחרי רכישת הקאבס ב-1983 שינוי האחים גאנד שינו את צבעי הקבוצה מצבעי יין וזהב לכחול כהה וכתום. בנוסף, הם אימצו באופן רשמי את קיצור השם "קאבס" למטרת מכירות, ששומש קודם לכן באופן לא רשמי על ידי האוהדים וכתבי ספורט. בעונת 1983/1984 הקאבלירס שיפרו את מאזנם והגיעו למאזן 28-54, אך עדיין לא עלו לפלייאוף.

בעונת 1984/1985 הגיע לקבוצה המאמן ג'ורג' קארל, שעזר לקאבס לשפר את מאזנם ולסיים את העונה עם 36-46. מאזן זה נתן לקאבס עלייה לפלייאוף לראשונה מזה 6 שנים, כשהם עושים זאת מהמקום ה-8 והאחרון במזרח. בסיבוב הראשון התמודדו הקאבס מול בוסטון סלטיקס, והפסידו לה 3-1. הסלטיקס הגיעו עד לגמר והפסידו בו. בעונה זו נמצאו הקאבס בתקופת מעבר, והובילו אותה לויד פרי, רוי הינסון וג'ון באגלי.

את העונה הבאה הקאבס לא התחילו בצורה טובה, והמאמן קארל פוטר לאחר 66 משחקים. במקומו מונה המאמן גנה ליטלס. את העונה הזו סיימו הקאבס עם מאזן 29-53, רחוקים ניצחון אחד בלבד מהפלייאוף. ב-7 השנים האחרונות של הקאבס היו 9 מאמנים: סטן אלבאק, ביל מאסלמן (פעמיים), דון דילייני, בוב קלופנבורג, צ'אק דיילי, טום ניסאלק, גנה ליטלס וג'ורג' קארל. בשנים האלו הקאבס הופיעו בפלייאוף פעם אחת בלבד.

בקיץ 1986 רכשו או בחרו בדראפט הקאבס את השחקנים בראד דוהרטי, מארק פרייס, רון הארפר ולארי נאנס. בנוסף בעונה זו הגיע המאמן לני וילקינס. בעונתם הראשונה בקבוצה הקאבס השיגו מאזן 31-51, וסיימו עונה ברציפות במקום ה-9 במזרח, מחוץ לפלייאוף. למרות ההיעדרות מהפלייאוף היו כמה נקודות אור בעונה זו כמו היבחרותם של דוהרטי, הארפר וג'ון ויליאמס לחמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA.

בעונת 1987/1988 השיגו הקאבס מאזן 42-40, מאזן חיובי לראשונה מזה 8 שנים. בנוסף הם סיימו את העונה במקום ה-6 במזרח, עם עלייה לפלייאוף לראשונה מזה שנתיים. בסיבוב הראשון הם נפגשו עם השיקגו בולס של מייקל ג'ורדן, והפסידו להם 2-3. בעונה הבאה שיפרו הקאבס את מאזנם ב-15 ניצחונות, עם מאזן 57-25. הם סיימו את העונה במקום ה-3 במזרח, והגיעו לפלייאוף. בסיבוב הראשון הם נפגשו עם הבולס בפעם השנייה ברציפות, והפסידו להם 2-3. בעונה זו זכה מארק פרייס להיבחר לחמישיית העונה השלישית ולארי נאנס נבחר לחמישיית ההגנה של העונה ב-NBA.

בסיום עונת 1988/1989 שלחו הקאבס את הארפר ללוס אנג'לס קליפרס בתמורה לדני פרי. את עונת 1989/1990 סיימו הקאבס עם מאזן 42-40, ועלו לפלייאוף בפעם ה-3 ברציפות מהמקום ה-7 במזרח. בסיבוב הראשון הם נתקלו בפילדלפיה 76' והפסידו להם 2-3. את העונה הבאה סיימו הקאבס עם מאזן 33-49, מאזן השווה את המקום ה-9 במזרח ולא עלו לפלייאוף.

