בית מנחם אוסישקין (ירושלים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית מנחם אוסישקין
בית אוסישקין
בית אוסישקין
מידע כללי
סוג בית מגורים עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ? – 1931
אדריכל ריכרד קאופמן עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי הסגנון הבינלאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′28″N 35°12′46″E / 31.774504°N 35.212834°E / 31.774504; 35.212834
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בית מנחם אוסישקין המכונה גם בית מחנים[1] הוא מבנה בשכונת רחביה בירושלים, ברחוב אוסישקין 7 (פינת רמב"ן 32).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 19221927 התגורר מנחם אוסישקין בבית מחניים שברחוב שבטי ישראל. אוסישקין שכר את הבית מאגודת "האחים" שמקום מושבה בלונדון, שיפץ את הבית וריהט אותו בפאר רב. בשנת 1927, לאחר רעידת אדמה שפגעה בבניין אוגוסטה ויקטוריה שבו התגורר הנציב העליון הבריטי הפקיע הנציב את בית מחניים ועבר לגור בו, ואוסישקין, על אף מחאותיו, נאלץ לעזוב את המבנה. אוסישקין החליט לרכוש מגרש ברחביה ולבנות עליו את ביתו, שנבנה על פי תוכניותיו של האדריכל ריכרד קאופמן בסגנון הבינלאומי בשנת 1931.

במבנה היו שלוש דירות - שתי דירות בקומת הקרקע עבור בנו ובתו של אוסישקין ודירה נוספת בקומה העליונה בה התגורר אוסישקין. מעל הכניסה למבנה הוצב השלט "מחנים" בעברית (בעוד שבבית מחניים השלט הוא באנגלית) - זכר למבנה אותו נאלץ אוסישקין לעזוב. במרפסת המבנה הגדולה נהג אוסישקין להקים סוכה מידי חג סוכות ולארח את ראשי היישוב היהודי וראשי המנדט הבריטי.

אוסישקין זכה להנצחה כבר בחייו: לכבוד יום הולדתו ה-70 החליט ועד שכונת רחביה בירושלים להסב על שמו את רחוב קרן קיימת לישראל בו הוא התגורר[2]. בעקבות כך, רח' שמואל הנגיד שונה לרח' קרן קיימת לישראל, ושמו של שמואל הנגיד הונצח ברחוב סמוך[3]. ישנה גרסה נוספת שהשתרשה, לפיה שמו הקודם של רח' אוסישקין היה יהודה הלוי[4]. עם זאת, המקורות ההיסטוריים אינם תומכים בגרסה זו, ובפרט מראים שיהודה הלוי היה שמו הקודם של גן הכוזרי[5].

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הבית בפתח המבנה
שם הבית בפתח המבנה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית מנחם אוסישקין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי ספר בראשית, פרק ל"ב, פסוק ג' וכן בשלט הבית ובשלט הכחול של המועצה לשימור אתרים
  2. ^ דואר היום, 29 בינואר 1934, עמ' 4
  3. ^ לדיון מקיף ומקורות נוספים ראו דותן גורן, אביר משוררי ציון מול "איש הברזל", עת־מול, 247 (אוגוסט 2016) עמ' 23–26, וכן הרצאתו של דותן גורן, זיכרון אוסישקין במרחב ובנוף, יוני 2015 (הדיון ברחוב אוסישקין מתחיל בדקה 18:50)
  4. ^ אנשיל פפרהאם אוסישקין ייפול שנית, גם בבירה?, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2007
  5. ^ השם "שדרות יהודה הלוי" ניתן לשדרות שבין רחוב רח' בן-גבירול לרח' אבן-עזרא ברחביה, ראו דואר היום, 23 במרץ 1926, עמ' 4. השם הוחלף ל"גן הכוזרי" ב-1962, ראו דותן גורן, אביר משוררי ציון מול "איש הברזל", עת־מול, 247 (אוגוסט 2016) עמ' 23–26. ראו גם תגובה למאמר של אנשיל פפר: תום שגבמה רוצים ממנחם אוסישקין, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2007