דן מארלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דן מארלי
Dan Majerle
Dan Majerle GCU.JPG
לידה 9 בספטמבר 1965 (בן 54)
טרברס סיטי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה קלע/סמול פורוורד
גובה 1.98 מטר
מכללה אוניברסיטת מרכז מישיגן
דראפט בחירה מספר 14, 1988
פיניקס סאנס
קבוצות כשחקן
1988–1995
1995–1996
1996–2001
2001–2002
פיניקס סאנס
קליבלנד קאבלירס
מיאמי היט
פיניקס סאנס
הישגים כשחקן
3 בחירות למשחק האולסטאר
חמישיית ההגנה השנייה (1991, 1993)
קבוצות כמאמן
2008–2013
2013–
פיניקס סאנס (עוזר מאמן)
אוניברסיטת גראנד קניון
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
ארדסיאול 1988ארצות הברית
אליפות העולם בכדורסל
זהבקנדה 1994ארצות הברית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דניאל לואיס מארליאנגלית: Daniel Lewis Majerle; נולד ב-9 בספטמבר 1965) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בעמדות הקלע והסמול פורוורד בליגת ה-NBA.

לאורך הקריירה היה מארלי פעמיים ברציפות קלעי השלשות המצטיין בליגה, נבחר שלוש פעמים להשתתף במשחק האולסטאר ופעמיים נבחר לחמישיית ההגנה השנייה. במדי נבחרת ארצות הברית זכה מארלי במדליית ארד באולימפיאדת סיאול ובמדליית זהב באליפות העולם בכדורסל 1994.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארלי נולד וגדל במישיגן. בשנת 1984, עם סיום לימודיו התיכוניים, החל ללמוד באוניברסיטת מרכז מישיגן ולשחק במדי קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה המשחקת בחטיבת "Mid-American" בליגת ה-NCAA.

מארלי שיחק במדי האוניברסיטה במשך ארבע שנים. בשלוש מהן הוא סיים בממוצע של מעל 20 נקודות למשחק, ובעונת הסיניור שלו רשם שיא של 23.8 נקודות ו-10.8 ריבאונדים.[1]

כשסיים את לימודיו לאחר ארבע שנים היה מדורג מארלי שני בכל הזמנים בקליעת נקודות באוניברסיטה (2,055) ובחטיפות (171) ואף נבחר לייצג את נבחרת ארצות הברית במשחקי אולימפיאדת סיאול (1988).[1]

קריירת ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארלי התמודד בדראפט ה-NBA לשנת 1988, ונבחר בבחירה ה-14 על ידי פיניקס סאנס. לפני הדראפט טרם היה מארלי שחקן מוכר, והכרזת שמו במקום גבוה יחסית לוותה בקריאות בוז מקהל האוהדים.[2] בעונת הרוקי היה מארלי למחליפו של ג'ף הורנסק. הוא שותף ב-54 משחקים בהם תרם 8.6 נקודות, ו-3.9 ריבאונדים ב-25.1 דקות למשחק, וסייע לקבוצתו להעפיל למשחקי הפלייאוף. במשחקי הפלייאוף העפילה פיניקס עד לשלב הגמר האזורי בו הודחה הקבוצה בסוויפ של 4-0 מול לוס אנג'לס לייקרס. מארלי הראה את הפוטנציאל הגלום בו במשחקי הפלייאוף כשקלע בממוצע 14.3 נקודות והוריד 4.8 ריבאונדים כששותף ב-29.3 דקות למשחק.[2]

מארלי, שקיבל מהאוהדים את הכינוי "Thunder Dan" בשל הטבעותיו, הפך בעונות הבאות לשחקן שישי ולבורג מרכזי בקבוצה. בעונת 1989/1990 הוא תרם 11.0 נקודות למשחק ושיא קריירה של 5.9 ריבאונדים למשחק. לאחר שעברה בסיבוב הראשון את יוטה ג'אז, פגשה פיניקס את לוס אנג'לס לייקרס, בהנהגתו של מג'יק ג'ונסון שהיה לשחקן המצטיין של העונה, שהייתה לקבוצה בעלת המאזן הטוב בליגה. מארלי תרם בסדרה 11.4 נקודות וסייע לפיניקס לנצח בחמישה משחקים את הסדרה. בסדרת הגמר האזורי הודחה פיניקס לאחר שהפסידה 4-2 לפורטלנד טרייל בלייזרס.

