בית דין של מעלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביהדות, בית דין של מעלה הוא ערכאה שמימית אשר שורשים לתפיסת קיומה מצויים כבר במקרא אולם עיקר פיתוחה בא לידי ביטוי בספרות חז"ל (בעיקר בספרות האגדה, אך גם בהקשרים משפטיים בהם קצרה ידו של הדין בערכאה הארצית ועל כן נמסר הדין לשמים, למשל בדין מיתה בידי שמים) ובתורת הסוד הקדומה והמאוחרת (הקבלה והחסידות).

תולדות המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידים ואופן פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקומות שונים נתפס בית הדין כקובע את גורל נשמתו של האדם לאחר מותו. על פי התיאור הרווח, בראש הרכב בית הדין יושב אלוהים כשלימינו יושבים המלאכים המסנגרים על הנידונים, ומשמאלו יושבים המקטרגים. במרבית התיאורים מופיע השטן כמקטרג ותובע ראשי.

לפי רבא, "בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, עסקת בפריה ורבייה, צפית לישועה, פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר?"[1]

הקשר בין בתי הדין של מעלה ושל מטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל, פעולת בית הדין של מעלה היא שמיימית, אך לעיתים קרובות מובאות התייחסויות שונות לגורמים אנושיים היוצרים קשר עמו, בדרך של ניסיון להשפיע על החלטות בית הדין. תיאורים שכאלה רווחים כבר במדרשים על אודות פעולותיו של משה מול בית דין זה[2], אך נפוצים יותר בסיפורים על אודות מקובלים וכן בסיפורים על צדיקים מראשית תנועת החסידות המבקשים לפעול למען הכלל או למען יחידים, מתייצבים לפני בית הדין ושוטחים את טענותיהם[3].

כמו כן, בכמה מקורות, מוקדמים ומאוחרים מתוארת תפיסה לפיה באפשרות גוף הלכתי ארצי לקבל החלטות אשר יאושרו בבית דין של מעלה[4].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"א, עמוד א'
  2. ^ מדרש תנחומא, כי תשא כב: "לך רד. רבנן אמרי, באותה שעה נתנדה משה מפי בית דין של מעלה".
  3. ^ כך בכמה מהמעשיות המסופרות בשבחי הבעש"ט.
  4. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ה': "אמר ר' יהושע דרומיא: שלושה דברים גזרו בית דין של מטה והסכים בית דין של מעלה עמהן".תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כ"ג, עמוד ב': "אמר רבי יהושע בן לוי שלשה דברים עשו בית דין של מטה והסכימו בית דין של מעלה על ידם".