את עונת 1991/1992 סיימו הקאבס עם שיפור של 24 ניצחונות, מאזן 57-25. מאזן זה היה שווה את המקום ה-3 במזרח. בסיבוב הראשון פגשו הקאבס את ניו ג'רזי נטס, וניצחו אותם 3-1. זו הייתה הפעם הראשונה מאז עונת 1975/1976 שהקאבס עברו את הסיבוב הראשון. בחצי גמר המזרח נתקלו הקאבס בבוסטון סלטיקס, וניצחו אותם 4-3. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של המועדון שהם העפילו לשלב השלישי של הפלייאוף (הם העפילו לגמר המזרח פעם אחת, בעונת 1975/1976, אך הם עברו רק שני סיבובים כי לא היה סיבוב ראשון). בגמר המזרח הם פגשו את הבולס שהדיחו אותם פעמיים לפני כן, והם הפסידו להם 2-4. בתוך כך, אנשי הקאבס קיבלו הרבה תארים אישיים במהלך העונה: בראד דוהרטי ומארק פרייס נבחרו לחמישיית העונה השלישית, לארי נאנס לחמישיית ההגנה השנייה של העונה, טרל ברנדון לחמישיית הרוקיז השנייה של העונה ולפרס מנהל השנה ווין אמברי.

בעונת 1992/1993 השיגו הקאבס מאזן 54-28, כשהם מסיימים את העונה במקום ה-3 במזרח עם העפלה שנייה ברציפות לפלייאוף. בסיבוב הראשון נתקלו הקאבס בנטס, וניצחו אותם 3-2. בחצי גמר המזרח הם נתקלו בבולס, והודחו בסוויפ 0-4. בעונה זו נבחר פרייס לחמישיית העונה ב-NBA ונאנס לחמישיית ההגנה השנייה של העונה.

2003-1993: ההדרדרות לאחר פרישות הכוכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי עונת 1992/1993 עזב המאמן וילקינס את הקבוצה לאחר 7 עונות רצופות בהן אימן אותה, ובמקומו התמנה מייק פרטלו, שאימן את אטלנטה הוקס. תחת פרטלו הפכו הקאבס לאחת הקבוצות ההגנתיות ביותר בליגה, כשהאחראי העיקרי להגנה הזו היה טרל ברנדון. למרות ההגנה החזקה ההתקפה של הקאבס הייתה איטית ולא מוצלחת במיוחד. את עונת 1993/1994 סיימו הקאבס עם מאזן 47-35, ששווה את המקום ה-6 במזרח. בסיבוב הראשון הם פגשו את שיקגו בולס, והפסידו להם בסוויפ.

בסיום העונה עברו הקאבס לאולם "גאנד ארינה" (לימים, קוויקן לואנס ארינה) המכיל 20,562 מושבים. בעונה הזו פרש דוהרטי. את עונת 1994/1995 סיימו הקאבס עם מאזן 43-39, במקום ה-6 במזרח. עונה זו הייתה העונה הרביעית ברציפות בה הקאבס מגיעים לפלייאוף. בסיבוב הראשון הם התמודדו מול הניו יורק ניקס והפסידו להם 1-3.

זיידרונאס אילגאוסקאס, אחד מכוכבי הקאבס בין השנים 1997-2010

בעונת 1995/1996 שיפרו הקאבס את מאזנם למאזן 47-35, וסיימו את העונה במקום ה-4 במזרח. עונה זו הייתה העונה החמישית ברציפות בה הקאבס מגיעים לפלייאוף. בסיבוב הראשון הם פגשו את הניקס בפעם השנייה ברציפות, והפסידו להם בסוויפ 0-3. בעונה זו זכה שחקן הקאבס, בובי פילס, להיות בחמישיית ההגנה השנייה של העונה.

בעונת 1996/1997 הגיעו הקאבס למאזן 42-40, המספיק למקום ה-9 במזרח ולא עלו לפלייאוף לראשונה מזה 5 שנים. בתחילת העונה הבאה בחרו הקאבס בדראפט את זיידרונאס אילגאוסקאס שיהפוך לשחקן מפתח בעתידה של הקבוצה. בעונה זו הצטרף לקבוצה שון קמפ. בעונה זו שיפרו הקאבס את מאזנם למאזן 47-35, והצליחו להעפיל לפלייאוף מהמקום ה-6 במזרח. בסיבוב הראשון הם הפסידו לאינדיאנה פייסרס 1-3. למרות ההדחה המוקדמת לקאבס היו הרבה השיגים אישיים בעונה זו: ברווין נייט ואילגאוסקאס נבחרו לחמישיית הרוקיז של העונה, סדריק הנדרסון ודרק אנדרסון לחמישיית הרוקיז השנייה של העונה ווין אמברי למנהל השנה.

