אבא אלחנני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אַבָּא אֶלְחָנָנִי
Abba-elhanani il.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 26 בינואר 1918
ורשה, פולין
פטירה 2 ביולי 2008 (בגיל 90)
רמת גן, ישראל
שנות הפעילות 1941–1998
פרויקטים ידועים משכן נשיאי ישראל, ירושלים

אַבָּא אֶלְחָנָנִי (26 בינואר 19182 ביולי 2008) היה אדריכל ישראלי, עורך כתב עת לאדריכלות ועיצוב, מבקר והיסטוריון של האדריכלות הישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלחנני נולד בוורשה בירת פולין בשנת 1918, ועלה לארץ ישראל עם הוריו ושני אחיו בשנת 1933. היה בוגר הגימנסיה העברית הרצליה. את לימודי האדריכלות השלים בטכניון שבחיפה בשנת 1941. היה חבר ארגון "ההגנה", ולאחר מכן לחם כלוחם צה"ל במלחמת העצמאות. בשנת 1947 פתח משרד אדריכלים עם שותף מהנדס בניין. בשנת 1956 זכה יחד עם סעדיה מנדל, במקום השלישי, בתחרות לציוני מקומות היסטוריים[1].

אלחנני נחשב לאחד מחשובי האדריכלים בישראל בזכות תרומתו בתחום הבנייה בארץ, תרומתו בהוראה בטכניון ועריכת כתבי עת לאדריכלות, ובראשם "תוי", שאותו ערך בין השנים 1966–1992, והספר "המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה-20".

בנו, אהוד אלחנני, נהרג במלחמת יום הכיפורים בקרבות רמת הגולן כלוחם בסיירת גולני. המשפחה מנציחה את זכרו באמצעות "אוהל אהוד", שהוקם בבית צופי רמת גן, ובאמצעות מלגה לסטודנטים מצטיינים באקדמיה לאמנות "בצלאל". בשנת 2006 הוענק לאלחנני תואר "יקיר העיר" רמת גן, העיר בה התגורר.

נפטר ב-2 ביולי 2008, והותיר אחריו אישה, האדריכלית חנה אלחנני, ובת, עדית אלחנני. ספרייתו העשירה של אלחנני נתרמה ל"בית האדריכל", כשבמקביל לחנוכתה נערכה תערוכה המציגה מעבודותיו באצירת צבי אלחייני.

עבודות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבא אלחנני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]