שמואל הנגיד
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
| שמואל הנגיד | |
|---|---|
 שער אלווירה בגרנדה, המקום בו שכן קברו של שמואל הנגיד. |
|
| מקום לידה | קורדובה שבספרד |
| מקום פטירה | גרנדה שבספרד |
| תאריך לידה לועזי | 993 |
| תאריך פטירה לועזי | 1056 (בגיל 63 בערך) |
| מקום פעילות | גרנדה שבספרד |
| השתייכות | ראשוני הראשונים בספרד, והווזיר הגדול בנסיכות גרנדה |
| רבותיו | רב האי גאון, רבי חנוך ב"ר משה השבוי. |
| תלמידיו | בניו, רבי יהוסף בר שמואל הלוי הנגיד, רבי אליאסף בר שמואל הלוי, 'הילד' יהודה בר שמואל הלוי |
| חיבוריו | הלכתא גברתא, מבוא התלמוד, בן תהילים, בן משלי, בן קהלת |
|
בן קהלת[1]
|
|---|
|
הלינותי גדוד כבד בבירה |
רבי שמואל בר יוסף הלוי הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة; תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 - אחרי 1056), מראשוני הראשונים, ומחשובי המשוררים העבריים בספרד של ימי הביניים. שימש גם בתפקידים פוליטיים בכירים בעיר-הממלכה (טאיפה) גרנדה, שבספרד המוסלמית: הוא נתמנה לשר האוצר ולשר הצבא. ובשיא הקריירה הפוליטית שלו שימש כווזיר הגדול, משרה השנייה בדרגתה רק למלך גרנדה.
תוכן עניינים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי שמואל הנגיד נולד לרבי יוסף הלוי, בעיר קורדובה שבממלכת ספרד. הצטיין כקליגרף מופלג בכתב הערבי. למד תורה מפי ר' חנוך בן ר' משה השבוי. בצעירותו עסק בכתיבת ספרים, ואף פתח מכון לכתיבת ספרי קודש - עקב גודל הבקשות. לאחר החרבת קורדובה פתח חנות לבשמים בגרנדה, שם פגש את חבוס בן מאכסן אל מוצפר, מושלה של נסיכות גרנדה החדש (שליט הטאיפה גרנדה בשנים 1019 - 1038). חבוס התפעל מאוד מחכמתו של שמואל, מינה אותו ליועצו ובהמשך לתפקיד הווזיר הגדול. ר' שמואל שימש כעשרים ותשע שנים בתפקיד זה, תוך שהוא נושא את יהדותו בקומה זקופה בחצרות שני מלכים, דואג לקהילות היהודיות בספרד, תומך בישיבות, ובלימוד התורה ועוסק בעקביות בשירה ובחקר הלשון העברית. לאחר מותו של חבוס ב-1038 תמך בבנו הבכור באדיס בן חבוס על פני אחיו בולוגין, לתפקיד הנסיך ובאדיס אכן זכה בירושה, כששמואל הנגיד ממשיך לכהן תחתיו כווזיר הגדול עוד כעשר שנים.
רבי שמואל הנגיד מיזג בהשכלתו את התרבות היהודית המקורית יחד עם ידע כללי ומדעי נרחב, כולל ידיעת שבע לשונות[דרוש מקור] אך שירה כתב רק בעברית.
הוא כתב שני ספרי הוראה מעמיקים בתלמוד, אחד מהם עסק בהלכה לפי סדר התלמוד ונקרא "הלכתא גברתא". מבוא התלמוד המיוחס לו נדפס כנספח למסכת ברכות, החל ממהדורת התלמוד של האלמנה והאחים ראם ('דפוס וילנא'). כמו כן עסק בחקר הלשון העברית וחיבר בערבית ספר בתורת הלשון העברית כּתַאבּ אלְאִסְתִגְנַאאְ, המכונה בעברית "ספר העושר" - מילון מפורט ללשון המקרא.[2]
על פי רבי משה אבן עזרא, חיבר הנגיד שלושה קובצי שירה: "בן-קהלת" אשר נערך על ידי בנו יהוסף, בו נכתבו שירי הגות; "בן-משלי" אשר נערך על ידי בנו אליאסף, בו מצויים בעיקר פתגמים; ו"בן-תהלים" אשר חלקית נערך על ידי בנו יהודה. מסופר שהספר נגנב, ובדרך פלאית וברוח קודשו של רבי שמואל הנגיד נימצא הספר.