את עונת 1998/1999 המקוצרת סיימו הקאבס עם מאזן 22-28, במקום ה-11 במזרח ולא העפילו לפלייאוף. בעונת 1999/2000 הגיע לקבוצה אנדרה מילר שנבחר בבחירה ה-8 בדראפט. את העונה הזו מילר סיים בחמישיית הרוקיז של העונה, אך הקאבס השיגו מאזן 32-50 ולא עלו לפלייאוף. בעונה הבאה נבחר כריס מיהם בדראפט, והוא נבחר לחמישיית הרוקיז השנייה של העונה. הקאבס סיימו את העונה הזו עם מאזן 30-52 ולא עלו לפלייאוף שנה שלישית ברציפות. בעונת 2001/2002 המשיכה הקבוצה בהדרדרות כשהשיגה מאזן 29-53 ולא עלתה לפלייאוף שנה רביעית ברציפות.

בדראפט 2002 בחרו הקאבס בבחירה ה-35 את קרלוס בוזר. את עונת 2002/2003 הם סיימו עם מאזן 17-65, השלישי בגריעותו בהיסטוריה של המועדון, ובעונה הזו המקום האחרון בליגה בשוויון עם עוד קבוצה. המאזן הרע הזה נתן סיכוי טוב לקאבס לזכות בבחירה הראשונה בדראפט 2003. בוזר נבחר לחמישיית הרוקיז השנייה של העונה.

2010-2003: עידן לברון ג'יימס הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לברון ג'יימס, כוכב הקאבס בין השנים 2010-2003, ובעונת 2015/14

הקאבס הפכו לנמושת הליגה, אך סבלו אכזבות רבות בהגרלות הדראפט, ולא הצליחו להנחית אצלם את הבחירה הראשונה. כריס מיהם התגלה כבחירה סולידית, אבל קרלוס בוזר ואנדרה מילר עזבו לאחר מספר שנים בלבד. כל האכזבות באו לסיומן כשהקאבס קיבלו את הבחירה הראשונה בדראפט 2003, בו חומר השחקנים נחשב לאחד הטובים בהיסטוריה של הליגה. חלק מהמתמודדים היו לברון ג'יימס, כרמלו אנתוני, דוויין וייד, כריס בוש, קירק היינריך, קנדריק פרקינס, ג'וש הווארד, מו ויליאמס ועוד טובים ורבים.

בסופו של דבר בחרו הקאבס את לברון ג'יימס, פנומן שבא היישר מהתיכונים וויתר על שלב המכללות. בעקבות בחירתו של ג'יימס "הצהירו" הקאבס על פתיחת תקופה חדשה כששינו את צבעי מדיהם. הצבעים שונו מהכתום, שחור כחול לצבע יין זהב וכחול כהה. בנוסף נוצר לוגו חדש.

היו הרבה ציפיות מלברון המכונה גם "קינג ג'יימס" לקראת עונת 2004/2003. ג'יימס אכן מימש את הפוטנציאל שלו בעונת הבכורה כשקלע 20.9 נקודות בממוצע למשחק וזכה בתואר רוקי השנה ב-NBA. הקאבס שיפרו את מאזנם ב-18 ניצחונות, עם מאזן 47-35 וסיימו את העונה במקום ה-9, רחוקים מקום אחד בלבד מהופעה בפלייאוף. עונה זו הייתה השישית ברציפות בה הם נעדרו מהפלייאוף.

בעונת 2005/2004 שיפר ג'יימס את ממוצעיו בנקודות ריבאונדים ואסיסטים, ועזרו לו בהצלחת הקבוצה זיידרונאס אילגאוסקאס ודרו גודן. למרות עזיבתו של קרלוס בוזר שיפרו הקאבס את מאזנם ב-7 משחקים, עם מאזן 40-42. למרות השגת מאזן חיובי לראשונה מזה שש עונות הם סיימו את העונה הזו במקום ה-9 במזרח (מאזן שווה למקום ה-8, ניו ג'רזי נטס, להם היה יתרון על הקאבס בעקבות יותר ניצחונות בעונה הסדירה), ולא העפילו לפלייאוף בפעם השביעית ברציפות. ג'יימס נבחר לחמישיית העונה השנייה.

