בית הכנסת של אנוסי משהד בתל אביב
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שימוש | בית כנסת בתהליך שיפוץ |
| כתובת | עין גנים 4 |
| מדינה |
 ישראל |
| בעלים | קהילת אנוסי משהד בישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1907 כבית מאיר מטלון – 1943 נקנה ושופץ כבית הכנסת |
| מידע טכני | |
| קיבולת | 100 מקומות ישיבה |
| קואורדינטות | 32°03′46″N 34°46′06″E / 32.062799°N 34.768272°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   בית הכנסת של אנוסי משהד בתל אביב  | |
  | |
בית הכנסת של אנוסי משהד הוא בית כנסת בתל אביב שהוכר בעבר כבית מאיר מטלון אשר נבנה בשנת 1907 בשכונת אהל משה.
בית הכנסת נמצא בקצה המזרחי של נווה צדק ברחוב עין גנים מאחורי בית מספר 4.
בשנת 1943 נקנה הבניין על ידי נציגי קהילת משהד אשר שיפצה והפכה אותו לבית כנסת מרכזי לאזור תל אביב. בית הכנסת היה מרכז קהילת אנוסי משהד אשר התגוררו במרכז הארץ. והיה פעיל עד לשנת 1991. אין מתקיימים בו תפילות, ומדי פעם מגיעים למקום צאצאי הקהילה להיזכר בימים עברו. בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] בית הכנסת עזוב ומוזנח, ולאחרונה[דרושה הבהרה] החלה פעילות לשיחזור ושיקום בית הכנסת. באזור זה יש עדיין בתים נטושים אשר חלקם ומתפוררים, שהוקמו ברובם בסוף המאה ה-19 וממתינים לשיקומם.
כיום מקודמות תוכניות להקמת מוזיאון ומרכז מורשת ליהדות משהד באתר זה.
בניית הבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניין זה נבנה על ידי מאיר מטלון (1886–1960) בשנת 1907.[1]
מאיר מטלון היה בנו של יצחק מטלון, ממחדשי היישוב היהודי ביפו. מאיר עסק בבנקאות ושימש כפקיד בבית המשפט. לאחר מכן עבר לעסקי מסחר.
"בית מאיר מטלון" נבנה כקובייה ריבועית עם גג שטוח, במרכז החזית אגף בולט, מרפסת מלווה בגדר אבן מקיפה את החזית בנויה על קו הכביש. הבית בנוי בשני אגפים הסוגרים חצר פנימית. המבנה המקורי נבנה מלבני כורכר וההרחבות נבנו מלבני מלט. ניתן לזהות את אבן הכורכר בקיר המבנה הפונה לצד החצר.
אנוסי משהד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אנוסי משהד
משהד היא עיר בצפון-מזרח אירן. חברי הקהילה היהודית נאלצו להתאסלם ולחיות כמוסלמים במשך 120 שנה. ראשיתה של קהילה זאת בשנת 1743 כשהמנהיג נאדר שאה, לא סמך על נתיניו המוסלמים-שיעים. כתוצאה מכך הוא העביר יהודים לעיר משהד ומינה אותם לשומרי אוצרותיו. היהודים השתלבו בחיי הכלכלה, היה להם ידע בגידול תולעי משי ובייצור אריגי כותנה. עם מותו של נאדר שאה בשנת 1747 נותרה הקהילה שמנתה כשלוש מאות משפחות ללא הגנה. בעקבות עלילת דם בשנת 1839, הורו קנאי דת מוסלמים על ג'יהאד (מלחמת קודש כלפי היהודים). הפוגרום החל לפני חג הפסח. קנאים שיעים התנפלו על הקהילה היהודית הקטנה ורצחו 35 איש, ואת הנותרים אילצו להמיר את דתם ולהתאסלם. היהודים החלו לחיות בזהות כפולה. הם שמרו על יהדותם בסתר תוך נטילת סיכון רב ונקראו בפי המוסלמים "ג'דיד אל אסלאם" (המוסלמים החדשים).[2] הם נקברו בנפרד מהמוסלמים ונמנעו מנישואי תערובת. זאת באמצעות אירוסי בנותיהם לאחר היוולדן. לצורך הגנה בנו היהודים את בתיהם מחוברים על ידי חצרות ומעברים צרים, ונחפרו מרתפים להסתרת הנשים והילדים בעת צרה.
