לדלג לתוכן

בית הכנסת בנאה

בית הכנסת בנאה
פתיחת דלת בית הכנסת. צילום של וילם ואן דה פול, 1964.
פתיחת דלת בית הכנסת. צילום של וילם ואן דה פול, 1964.
מידע כללי
סוג בית כנסת
על שם אבא יוסף הבנאי עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת רח' רבי יוסף סרגוסי (רחוב י"א), העיר העתיקה של צפת
מיקום צפת
מדינה ישראל
נוסח תפילה נוסח הספרדים
קואורדינטות 32°58′07″N 35°29′28″E / 32.968598274886354°N 35.490981757593936°E / 32.968598274886354; 35.490981757593936
(למפת צפת רגילה)
 
בית הכנסת בנאה
בית הכנסת בנאה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הכנסת רבי יוסי בנאה המוכר גם כבית הכנסת הצדיק הלבן הוא בית כנסת קדום, שנוסד במאה ה-15 על ידי עולים מצפון ספרד בעיר העתיקה של צפת.

לבית הכנסת שני כינויים: "בית הכנסת בנאה" ו"בית הכנסת הצדיק הלבן". מסורות שונות וסותרות המתייחסות לדמויות שונות נקשרו בשמות אלו.

מסורת אחת טוענת כי "הצדיק הלבן" הוא ראש חכמי צפת ומנהיגו של קהל אראגון, רבי יוסף סרגוסי, בשל האגדה המסופרת עליו כי פעם אחת נצטוו יהודי העיר לתת לפחה תרנגול לבן, שהיה נדיר, ומשלא מצאו פנו לרבי יוסף לעזרה. רבי יוסף הורה להביא לו תרנגולים שאינם לבנים, ובזכות תפילתו הם הלבינו[1].

מסורות אחרות מציינות במקום את קברו של אבא יוסף הבנאי שכינו אותו "רבי יוסי הבנאי" (או בנאה). הקבר מצוין שם עד היום. מסורות אלו קושרות את אגדת התרנגול הלבן למקום, משום שכדי להלבין את התרנגולים הביאום לקברו של אבא יוסף הבנאי.

תולדות בית הכנסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת נבנה במאה ה-15 על ידי יהודים ספרדים שעלו מאראגון, עוד לפני גירוש ספרד, ושימש את "קהל אראגון".

בית הכנסת נפגע מספר פעמים ברעידות האדמה הרבות שפקדו את צפת, ונחרב לחלוטין (למעט מתחם הקבר) ברעידת האדמה הגדולה ב-1759. שיקומו החל בראשית המאה ה-19, עת משפחת עבו ובראשה רבי שמואל עבו התיישבה בצפת וקבעה את מקום תפילתה בבית הכנסת. גם הקהילות היהודיות בסמרקנד ובבוכרה תרמו הון רב לשיפוץ בית הכנסת. כתובות בבית הכנסת מציינות שני תאריכים משמעותיים בשיקום הית הכנסת: 1873 ו-1905.

כיום עדיין מצוי בבית הכנסת ספר התורה של משפחת עבו, ומבית הכנסת יוצאת התהלוכה המרכזית של המשפחה מצפת לקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון מדי שנה בל"ג בעומר.

ספרי התורה בבית הכנסת, 1964

.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הרב חיים הורוויץ, חבת ירושלים סימן לב