לפני עונת 2006/2005 ערכו הקאבס שינויים רבים בצוות המקצועי. הקבוצה מינתה את מייק בראון לעמדת המאמן ולעמדת המנכ"ל הם מינו את דני פרי, ששיחק בעבר בקבוצה. בנוסף התחלף בעלי הקאבס, והוא דן גילברט. במהלך העונה ג'יימס המשיך במגמת השתפרות, והקאבס השיגו מאזן טוב של 32-50, וסיימו את העונה במקום ה-4 במזרח ועלו לפלייאוף לראשונה מזה 7 שנים. ג'יימס נבחר לחמישיית העונה ב-NBA, ולMVP של משחק האולסטאר. בסיבוב הראשון של הפלייאוף הם פגשו את וושינגטון ויזארדס וניצחו אותם 2-4. בחצי גמר המזרח הם נפגשו עם דטרויט פיסטונס. אחרי שהפסידו בשני המשחקים הראשונים ניצחו הקאבס בשלושת הבאים והיו רחוקים ניצחון אחד מגמר המזרח. הקאבס הפסידו בשני המשחקים הבאים והודחו.

הקאבס מארחים את שיקגו בולס בקוויקן לואנס ארינה ב-2006

בעונת 2007/2006 השיגו הקאבס מאזן 32-50, מאזן זהה לעונה שעברה שהספיק בעונה הזו למקום ה-2 במזרח. ג'יימס נבחר לחמישיית העונה השנייה. בסיבוב הראשון פגשו הקאבס את הויזארדס, והם הדיחו אותם בסוויפ 0-4. בחצי גמר המזרח הם פגשו את ניו ג'רזי נטס וניצחו אותם 2-4.

בגמר המזרח פגשו הקאבס את הפיסטונס שהדיחו אותם בעונה שעברה. כמו בעונה שעברה, הפיסטונס ניצחו ב-2 המשחקים הראשונים והקאבלירס ניצחו בשלושת המשחקים הבאים כדי להיות רחוקים ניצחון אחד מגמר היסטורי. בשונה מהעונה שעברה בה הפיסטונס ניצחו בשני המשחקים האחרונים, הקאבס ניצחו במשחק החמישי והדיחו את דטרויט 2-4 בדרך לגמר הראשון בהיסטוריה של המועדון. במשחק החמישי ניצחו הקאבס באולמם הביתי של הפיסטונס 109-107 אחרי שתי הארכות.

בהופעה הראשונה בתולדות הקבוצה בגמר ה-NBA נפגשו הקאבס עם סן אנטוניו ספרס החזקים שניצחו אותם בקלות בסוויפ.

בעונת 2008/2007 לקחו הקאבס צעד אחד לאחור. בעונה זו הם סבלו מפציעות רבות והחלפות של שחקנים. בעונה זו הם אף השתתפו בטרייד שכלל 3 קבוצות ביום תום מועד ההעברות בו הם קיבלו את וולי שצ'רביאק, ג'ו סמית', בן וולאס ודלונטה וסט. בעונה זו נבחר ג'יימס לחמישיית העונה ב-NBA ולMVP של משחק האולסטאר. הקאבס סיימו את העונה הזו עם מאזן 37-45, במקום ה-4 במזרח והעפילו לפלייאוף בפעם השלישית ברציפות. בסיבוב הראשון הם הדיחו את הוויזארדס בפעם השלישית ברציפות, אך בחצי גמר המזרח הם נתקלו בבוסטון סלטיקס החזקים והפסידו 4-3 לאלופה הבאה.

מו ויליאמס, אחד מכוכבי הקבוצה בין השנים 2011-2008

בתחילת עונת 2009/2008 הצטרף לקבוצה הרכז מו ויליאמס. בעונה זו הקאבס השתפרו בצורה יוצאת מן הכלל כשהשיגו מאזן 16-66, המאזן הטוב ביותר בהיסטוריה של המועדון. בנוסף הם ניצחו 13 משחקים ברצף במשך העונה, והגיעו כפייבוריטים לפלייאוף מהמקום הראשון במזרח. הם סיימו את העונה עם מאזן 2-39 באולם הבית שלהם, המאזן השני בהצלחתו רק למאזן של הסלטיקס בעונת 1986/1985. מייק בראון קיבל את פרס מאמן השנה ולברון ג'יימס נבחר ל-MVP והגיע למקום השני בבחירת שחקן ההגנה של העונה.

