אדוארד רובינסון
_cropped.jpg) | |
| לידה |
10 באפריל 1794 סאות'ינגטון, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
27 בינואר 1863 (בגיל 68) ניו יורק, ארצות הברית |
| ענף מדעי | ארכאולוגיה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| מקום לימודים |
קולג' המילטון |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה | מדליית זהב של החברה הגאוגרפית המלכותית (1842), עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1847) |
| בן או בת זוג |
תרזה אלברטין לואיז רובינסון |
| תרומות עיקריות | |
| חפירות באזור ירושלים - גילוי קשת רובינסון, חקר נקבת השילוח, חפירות באזור באר שבע, זיהוי כפר נחום | |
| חתימה |
 |
  | |
אדוארד רובינסון (1794–1863) היה כומר וחוקר מקרא אמריקאי. מחשובי חוקרי ארץ ישראל במאה ה-19.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדוארד רובינסון נולד בקונטיקט. למד בהמילטון קולג' שבקלינטון במדינת ניו יורק. לאחר מכן לימד סמינר באנדאוור במסצ'וסטס. בשנים 1826-1830 שהה בגרמניה ולמד בהאלה ובברלין. עם שובו לארצות הברית, התמנה כפרופסור לתאולוגיה וכתבי קודש. בסוף ימיו התגורר בבוסטון.
כתבים ותרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רובינסון ביטא פנים שונות של כישוריו בכתיבתו. הוא דגל בהפצת ידע לציבור רחב, ולא בהוראתו במגדל-השן בלבד. לכן כתב ספרים רבים שמצטיינים באיכות מחקרית גבוהה ועם-זאת ניתנים לשימוש למשכיל מן השורה.
הוא הוציא בשנת 1843 כתב עת תאולוגי, הראשון בארצות הברית, ה-Bibliotheca Sacra.
ב-1841 הוציא שלושה כרכים של מחקרים בעקבות מסעותיו בארץ ישראל,[1] ובעקבות מסעו השני הוציא מהדורה שנייה מורחבת ב-1856.
הוא הוציא מספר ספרים על לשון המקרא, חלקם כתב וחלקם תרגם לאנגלית מגרמנית (שלמד בעת שהותו בברלין). תרגם את המילון (לקסיקון) לעברית מקראית של וילהלם גֵזַניוּס (1836, מהדורה חמישית 1847), ששימש כבסיס למילון החשוב לעברית מקראית בשפה האנגלית: "בראון דרייוור ובריגס" (B.D.B.). כמו כן הוציא מילונים ליוונית של הברית החדשה.
מסע לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1838 ו-1852 יצא לשני מסעות מחקר ממושכים בארץ ישראל, בניסיון לאתר ולזהות אתרים מקראיים.
בין השאר ביקר בירושלים ותיאוריו שופכים אור על היישוב היהודי בירושלים באותה תקופה. רובינסון חשף את מסתריה של נקבת השילוח הקדומה בעיר דוד, וקדם בכך לצ'ארלס וורן. בשנת 1838 גילה את קשת רובינסון, הקרויה על שמו[2].
במסעו הראשון, בסיור בנגב בשנת 1838, גילה את חשיבותה הארכאולוגית של באר אברהם בבאר שבע. הוא המשיך דרומה והגיע עד חורבות ניצנה, אותן זיהה בטעות כעבדת העתיקה. אף שטעה בזיהויו הותיר רובינסון תיאור מפורט וראשוני של עתיקות ניצנה על כל חלקיה, כולל האקרופוליס ועליו מצודה ושתי כנסיות עתיקות.
רובינסון זיהה מקומות רבים בארץ ישראל, המוזכרים בתנ"ך ובברית החדשה, ביניהם גם כפרים ערבים שהוקמו על חורבות יישובים ישראלים קדומים. בכתביו תיאר רובינסון לא רק את החלקים הארכאולוגיים של ארץ ישראל במאה ה-19, אלא גם את הרובד האנושי והעושר התרבותי של ארץ ישראל במאה הי"ט.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים גורן, "אדוארד רובינסון – אבי המחקר המדעי של ארץ ישראל", בתוך: ארץ חמדה – ירושלים וארץ ישראל, מאמרים ומחקרים (אריאל 206–207), הוצאת אריאל, תשע"ד
- Haim Goren et al., Mapping the Holy Land: the foundation of a scientific cartography of Palestine, Tauris, 2017 (הספר בקטלוג ULI)
- Haim Goren, 'The loss of a minute is just so much loss of life': Edward Robinson and Eli Smith in the Holy Land, Brepols, 2020 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ידין רומן, "אחד עשר יום מחורב". על גילוייו של אדוארד רובינסון.
- ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן, ארכאולוגיה והמקרא: זיהויים גאוגרפיים.
- עודד ליפשיץ, ירושלים בתיאורי המקרא ובמציאות ההיסטורית - פרסומי אוניברסיטת תל אביב.
- ספרו של רובינסון, Biblical researches in Palestine, באתר Making of America Books, כרך א, כרך ב
- עבודותיו של רובינסון בקטלוג הספרייה הלאומית
- אדוארד רובינסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי אדוארד רובינסון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קישור למפות מתוך Biblical researches, 1841, באתר אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- ^ Yuval Baruch, Jerusalem, Robinsons Arch -- Results of a Geophysical Study, CITY OF DAVID - STUDIES OF ANCIENT JERUSALEMT | The 22nd Conference | Editor: Eyal Meiron | Vol. 16, 2021-01-01