חיזמה

חזמה (כפר)
حزما
תצלום אוויר של חיזמה וחומת ההפרדה, פברואר 2014
תצלום אוויר של חיזמה וחומת ההפרדה, פברואר 2014
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה אל-קודס
שטח 4.60 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 7,331[1] (2016)
קואורדינטות 31°50′06″N 35°15′43″E / 31.835°N 35.261944444444°E / 31.835; 35.261944444444 
אזור זמן UTC +2
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
חיזמה
חיזמה
Barrier north Jerusalem.jpg

גדר ההפרדה באזור חיזמה

חיזמֶהערבית: حزما, נכתב לעיתים חיזמא) הוא כפר פלסטיני ביהודה ושומרון שטח B שליטה ביטחונית ישראלית, וכחלק מרשות הפלסטינית בנפת אל-קודס סמוך לשכונת פסגת זאב בירושלים. אוכלוסיית הכפר: 7,331 תושבים בשנת 2016[1].

ליד הכפר עוברים הכבישים לישובי מזרח בנימין, ולעלמון. בחלק מאדמות הכפר עוברת גדר ההפרדה[2].

בסמוך לכפר נמצא מחסום "חיזמה" המשמש כנקודת ביקורת ומעבר בין שטחי יהודה ושומרון לבין מדינת ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר נתגלו עתיקות רבות מתקופת בית שני, בהן כלי חרס כגון אגרטלים, קערות וספלים, וכן גלוסקמאות עם כיתוב בעברית[3].

צפונית לכפר נמצא האתר "קובור בני אישראיל", שלפי סברה אחת הוא קבר רחל, ולפי סברה אחרת קבר בני ענק מתקופת המקרא.

החוקר אדוארד רובינסון הציע לזהות את הכפר עם העיר המקראית בֵּית עַזְמָוֶת[4], וזהו הזיהוי המקובל כיום[3].

עַזְמָוֶת נזכרת פעמים רבות בתנ"ך, לצד עֲנָתוֹת (היא ענאתא של ימינו), עָלֶמֶת (היא "ח'רבת עלמית" של ימינו) וזִמְרִי (היא "ח'רבת זמרי" שבשכונת פסגת זאב)[5] - כולם אתרים הנמצאים בסמוך לכפר חיזמה.

הכפר מוזכר ברישומים של האימפריה העות'מאנית משנת 1517. בשנת 1596 חיו בו 28 משפחות.

בתקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה אוכלוסיית הכפר 515 מוסלמים[6], ובמפקד 1931 היא גדלה ל-521 מוסלמים אשר שכנו ב-91 בתים[7].

בסקר בשנת 1945 אוכלוסיית חיזמה מנתה 750 איש, ושטחי הקרקע של הכפר היו 10438 דונם, מתוכם כרבע שימשו לחקלאות. חלק מהקרקעות נמכרו ליהודים בשנות ה-30 של המאה ה-20[8].

לאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, חיזמה עברה לשלטון ירדן.

לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית. מיד אחרי מלחמת ששת הימים החילה ממשלת ישראל את החוק הישראלי על מזרח ירושלים לפי צו בהתאם לסעיף 11ב של פקודת סדרי השלטון והמשפט[9]. שר הביטחון, משה דיין, מינה ועדה של שלושה אלופים (חיים הרצוג, רחבעם זאבי ושלמה להט) על מנת לקבוע את גבולות ירושלים. ממצאי הוועדה של האלופים הוגשו לקראת סוף יוני 1967 ואל ירושלים המערבית הצטרפה ירושלים המזרחית יחד עם 70,000 דונם[10]. גבול ירושלים המאוחדת נקבע מטרים ספורים ממערב לשטח הבנוי של הכפר. אך רבות מהאדמות החקלאיות של הכפר שבהן גידלו בעיקר זיתים נמצא בתוך תחום ירושלים המאוחדת[11].

בתחילת 1980 הופקעו חלק מאדמות הכפר לצורך הקמת שכונת פסגת זאב[12].