את הפלייאוף הם התחילו עם ניצחון מוחץ על דטרויט פיסטונס בסוויפ 0-4 כשבכל אחד מהניצחונות הם ניצחו ב-10 נקודות הפרש לפחות. בחצי גמר המזרח הם נפגשו עם אטלנטה הוקס שהדיחה את מיאמי בסדרה קשה בת 7 משחקים. הם הדיחו את ההוקס בסוויפ, וכמו נגד הפיסטונס בכל ארבעת הניצחונות השיגו לפחות 10 נקודות הפרש. כך הם הפכו לקבוצת ה-NBA הראשונה בהיסטוריה שמשיגה 8 ניצחונות ברציפות בהפרש של יותר מ-10.

בגמר המזרח נפגשו הקאבס עם אורלנדו מג'יק. הקאבס הפסידו במשחק הראשון 106-107 למרות 49 נקודות שקלע ג'יימס. במשחק השני הם ניצחו 95-96 בעזרת שלשת ניצחון של ג'יימס. ניצחון זה לא הספיק לקאבס, שלבסוף נכנעו למג'יק והפסידו את הסדרה 4-2. המג'יק עלו לגמר שם הפסידו ללייקרס.

ב-25 ביוני 2009 הגיע לקבוצה שאקיל אוניל, ששיחק באולסטאר 15 פעמים וזכה באליפות 4 פעמים. הוא הגיע מפיניקס סאנס בתמורה לסאשה פבלוביץ' ובן וולאס. הגעתו באה כדי להוסיף ניסיון לקאבס, ולנסות לשכנע את ג'יימס להשאר בקבוצה.

אנתוני פארקר, אחד מכוכבי הקבוצה מ-2009 עד 2012

בהמשך הקיץ, אחרי החתמת אוניל, החתימו הקאבס גם את אנתוני פארקר, ג'מריו מון ולאון פואו. ב-17 בפברואר 2010 קיבלו הקאבס את אנטואן ג'יימיסון מוושינגטון ויזארדס ואת סבאסטיאן טלפייר מלוס אנג'לס קליפרס בטרייד משולש. אף על פי שהם איבדו טכנית את אילגאוסקאס, אך הוא שוחרר מהויזארדס והוחתם לשאר העונה בחזרה בקאבס. הקאבס סיימו את העונה במקום הראשון במזרח עם מאזן 21-61. ג'יימס זכה בתואר MVP שני ברציפות.

בסיבוב הראשון של הפלייאוף הדיחו הקאבס את שיקגו בולס 1-4. בחצי גמר המזרח הם נפגשו עם בוסטון סלטיקס. הם כבר הובילו 1-2, אך הפסידו בשלושת המשחקים הבאים כדי להיות מודחים לסלטיקס שימשיכו עד לגמר הליגה. בסדרה זו שתי הקבוצות סבלו משיאים שליליים: הסלטיקס הפסידו את ההפסד עם ההפרש הכי גדול שלהם בפלייאוף בהיסטוריה של המועדון, 29 הפרש בהפסד 124-95 במשחק השלישי. הקאבס הפסידו עם ההפרש הכי גדול שלהם בפלייאוף בהיסטוריה של המועדון, 32 הפרש בהפסד 120-88 במשחק החמישי.

כשהקאבלירס הודחו מהפלייאוף כל הפוקוס עבר לכוכבם לברון ג'יימס, שהפך בסיום העונה לשחקן חופשי וספקולציות רבות לגבי השאלה "האם ימשיך בקבוצה או יעבור ממנה" נותחו בחדשות הספורט ואתרים שונים. ב-8 ביולי 2010 הודיע ג'יימס במופע של שעה אחת בתוכנית שנקראה "ההחלטה" בערוץ ESPN שהוא לא ממשיך בקאבס, ויחתום במיאמי היט. ההחלטה זו גרמה להרבה אוהדים של הקאבס להרגיש נבגדים על ידי ג'יימס. חולצות עם המספר של ג'יימס נשרפו, ודן גילברט הודיע באתר האינטרנט של הקאבס שמעשהו של ג'יימס הוא "בגידה פחדנית".

2014-2010: לאחר "ההחלטה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2010 פיטרו הקאבס את המאמן מייק בראון, ואיתו את רוב הצוות המקצועי. המנכ"ל דני פרי התפטר ב-4 ביוני 2010 והוחלף על ידי עוזרו, כריס גרנט. ב-1 ביולי מינו הקאבס לעמדת המאמן את ביירון סקוט, שאימן בעבר את ניו ג'רזי נטס וניו אורלינס הורנטס. סקוט הפך למאמן ה-18 בהיסטוריה של המועדון.

