בית נסאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית נסאו
גרמניה
Arms of Nassau.svg
מדינה גרמניה, הולנד, אנגליה, סקוטלנד, אירלנד, לוקסמבורג
מייסד דודו-היינריך, רוזן לורנבורג
ראש הבית הנוכחי וילם-אלכסנדר, מלך הולנד
שנת ייסוד 1093
אתניות גרמנית
ענפים בית נסאו-ויילבורג
בית אוראניה-נסאו

בית נסאו היה בית אצולה שאציליו ישבו בטירת נסאו שנמצאת בעיר נסאו שבריינלנד-פפאלץ. דודו-הנריך, רוזן לורנבורג נחשב למייסד בית האצולה בסוף המאה ה-11. היום ענפים של בית האצולה הם השליטים בהולנד (בית אורנז'-נסאו) ולוקסמבורג (בית נסאו-ויילבורג). בשנת 1985 נכחד הקו הזכרי של בית נסאו, אולם בהולנד ובלוקסמבורג גם בנות יורשות את תוארי המשפחה, ובעקבות כך מחזיק הדוכס הגדול של לוקסמבורג בתואר "דוכס נסאו", והוא נחשב לראש הבית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל האצולה של בית נסאו

השושלת נוסדה בשנת 1093 על ידי דודו-היינריך, רוזן לורנבורג, שקבע את מקום מושבו בטירת לורנבורג. בניו של דודו-היינריך, רופרכט הראשון, רוזן נסאו וארנולד הראשון, רוזן לורנבורג הרחיבו את שטחי הרוזנות, ובשנת 1159 עבר בנו של רופרכט - ואלראם הראשון, רוזן נסאו לטירת נסאו, ונטל לעצמו את התואר "רוזן נסאו". ואלראם הראשון ואחיו רופרכט השני, רוזן נסאו הצטרפו לפרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה למסע הצלב השלישי, ובתמורה הוא סייע להם להרחיב את נחלותיהם.

בשנת 1247 מת היינריך השני, רוזן נסאו, ובניו ואלראם השני, רוזן נסאו ואוטו הראשון, רוזן נסאו ירשו את נחלותיו, ובשנת 1255 הם חילקו את הנחלות; ואלראם השני, רוזן נסאו הקים את ה "קו הוואלראמיאני", וצאצאיו שלטו ברוזנות נסאו ובלוקסמבורג. ואילו אוטו הראשון, רוזן נסאו הקים את ה"קו האוטוניאני", וצאצאיו שלטו בחלקים מנסאו, ומאוחר יותר תפסו את השלטון בהולנד.

הקו הוואלראמיאני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של ואלראם השני, רוזן נסאו היה אדולף, מלך גרמניה, אשר שלט בגרמניה בין השנים 12911298, אולם הובס ונהרג על ידי אלברכט הראשון, מלך גרמניה מבית הבסבורג.

בשנת 1344 חילקו בניו של גרלאך הראשון, רוזן נסאו את הנחלות: יוהאן הראשון, רוזן נסאו-ויילבורג קיבל את רוזנות נסאו-ויילבורג, ואילו אדולף הראשון, רוזן נסאו-ויסבאדן-אידשטיין קיבל את רוזנות נסאו-ויסבאדן-אידשטיין. בשנים לאחר מכן התפצלה הנחלה כמה פעמים, אך חזרה והתאחדה מחדש בשנת 1605 תחת לודוויג השני, רוזן נסאו-ויילבורג. יורשיו של לודוויג השני חזרו וחילקו את הנחלה, אולם בשנת 1806 צורפה נסיכות נסאו-ויילבורג לנסיכות נסאו-אוזינגן ליצירת דוכסות נסאו, שהתקיימה כחלק מהקונפדרציה הגרמנית עד 1866, שאז סופחה לממלכת פרוסיה, בעקבות תבוסת האימפריה האוסטרית ובעלות בריתה (שהדוכסות הייתה חלק מהם) במלחמת אוסטריה-פרוסיה.

בשנת 1890 ירש אדולף, דוכס נסאו את הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג, וצאצאיו שולטים עד היום בדוכסות.

הקו האוטוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1303 חילקו בניו של אוטו הראשון, רוזן נסאו את נחלותיו; היינריך, רוזן נסאו-זיגן קיבל את רוזנות נסאו-זיגן, יוהאן, רוזן נסאו-דילנבורג קיבל את רוזנות נסאו-דילנבורג, ואילו אמיך הראשון, רוזן נסאו-הדמר שקיבלתי את רוזנות נסאו-הדמר. אחרי מותו של יוהאן, עברה נסאו-דילנבורג לאחיו היינריך. בשנת 1343 מת היינריך, ונחלותיו חולקו בין בניו, אוטו השני, רוזן נסאו-זיגן והיינריך הראשון, רוזן נסאו-בילשטיין. בשנת 1416 מת יוהאן הראשון, רוזן נסאו-דילנבורג, וארבעת בניו, אדולף, יוהאן השני, אנגלברט הראשון ויוהאן השלישי שלטו ברוזנות במשותף.

בשנת 1515 בעקבות נישואיו של היינריך השלישי, רוזן נסאו-ברדה עם קלודיה משאלון, שהגיעה מדוכסות בורגונדי הצרפתית. בנם, רנה משאלון, היה היורש של נסיכות אורנז' שבצרפת, ובעקבות כך אימץ את שם המשפחה "אורנז'-נסאו". בן דודו ויורש העצר שלו, וילם מנסאו-דילנבורג ארגן את המרד ההולנדי נגד הספרדים, שהוביל להקמת הרפובליקה ההולנדית. חלק מחברי השושלת מילאו תפקידים במלחמה, ולאחר מכן בממשלה שהוקמה. במשך רוב שנות קיומה של השושלת נשאו שליטי בית אוראניה-נסאו בתואר סטאדהאודר של רוב (או כל) שבע הארצות בפדרציה של ארצות השפלה והיו השליטים בפועל. תומכיהם כונו "אורנז'יסטים" והצבע הכתום הפך בסופו של דבר לצבע המייצג של הולנד.

בשלהי המאה ה-17 התפרסם וילם השלישי, נסיך אורנז', כמחולל המהפכה המהוללת. הוא מת ללא יורשים ישירים בשנת 1702, והתואר של נסיכי אוראניה-נסאו עבר ליוהאן וילם פריסו, נסיך נסאו-דיאץ, אולם נסיכות אורנז' נשללה מבית נסאו במהלך המהפכה הצרפתית, וסופחה בסופו של דבר לצרפת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית נסאו בוויקישיתוף