בהסכמי אוסלו נקבע כי כ-9% משטח הכפר יוגדר כשטח B, ו-91% הנותרים יהפכו לשטח C. בעקבות בניית גדר ההפרדה, חלק מהתושבים הפלסטינים של חיזמה העתיקו את מגוריהם לצד המערבי של הכפר[13].

לצורך בניית כביש 437, המשרת את תושבי האזור הישראלים והפלסטיניים, הופקעו כ-300 דונם מאדמות הכפר[14].

בנובמבר 2019, במסגרת "פעולת תג מחיר", רעולי פנים השחיתו מכוניות וריססו כתובות בכפר[15].

בשלהי שנת 2021 ובתחילת שנת 2022 דווח על זריקות אבנים יומיומיות לעבר אוטובוסים ישראליים בכביש 60 העובר בתוך הכפר, על ידי תושבי הכפר, ותושבי הכפר ענאתא. לפי נתוני "הצלה ללא גבולות" בחודש נובמבר אירעו 27 זריקות אבנים, ובחודש דצמבר 42. המצב עורר מחאה מצד ארגון נהגי האוטובוסים בישראל ומצד ראש מועצת בנימין ישראל גנץ[16][17].

ב-2 וב-3 במרץ 2022, בוצעו שני פיגועי דקירה בכפר שבהם שני מחבלים דקרו יהודים שנכנסו לבצע קניות בכפר[18].

מחסום חיזמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003, החלה ישראל בהקמתה של גדר ההפרדה. באזור הכפר תוואי הגדר עוקב ברובו את גבול ירושלים המאוחדת, אך קטע קטן במערב הכפר, שהוא בתוך גבול ירושלים המאוחדת, הוא בצידו הפלסטיני של הגדר. ממערב לכפר, בין כביש 437 לקצה המזרחי של שדרות סיירת דוכיפת בשכונת פסגת זאב, הוקם "מחסום חיזמה"[19]. המעבר במחסום מותר לאזרחים ישראלים ופלסטינים תושבי מזרח ירושלים אך אסור לתושבי הגדה בעלי היתרי כניסה, ולכלי התחבורה הציבורית של מזרח ירושלים מחויבים לעבור רק דרך "מחסום קלנדיה" בצפון ירושלים (עד להקמת המחסום יכלו תושבי הכפר להיכנס לירושלים כמעט ללא הגבלה)[20].

בית יחיד בכפר - בית משפחת אל־חטיב, הממוקם בוואדי שלמרגלות שדרות סיירת דוכיפת, נותר בצד הישראלי של גדר ההפרדה, אך לבני המשפחה אסורה הכניסה לישראל, ולבני משפחתם בכפר, אסור לחצות את המחסום כדי לבוא לבקרם[21].

במחסום היו מספר פיגועים, ואירועים רבים של זריקת אבנים על כלי רכב ישראלים.

להלן כמה מהאירועים שהתרחשו במחסום:

  • ביוני 2009, מוחמד סבייח בן 25, פקיד ברשות הפלסטינית, התנפל על חייל וניסה לחטוף את נשקו, החיילים ירו במחבל ופצעו אותו[22].
  • בדצמבר 2015, מחבל הגיע אל המחסום, ירה בישראלי ופצע אותו באורח קל.
  • במאי 2016, שני חיילים נפצעו קשה וקל מפיצוץ מטען חבלה.
  • במאי 2017, צעיר חמוש בסכין נורה למוות על ידי אנשי כוחות הביטחון במחסום חיזמה. שעות לאחר האירוע דווח כי הצעיר, תושב שכונת פסגת זאב בירושלים בן 19, השאיר מכתב שמעיד על רצונו לשים קץ לחייו[23].
חיזמא מכיוון פסגת זאב
הכניסה לחיזמא. בתי העסק בכפר משמשים גם את תושבי הכפר וגם ישראלים מפסגת זאב והישובים היהודים הסמוכים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיזמה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ "כלואים בבית": חייה של משפחת חטיב לצד הגדר, באתר ynet, 25 במאי 2009
  3. ^ 1 2 אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', 95.
  4. ^ ספר נחמיה, פרק ז', פסוק כ"ח. ראו גם בכתב העת ירושלים מאת אברהם משה לונץ. רחוב בשם עזמות נמצא בשכונת שועפאט הסמוכה - אתר עיריית ירושלים
  5. ^ ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוק ל"ו; ספר דברי הימים א', פרק ט', פסוק מ"ב; ספר דברי הימים א', פרק י"ב, פסוק י"ג; ספר עזרא, פרק ב', פסוק כ"ד; ספר נחמיה, פרק ז', פסוק כ"ח.
  6. ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Jerusalem, p. 14
  7. ^ Mills, 1932, p. 39
  8. ^ ד"ר נחום גולדמן בעל קרקעות בכפר הערבי חיזמא, מעריב, 3 בנובמבר 1978
  9. ^ בהמשך לסעיף 1 לפקודת שטח השיפוט והסמכויות תש"ח-1948 – חקיקה של מועצת המדינה הזמנית, שקבעה: "כל חוק החל על מדינת ישראל ייראה כחל על כל השטח הכולל גם את מדינת ישראל כולה וגם כל חלק מארץ-ישראל אשר שר הביטחון הגדיר אותו בצו כמוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל", מתוך, עיתון רשמי, תש"ח, תוספת א', עמ' 61
  10. ^ עוזי בנזימן, מדוע באמת סופחה מזרח ירושלים: בחזרה להחלטה הדרמטית ששינתה את פני המזרח התיכון, באתר הארץ, 17 במאי 2017
  11. ^ "מישהו חמד לצוו - אומרים תושבי הכפר חיזמה שליד ירושלים, לאחר שברבת־עמון הוצא גזר־דין מוות נגד סובחייה מחמד רזק (משמאל), אשה חסרת להם, שהואשמה במכירת אדמות ליהודים... ל"נדונה למוות" אין מה למכור, מעריב, 21 במרץ 1977
  12. ^ ריכוז־הקרקעות בצפון מזרח ירושלים נדון בועדת השדים כבר לפני חמש שנים, מעריב, 14 במרץ 1980
  13. ^ עקורים בעירם - מדיניות ישראל במזרח ירושלים והשפעתה על השכונות הפלסטיניות הירושלמיות שמעבר לגדר ההפרדה, באתר עמותת עיר עמים, יוני 2015. התהליך מתואר בפרק 3, סעיף א'.
  14. ^ הצבא מעניש את 7,000 תושבי חיזמא בהטלת סגר על הכפר, בטענה ליידוי אבנים על הכביש הסמוך, בצלם
  15. ^ ג'קי חורי, כתובות נאצה רוססו ו-22 כלי רכב ניזוקו בכפר חיזמא שמצפון-מזרח לירושלים, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2019
  16. ^ נהגי האוטובוסים מוחים על הסכנה בכביש מבנימין לירושלים: "המדינה מפקירה אותנו" - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-12-30
  17. ^ קימון, אלישע בן (2022-01-02). "אבנים על אוטובוס ליד ירושלים: "היה יכול להיות אירוע רב נפגעים" | תיעוד הפגיעה". Ynet. נבדק ב-2022-01-03.
  18. ^ פיגוע דקירה שני ביממה: ישראלי נדקר בחיזמה, באתר ישראל היום, 3 במרץ 2022
  19. ^ עמירה הס, יש מקום לחשש, באתר הארץ, 21 בפברואר 2010
  20. ^ עמירה הס, המינהל אוסר על פלסטינית בהריון בסיכון לעבור במחסום לישראלים בלבד, באתר הארץ, 11 בפברואר 2014
  21. ^ גדעון לוי, אלכס ליבק, שלושה נכים, לבדם במובלעת מנותקת, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2016
  22. ^ גדעון לוי, מיקי קרצמן, אזור הדמדומים: אי-דיוקים גדולים אצל דובר צה"ל, באתר הארץ, 12 ביוני 2009
  23. ^ צעיר נורה למוות במחסום חיזמה כשבידו סכין; נמצא מכתב התאבדות שהשאיר, באתר הארץ, 10 במאי 2017