לאחר עזיבתו של ג'יימס, החלה הקבוצה להבנות מחדש. כריסטיאן איינגה, בחירת הדראפט שלהם מ-2009 הוחתם בקבוצה, ואילו דלונטה וסט וסבאסטיאן טלפייר הועברו בטרייד למינסוטה טימברוולבס בתמורה לרמון סשנס, ראיין הולינס ובחירת דראפט ב-2013. ובנוסף הוחתמו גם ג'ואי גרהם, סמארדו סמואלס וג'וואד ויליאמס. אחרי שסיימו את משחקי טרום העונה במאזן 2-6 החליטו הקאבס לשחרר את דני גרין ולהחתים את הרוקי מני האריס. בנוסף הם החתימו את ג'יי ג'יי היקסון. אחרי ששיחררו ושלחו מספר שחקנים לליגת הפיתוח של ה-NBA הם החתימו את אלונזו ג'י.

ב-24 בפברואר 2011 ביצעו הקאבס שני טריידים בתום מועד ההעברות. אחד מהם היה קבלת בארון דיוויס ובחירת דראפט ב-2011 בתמורה למו ויליאמס וג'מריו מון שעברו ללוס אנג'לס קליפרס. בטרייד השני הם מסרו לבוסטון סלטיקס בחירת דראפט ב-2013 בתמורה לסמיח ארדן ולוק הרנגודי. לאון פואו שוחרר בהמשך העונה.

בעונת 2010/2011 שבה קליבלנד להיות אחת מהקבוצות החלשות בליגה, כשרשמה מאזן של 19 ניצחונות בלבד מול 63 הפסדים, כולל 26 הפסדים ברציפות, רצף ההפסדים הארוך בתולדות הליגה. עקב עונה מבישה זו, הוגרלה קליבלנד במקום הראשון בלוטרי של דראפט ה-NBA. הקבוצה בחרה בקיירי אירווינג, מי שהיה לאחד מכוכבי הקבוצה בשנים שלאחר מכן.

הקבוצה המשיכה להיות אחת מנמושות הליגה בשנים הבאות, ועקב תוצאותיה הנמוכות זכתה בעוד שתי בחירות ראשונות בדראפט, בשנים 2013 ו-2014, בהן בחרה באנתוני בנט ובאנדרו ויגינס בהתאמה.

2014‏-הווה: חזרתו של ג'יימס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2014 שינתה הקבוצה את פניה. תחילה מונה דייוויד בלאט למאמן הקבוצה לאחר זכייה בטרבל עם מכבי תל אביב. ב-11 ביולי 2014 הודיע לברון ג'יימס על חזרתו לקאבס אחרי 4 שנים ושתי אליפויות עם מיאמי היט. קליבלנד, שכאמור החזיקה בבחירה הראשונה בדראפט 2014 ובחרה באנדרו ויגינס, העדיפה להעבירו בטרייד למינסוטה טימברוולבס יחד עם הבחירה הראשונה בדראפט הקודם, אנתוני בנט, תמורת כוכב הטימברוולבס הפורוורד קווין לאב. עקב הצטרפותו של לאב נוצר בקבוצה משולש של שחקנים בכירים - ג'יימס, אירווינג ולאב. בנוסף הצטרפו לקבוצה השחקנים הוותיקים שון מריון, ג'יימס ג'ונס ומייק מילר.

בינואר 2015 הצטרפו לקבוצה בטריידים נוספים ג'יי אר סמית' ואימאן שאמפרט מהניקס. קליבלנד קיבלו בנוסף לשניים בחירה בסיבוב הראשון בדראפט 2015 ובתמורה העבירו לאוקלהומה סיטי ת'אנדר את דיון וייטרס ולניקס את לו אדמונסון, אלכס קירק ובחירת סיבוב שני בדראפט 2019. הסנטר הרוסי טימופיי מוזגוב הגיע לקבוצה מדנוור נאגטס יחד עם בחירת סיבוב שני בדראפט 2015, בתמורה לשתי בחירות סיבוב ראשון בדראפט זה. הקבוצה סיימה את העונה הסדירה של 2014/2015 במקום השני של אזור המזרח ובמקום הראשון בבית המרכזי, עם מאזן של 53-29. המקום השני הבטיח לקאבס יתרון ביתיות לשתי הסדרות הראשונות של הפלייאוף.