בעונות הבאות החל מארלי לקבל קרדיט רב יותר מקוטון פיצימונס, מאמן הקבוצה. בעונת 1991/1992, עונתו האחרונה של פיצימונס בקבוצה, הוא שותף ב-34.8 דקות ותרם שיא קריירה של 17.3 נקודות למשחק. מאלי החל לשנות את סגנון משחקו, והחל לזרוק מעבר לקשת השלוש פעמים רבות יותר. במהלך העונה נבחר מארלי לראשונה בקריירה לקחת חלק במשחק האולסטאר של ה-NBA ובתום העונה סיים שלישי בהצבעה לתואר השחקן השישי של העונה.[3]

לקראת עונת 1992/1993 ביצעה פיניקס טרייד עם פילדלפיה 76' בו הגיע לקבוצה צ'ארלס בארקלי תמורת ג'ף הורנסק, טים פרי ואנדרו לאנג שעברו לפילדלפיה. עם עזיבתו של הורנסק את הקבוצה קיבל מארלי את ההזדמנות לעלות בחמישייה הראשונה דרך קבע. הוא פתח בכל 82 משחקי העונה הסדירה, קלע 16.9 נקודות, שני בקבוצה רק לבארקלי, והוסיף שיא קריירה של 1.7 חטיפות למשחק. הוא נבחר בפעם השנייה להשתתף במשחק האולסטאר, ובפעם השנייה בקריירה לחמישיית ההגנה השנייה ועם 167 קליעות מעבר לקשת השלוש, היה לקלעי השלשות המוביל בליגה כולה, במשותף עם רג'י מילר.[4] פיניקס סיימה את העונה עם מאזן של 62 משחקים מול 20 הפסדים בלבד, המאזן הטוב ביותר בליגה. במשחקי הפלייאוף העפילה פיניקס עד לגמר הליגה, בו פגשה את שיקגו בולס. לאחר שהפסידה בשני משחקי הסדרה הראשונים, הוביל מארלי את קבוצתו לניצחון במשחק השלישי כשקלע 28 נקודות במשחק שנגמר רק לאחר שלוש הארכות. פיניקס לבסוף הפסידה בסדרה בשישה משחקים. גם בעונה הבאה היה מארלי קלעי השלושת המוביל של הליגה עם 192 קליעות מדויקות מעבר לקשת.[4] הוא תרם 16.5 נקודות למשחק, ועם 40.1 דקות, היה לשחקן ששותף בכמות הדקות הגדולה ביותר בפיניקס, והחמישית בליגה כולה.[5]

לאחר שבע עונות במדיה של פיניקס, עבר מארלי בטרייד לקליבלנד קאבלירס, לצידו של אנטוניו לאנג תמורת הוט רוד ויליאמס לקראת עונת 1995/1996. בקליבלנד התקשה מארלי להסתגל לסגנון משחקה של הקבוצה. ב-31 המשחקים הראשונים של העונה הוא קלע 8.0 נקודות בלבד, אך שיפר את יכולתו בהמשך וסיים את העונה כקלעי השלשות המצטיין של הקבוצה עם 146 ועם 10.6 נקודות בממוצע, כמות הנקודות המועטה ביותר בקריירה מאז עונת הרוקי.[1]

לאחר עונה אחת בלבד בקליבלנד, חתם מארלי בקבוצת מיאמי היט. עונת הבכורה שלו במיאמי, בה קלע 10.8 נקודות למשחק, הייתה העונה האחרונה של מארלי בקריירה בה קלע בממוצע דו-ספרתי. הוא שיחק בהיט במשך חמש עונות, בהן סבל מפציעות, ולא הצליח לשחזר את יכולתו מראשיתה של הקריירה. לקראת עונת 2001/2002 שב לפיניקס לעונה אחרונה בטרם הודיע על פרישתו ממשחק פעיל. כאות הערכה לאחר פרישתו הודיעה פיניקס כי מספר חולצתו, 9, יפרוש ביחד איתו וכי שחקנים בעתיד לא יורשו ללבוש מספר זה.

במדי הנבחרת הלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארלי השתתף לראשונה במדי נבחרת ארצות הברית במשחקים האולימפיים בשנת 1988. השתתפותו של מארלי באולימפיאדה התאפשרה על אף שנאסרה באותה התקופה השתתפותם של שחקנים מקצוענים, כדוגמת שחקני ליגת ה-NBA. החוק לא חל על מארלי שהחל לשחק בליגה רק מספר חודשים לאחר מכן, ועל כן נחשב עדיין לשחקן שאינו מקצוען. במשחקים האולימפיים שיחק מארלי לצידם של דייוויד רובינסון ומיץ' ריצ'מונד, והיה לקלעי המצטיין של נבחרתו כשקלע 14.1 נקודות בממוצע, והוסיף 4.5 ריבאונדים ו-1.1 אסיסטים.[6] על אף יכולתו של מארלי, לא הצליחה נבחרת ארצות הברית להעפיל לגמר הטורניר לראשונה בתולדותיה, לאחר שהפסידה במשחק חצי הגמר בתוצאה 76-82 לנבחרת ברית המועצות, שהמשיכה לזכייה בזהב, וזכתה במדליית הארד כשניצחה בתוצאה 78-49 את נבחרת אוסטרליה.

מארלי לקח חלק במדים הלאומיים גם במשחקי אליפות העולם בכדורסל 1994. הוא קלע בטורניר 8.8 נקודות למשחק,[7] כולל משחק שיא של 17 נקודות עם חמש קליעות משישה ניסיונות מעבר לקשת השלוש מול נבחרת פוארטו ריקו,[8] וסייע לנבחרתו לזכות במדליית הזהב בטורניר.

