בית אנגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית אנגל
בית אנגל (2019)
בית אנגל (2019)
מידע על המבנה
סוג בית מגורים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר תל־אביב–יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
סיום הבנייה 1933 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל זאב רכטר עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי הסגנון הבינלאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°03′58″N 34°46′40″E / 32.066038888889°N 34.777708333333°E / 32.066038888889; 34.777708333333
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בית אנגל הנמצא בלב תל אביב, בשדרות רוטשילד 84 פינת רחוב מזא"ה, הוא בניין מגורים בסגנון הבינלאומי (באוהאוס) שתוכנן על ידי האדריכל זאב רכטר ב-1933. הבניין מהווה את אחד המבנים הידועים של העיר הלבנה ואבן דרך חשובה בהתפתחות האדריכלות הישראלית כבניין הראשון על עמודים.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכטר, שחזר מלימודי אדריכלות בפריז ב-1932, הושפע רבות מגישותיו של המודרניסט לה קורבוזיה. בעוד מרבית אדריכלי התקופה הושפעו מבית ספר הבאוהאוס הגרמני, הביא איתו לארץ רכטר את גישותיו הייחודיות של לה קורבוזיה במסגרת התנועה המודרנית באדריכלות אשר באה לראשונה לידי ביטוי בבית אנגל. הבניין הושפע ישירות מוילה סבואה שנבנתה רק שנים ספורות קודם לכן ורעיונות נוספים אשר יישם לה קורבוזיה מאוחר יותר ב"יחידת המגורים".

הבניין נקרא על שם בעלת הבית הגב' שרה אנגל (1897-1964) עולה חדשה מאנגליה שביקשה להקים בית דירות איכותי לצורכי השכרה. היא אף התגוררה באחת הדירות[1]. הוא תוכנן על מגרש בגודל כפול בצורת האות "ח" הפתוחה לכיוון רחוב מזא"ה ויוצרת חצר פתוחה קטנה בחזית הבניין. העמדתו על עמודים יצרה עבור הולכי הרגל ברחוב תחושה של המשכיות החלל ורציפות של הצמחייה שהמשיכה מתחת לבניין. על קבלת היתר הבנייה היה מאבק ממושך בין האדריכל ועירייה שסרבה תחילה לנכות את שטח הקומה המפולשת מאחוזי הבנייה אך לבסוף השתכנעה בחשיבותה ואישרה בהמשך קומות מסוג זה באלפי בניינים נוספים. במהלך מלחמת העולם השנייה שימשה קומת העמודים כמפקדה בריטית זמנית.

על גג המבנה הוקם חדר כושר וגינת גג משותפת לכל הדיירים אשר מעל חלקה נבנתה פרגולת בטון. הפרגולה יצרה הצללה קלה בגג אך בעיקר נועדה להדגיש את קיומה של קומת הגג בחזית המבנה הנראית מהרחוב. חזיתות הבניין כללו מרפסות וחלונות סרט האופייניים מאוד לסגנון הבינלאומי אשר יצרו משחקים נפחיים ומשחקי אור וצל אשר הודגשו בעזרת הטיח הלבן החלק.

האדריכל זאב רכטר שכר לעצמו בבית זה דירה מרווחת לאחר השלמתו ובין דייריו המפורסמים נמנים גם האחים שמיר, מחלוצי הגרפיקה בארץ ישראל, הפיזיקאי עמוס דה-שליט ואדיס דה פיליפ, מייסדת האופרה בתל אביב.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבנייה על עמודים אשר יוצרת "קומה מפולשת" הייתה מקובלת מאוד בבנייה הישראלית מאז בית אנגל ועד למעשה שנות ה-80 וה-90 ורבים מבנייני המגורים בכל רחבי הארץ נבנו על עמודים. יש גם המכנים את בית אנגל כ"בניין שהעמיד את תל אביב על הרגליים".[2]

אולם, הצלחתו של בית אנגל כבניין מגורים בראשית שנותיו לא המשיכה כייעודה המקורי. בניינים רבים שנבנו על עמודים מאוחר יותר ייעדו את הקומה לחניית מכוניות והגידור ההיקפי סביב כל המגרש, דבר שנעדר מהבנייה של שנות ה-30, הפך את הקומה המפולשת לאזור פונקציונלי בלבד ולא כחלל איכותי הממשיך את המרחב הציבורי. כיום, גם בעידודה של תמ"א 38, נסגרות קומות מפולשות רבות וניתנות הקלות בנייה רבות לבניינים המבקשים לסגור את החלל שמתחתם בקירות.

הבניין כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנים ארוכות בהן הוזנח וחזיתות הבניין הלבנות האפירו, בינואר 2019 הושלם תהליך שימור קפדני בן ארבע שנים למבנה. כחלק מתוכנית השימור וחלק מהגדרתו כמבנה לשימור מחמיר פורקו כלל התוספות שנוספו לבניין במהלך השנים: שופצו כלל הדירות, נפתחה מחדש קומת העמודים האיקונית שנסגרה על ידי לבני סיליקט ושימשה כמקלט בהפצצות על תל אביב במלחמת העולם השנייה ונוספו לו מספר דירות חדשות.[3] לאחר מספר ניסיונות לכשלו להסב את שימושו לכדי מלון בוטיק, הבניין משמש כיום כבניין מגורים ובו דירות יוקרה.


גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית אנגל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בית אנגל, תל אביב 100
  2. ^ המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20, אבא אלחנני, 1998
  3. ^ מנור בראון, סוף להזנחה: חיים חדשים לבית אנגל, שהרים את ת"א על עמודים, Xnet, ‏15.01.2019