בסדרה הראשונה פגשה קליבלנד את קבוצת בוסטון סלטיקס בהדרכת המאמן הצעיר בראד סטיבנס, וגברה עליה בסוויפ 4-0. במשחק האחרון של הסדרה נפצע קווין לאב בכתפו על ידי שחקן הסלטיקס קלי אוליניק לאחר שהשניים נאבקו על ריבאונד. לאב הושבת לשארית העונה.

בחצי גמר המזרח פגשו הקאבס את שיקגו בולס. את המשחק הראשון ניצחה שיקגו ואת השני קליבלנד. גם המשחק השלישי והרביעי בסדרה הסתיימו בניצחון לכל קבוצה, כשבשניהם הסל המנצח נקלע עם הבאזר. הקאבס ניצחו את משחקים מספר חמש ושש, ניצחו את הסדרה 4-2 והעפילו לגמר המזרח נגד אטלנטה הוקס. קליבלנד ניצחה את הג'ורג'יאנים בסוויפ נוסף וזכו בצורה משכנעת באליפות המזרח.

בסדרת הגמר של ה-NBA משחקת הקבוצה נגד גולדן סטייט ווריורס. את המשחק הראשון ניצחה הקבוצה מאוקלנד בהארכה, שבה נפצע כוכב הקאבס קיירי אירווינג בפיקת הברך, עבר ניתוח כשהזמן המוערך להחלמתו נקבע ל-3 חודשים. היעדרותו של אירווינג מצטרפת לזו של קווין לאב וסנטר הקבוצה אנדרסון ורז'או שנפצעו קודם לכן. למרות השחקנים החסרים, ניצחו הקאבלירס במשחק השני בסדרה, שהתקיים גם הוא באוקלנד, והשיגו את הניצחון הראשון בתולדות הקבוצה בסדרת גמר ה-NBA. הם ניצחו גם את המשחק השלישי שהתקיים באולמם הביתי ועלו ליתרון 2-1 בסדרה, אך הפסידו את שלושת המשחקים הבאים והסדרה הסתיימה בניצחון 2-4 לגולדן סטייט.

סמל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל שחקנים בעונת 2015/2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל קליבלנד קאבלירס
שחקנים מידע נוסף
עמדה # ארץ שם גובה תאריך לידה אוניברסיטה/מדינת מוצא
PG 8 Flag of Australia.svg מת'יו דלאבדובה 1.93 מטרים 8 בספטמבר 1990 מכללת סנט מרי
SG 12 Flag of the United States.svg ג'ו האריס 1.98 מטרים 7 בספטמבר 1991 אוניברסיטת וירג'יניה
PG 2 Flag of the United States.svg קיירי אירווינג (ק) 1.91 מטרים 23 במרץ 1992 אוניברסיטת דיוק
SF 23 Flag of the United States.svg לברון ג'יימס (ק) 2.03 מטרים 30 בדצמבר 1984 תיכון וינסנט-סנט מרי* (אקרון)
SF 18 Flag of the United States.svg ריצ'רד ג'פרסון 2.01 מטרים 21 ביוני 1980 אוניברסיטת אריזונה
SF/PF 1 Flag of the United States.svg ג'יימס ג'ונס 2.03 מטרים 4 באוקטובר 1980 אוניברסיטת מיאמי
PF 0 Flag of the United States.svg קווין לאב (ק) 2.08 מטרים 7 בספטמבר 1988 UCLA
C 20 Flag of Russia.svg טימופיי מוזגוב 2.16 מטרים 16 ביולי 1986 רוסיה
SG/SF 4 Flag of the United States.svg אימאן שאמפרט 1.96 מטרים 26 ביוני 1990 ג'ורג'יה טק
SG/SF 5 Flag of the United States.svg ג'יי אר סמית' 1.98 מטרים 9 בספטמבר 1985 תיכון סנט בנדיקט* (ניוארק)
PF/C 13 Flag of Canada.svg טריסטן תומפסון (ח) 2.06 מטרים 13 במרץ 1991 אוניברסיטת טקסס
C 17 Flag of Brazil.svg אנדרסון ורז'או 2.11 מטרים 28 בספטמבר 1982 ברזיל
PG 3 Flag of the United States.svg מו ויליאמס 1.85 מטרים 19 בדצמבר 1982 אוניברסיטת אלבמה
מאמן:

Flag of the United States.svg Flag of Israel.svg דייוויד בלאט


מקרא


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]