בית עזמות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחלות שבטי ישראל

בֵּית עַזְמָוֶת (גם: עַזְמָוֶת) הייתה עיר מקראית בנחלת שבט בנימין.

העיר נזכרת בתנ"ך כאחת מערי שבט בנימין אליהן שבו עולי בבל, הן בספר עזרא[1] והן בספר נחמיה[2].

החוקר אדוארד רובינסון הציע לזהות את העיר הקדומה עם הכפר חזמא, צפונית מזרחית לירושלים, וזהו הזיהוי המקובל כיום[3].

בכפר חזמא נתגלו עתיקות רבות מתקופת בית שני, בהן כלי חרס כגון אגרטלים, קערות וספלים, וכן גלוסקמאות עם כיתוב בעברית[4].

חיזוק לזיהוי זה ניתן למצוא ברשימות הייחוס של בני שבט בנימין בספר דברי הימים[5], שם נזכר "עזמות" לצד עֲנָתוֹת (היא ענאתא של ימינו), עָלֶמֶת (היא "ח'רבת עלמית" של ימינו) וזִמְרִי (היא "ח'רבת זמרי" שבשכונת פסגת זאב) - כולם אתרים הנמצאים בסמיכות לכפר חזמא.

אחד מגיבורי דוד המלך נקרא "עַזְמָוֶת הַבַּחֲרוּמִי"[6], ומקורו בעיר "בחורים", המזוהה עם "עלמון-עלמת" שמדרום לחזמא[7].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר עזרא, פרק ב', פסוק כ"ד.
  2. ^ ספר נחמיה, פרק ז', פסוק כ"ח.
  3. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', 95.
  4. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', 95.
  5. ^ ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוק ל"ו; ספר דברי הימים א', פרק ט', פסוק מ"ב; ספר דברי הימים א', פרק י"ב, פסוק י"ג.
  6. ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק ל"א; ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק ל"ג.
  7. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', 95.