סטטיסטיקת קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה הסדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1988/1989 פיניקס 54 5 25.1 0.419 0.329 0.614 3.9 2.4 1.2 0.3 8.6
1989/1990 פיניקס 73 23 30.7 0.424 0.238 0.762 5.9 2.6 1.4 0.4 11.1
1990/1991 פיניקס 77 7 29.6 0.484 0.349 0.762 5.4 2.8 1.4 0.5 13.6
1991/1992 פיניקס 82 15 34.8 0.478 0.382 0.756 5.9 3.3 1.6 0.5 17.3
1992/1993 פיניקס 82 82 39.0 0.464 0.381 0.778 4.7 3.8 1.7 0.4 16.9
1993/1994 פיניקס 80 76 40.1 0.418 0.382 0.739 4.4 3.4 1.6 0.5 16.5
1994/1995 פיניקס 82 46 37.7 0.425 0.363 0.730 4.6 4.1 1.2 0.5 15.6
1995/1996 קליבלנד 82 15 28.9 0.405 0.353 0.710 3.7 2.6 1.0 0.4 10.6
1996/1997 מיאמי 36 26 35.1 0.406 0.338 0.678 4.5 3.2 1.5 0.4 10.8
1997/1998 מיאמי 72 22 26.8 0.419 0.376 0.784 3.7 2.2 0.9 0.2 7.2
1998/1999[א] מיאמי 48 48 33.8 0.396 0.335 0.717 4.3 3.1 0.8 0.1 7.0
1999/2000 מיאמי 69 69 33.4 0.403 0.362 0.812 4.8 3.0 1.3 0.2 7.3
2000/2001 מיאמי 53 19 24.6 0.336 0.315 0.818 3.1 1.7 1.0 0.3 5.0
2001/2002 פיניקס 65 0 18.2 0.343 0.336 0.590 2.7 1.4 0.7 0.2 4.6
קריירה 955 453 31.6 0.431 0.358 0.741 4.5 2.9 1.3 0.4 11.4

בפלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1988/1989 פיניקס 12 0 29.3 0.438 0.286 0.792 4.8 1.2 1.1 0.3 14.3
1989/1990 פיניקס 16 0 29.9 0.487 0.333 0.785 5.1 2.1 1.3 0.1 12.6
1990/1991 פיניקס 4 0 27.5 0.375 0.364 0.737 3.8 1.8 1.3 0.3 10.5
1991/1992 פיניקס 7 0 38.0 0.432 0.273 0.962 6.3 2.9 1.4 0.0 18.6
1992/1993 פיניקס 24 24 44.6 0.431 0.394 0.696 5.8 3.7 1.4 1.2 15.4
1993/1994 פיניקס 10 10 41.0 0.362 0.339 0.688 4.3 2.4 1.1 0.4 12.3
1994/1995 פיניקס 10 0 30.7 0.370 0.364 0.706 3.1 1.7 1.4 0.3 8.2
1995/1996 קליבלנד 3 0 30.3 0.444 0.435 0.889 4.0 3.0 1.3 0.7 16.7
1996/1997 מיאמי 17 2 29.2 0.393 0.338 0.679 4.2 2.5 1.2 0.2 8.0
1997/1998 מיאמי 2 2 31.0 0.375 0.333 0.500 2.5 2.5 2.0 0.5 4.5
1998/1999 מיאמי 5 5 30.4 0.192 0.227 0.714 5.8 1.2 1.0 0.4 4.0
1999/2000 מיאמי 10 10 37.2 0.423 0.400 0.714 7.0 3.2 2.1 0.1 9.0
2000/2001 מיאמי 3 0 23.7 0.313 0.286 0.500 3.3 1.7 1.0 0.0 5.3
קריירה 123 53 34.5 0.416 0.353 0.753 5.0 2.5 1.3 0.4 11.7
  1. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 1998/1999 50 משחקים בלבד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דן מארלי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ארצות הברית - מדליסטית הארד - סיאול (1988)

1  • 2  • 3  • 4 ריצ'מונד • 5 צ'. סמית' • 6 קולס • 7 הוקינס • 8 גרייר • 9 צ'. סמית • 10 אנדרסון • 11 אוגמון • 12 מארלי • 13 מאנינג • 14 ריד • 15 רובינסון • מאמן: תומפסון

ארצות הבריתארצות הברית
נבחרת ארצות הברית - אליפות העולם בכדורסל 1994 (מדליית זהב)

1  • 2  • 3  • 4 דיומרס • 5 פרייס • 6 קולמן • 7 קמפ • 8 סמית' • 9 מארלי • 10 מילר • 11 ק. ג'ונסון • 12 וילקינס • 13 אוניל • 14 מורנינג • 15 ל. ג'ונסון • מאמן: נלסון

ארצות הבריתארצות הברית