עלייה לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר אנוסי משהד החלו לעלות עם המוסלמים אל המקומות הקדושים לאסלאם השיעי כגון מכה, כרבלה, וירושלים, כך, במסווה של עלייה לרגל, השתקעו בארץ ולא חזרו למשהד. גל העלייה הראשון החל בשנת 1893 כאשר חג'י אדוניה הכהן עלה לירושלים, רכש אדמות והקים את החצר ובית הכנסת חג'י אדוניה. היו גלי עליה נוספים ממשהד. יהודים אלה התיישבו גם בתל אביב ובערים נוספות במרכז הארץ. יהודים רבים היגרו למדינות אחרות והקימו קהילות של אנוסי משהד באירופה, אסיה, וארצות הברית.
רכישת הבית על ידי אנוסי משהד[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאיר מטלון החזיק בבית עד שנת 1943, אז הועברה הבעלות לידי קבוצת רוכשים שמנתה את נציגי העדה המשהדית.
בשנת 1947 בוצעו שינויים במבנה לצורך התאמתו עבור בית הכנסת אנוסי משהד. נוסח התפילה בבית הכנסת היה ספרדי עם לחנים של קהילת העולים ממשהד.
שלושה חדרי מגורים הפכו לאולם תפילה, והמחסן הפך למגורי השמש. כמו כן נפתחו מעזרת הנשים פתחים מקושתים לכוון אולם התפילה המרכזי. הבניין תאם את הסגנון המקובל באותה תקופה, ונותרו בו פרטים מקוריים: פתחים מלבניים מוארכים, תריסי עץ, וחלון יפואי עגול במרכז חזית הבניין, בו היה ויטראז' בצורת מגן דוד וציורי קיר בחדר השמש. פתח כניסה היה בסגנון יפואי מאלמנטים טרומיים ועל השער היה חרוט מגן דוד. הכניסה אל הבית ואל בית הכנסת הייתה דרך השער המסוגנן שפנה לכוון רחוב תחכמוני.
בניין בית הכנסת שימש בין השאר כמרכז חברתי, והיו בו התכנסויות ועד העדה אשר עסק בנושאי הקהילה כגון: טיפול בעולים חדשים מאנוסי משהד, חלוקת תרומות לנזקקים,[3] בוררות והשכנת שלום בין חברי הקהילה.
בהמשך להקמת בית האמהות לנשות הקהילה, הוקם בית אבות בהרצליה אשר מהווה דיור מוגן לזקני העדה.[4]
מצב הבניין כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1991 החלה קריסת תקרה בחדרי הבניין, ובשנת 1995 נהרסה חומת הכורכר התוחמת את החצר בשל סכנת התמוטטות. כיום הבית נטוש ומתפורר.
תוכניות לשיקום בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתוך שאיפה להחזיר עטרה ליושנה ולשמר את המבנה ההיסטורי, החלה פעילות של נציגי ועד העדה לשיקום המבנה. הפרויקט לשיחזור ושיקום בית הכנסת החל עם משרד האדריכלים של קפלינסקי וכיום הוא ממשיך עם אדריכלים אחרים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אילן שחורי, נווה צדק: בית הכנסת המפואר הפך למבנה מוזנח ומתפורר, באתר nrg, 17 באוגוסט 2011
- הילדה נסימי על "יהדות משהד מארץ גזירה לארץ הגירה" - על ידי מוסד בן צבי
- אתר קהילת אנוסי משהד בישראל (אורכב 24.10.2019 בארכיון Wayback Machine)
- שולה וידריך, בית מאיר מטלון (בית הכנסת אנוסי משהד), באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- סרטו של דן עמיאל על מצב בית הכנסת כיום
- שמואל בן דוד, קהילת אנוסי משהד בישראל, באתר הקהילה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שולה וידריך, בית מאיר מטלון (בית הכנסת אנוסי משהד), באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- ^ אלחנני, אנוסי משהד בישראל, באתר מחניים תשכ"ד
- ^ צפי סער, מקימת "בית האמהות" בת"א, באתר הארץ, 7 במרץ 2012
- ^ ברק טובי, בית משהד - בית אבות בהרצליה