על פי אגדה מאוחתת בחצר ביתו של רבי שמואל הנגיד הייתה מזרקה נתמכת על ידי שנים עשר אריות, שלימים הועברה לארמון האלהמברה בגרנדה, הוצבה באחת החצרות והעניקה לה את שמה, "חצר האריות" המפורסמת.
ב-2005 יצא ספר קומיקס על ידי אריק מאר בן שני חלקים, המתאר את חייו של רבי שמואל הנגיד ומשפחתו. הספר תורגם לשפות שונות.
על שמו נקרא היישוב כפר הנגיד.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אביו רבי יוסף הלוי
- אחיו, רבי יצחק בר יוסף הלוי
- בניו, רבי יהוסף בר שמואל הלוי הנגיד, רבי אליאסף בר שמואל הלוי, 'הילד' יהודה בר שמואל הלוי
- חמיו, ר"י מיגאש
- רבי ניסים בר יעקב מקירואן
משיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הים ביני ובינך
- ידידי, כל שנותיך תנומות
- מת אב ומת אלול
- התקבצו כי הזמן תמים
- אדמה ליצורים
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובאנס, א, ירושלים-תל אביב, תשט"ו, עמ' 74-78; שם, ב, תשי"ז, עמ' 678
- ר. פרידמן, שר ונגיד לעמו: רבי שמואל הנגיד
- מרדכי מרגליות, ספר הלכות הנגיד, עם מבואות והערות, ירושלים: בהוצאת קרן יהודה ליב ומיני אפשטיין שעל יד האקדמיה למדעי היהדות בארצות הברית, תשכ"ב-1962
- אפרים חזן, "החזרה הגזרית — מלים מרובות צורה בשירת שמואל הנגיד", מחקרי ירושלים בספרות עברית י-יא, תשמ"ז-תשמ"ח (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
- יוסף יהלום, "התחינות והתפילות המושרות של ר' שמואל הנגיד", מחקרי ירושלים בספרות עברית טו, תשנ"ה (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
- מתי הוס, "פשט או אלגוריה — שירת החשק של שמואל הנגיד", מחקרי ירושלים בספרות עברית טו, תשנ"ה (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
- דבורה ברגמן, "ריאליזם ומקבריות בשירת שמואל הנגיד", מחקרי ירושלים בספרות עברית טו, תשנ"ה (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל הנגיד, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הספר כל שירי רבי שמואל הנגיד, מהדורת חיים ברודי, באתר hebrewbooks
- קטעים משירים שכתב, באתר דעת
- כתבי שמואל הנגיד בפרויקט בן-יהודה
- מבוא הגמרא, ונתיבות שביליה
- שמואל הנגיד, דיואן, הוצאת אוקספורד, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- אלי הירש, על שמואל הנגיד, מבחר בעריכת טובה רוזן, ידיעות אחרונות 2/5/08
- שמואל הנגיד כבעל הלכה, דבר, 12 באוקטובר 1962
- ר' שמואל הנגיד באתר אורנים
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שמואל הנגיד", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1345-1340, באתר HebrewBooks
- אברהם בן דאוד, ספר הקבלה, עמ' 71-73
- דיואן שמואל הנגיד, ההדרה ומבוא: דוד סלימאן ששון, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 1934.
| תקופת חייו של שמואל הנגיד על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רבי שמואל הנגיד חיבר רבים משיריו בעת שעמד בראש צבא גרנדה, ובשירים אלה הוא מתאר את מוראות המלחמה.
- ^ למידע נוסף, ראו מאמרו של אהרן ממן, "למידת הישרדותם של חיבורים בחכמת הלשון: שלושה מקרי מבחן", (הערת שוליים מס' 3) בתוך: הקנון הסמוי מן העין (עמ' 217-233), עורכים: מנחם בן ששון, ירחמיאלי ברודי, עמיה ליבליך ודנה שליו, סכוליון - מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשע"א 2010. ISBN 9789654935234 (ספר אלקטרוני: ISBN 9789654935241).
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |
| מדקדקי העברית בימי הביניים | ||
|---|---|---|
|
