אדוארד רובינסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדוארד רובינסון
Edward Robinson
Edward Robinson.JPG
לידה 10 באפריל 1794
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בינואר 1863 (בגיל 68)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה
ארצות מגורים ארצות הברית
פרסים והנצחה מדליית זהב של החברה הגאוגרפית המלכותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חפירות באזור ירושלים - גילוי קשת רובינסון, חקר נקבת השילוח, חפירות באזור באר שבע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קשת רובינסון

אדוארד רובינסון (17941863) היה כומר וחוקר מקרא אמריקאי. מחשובי חוקרי ארץ ישראל במאה ה-19.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדוארד רובינסון נולד בקונטיקט. למד באוניברסיטה במסצ'וסטס ובברלין. עם שובו לארצות הברית, התמנה כפרופסור לתאולוגיה וכתבי קודש. בסוף ימיו התגורר בבוסטון.

כתבים ותרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובינסון ביטא פנים שונות של כישוריו בכתיבתו. הוא דגל בהפצת ידע לציבור רחב, ולא בהוראתו במגדל-השן בלבד. לכן כתב ספרים רבים שמצטיינים באיכות מחקרית גבוהה ועם-זאת ניתנים לשימוש למשכיל מן השורה.

הוא הוציא בשנת 1843 כתב עת תאולוגי, הראשון בארצות הברית, ה-Bibliotheca Sacra.

ב-1841 הוציא שלושה כרכים של מחקרים בעקבות מסעותיו בארץ ישראל, ובעקבות מסעו השני הוציא מהדורה שנייה מורחבת ב-1856.

הוא הוציא מספר ספרים על לשון המקרא, חלקם כתב וחלקם תרגם לאנגלית מגרמנית (שלמד בעת שהותו בברלין). תרגם את המילון (לקסיקון) לעברית מקראית של וילהלם גֵזַניוּס (1836, מהדורה חמישית 1847), ששימש כבסיס למילון החשוב לעברית מקראית בשפה האנגלית: "בראון דרייוור ובריגס" (B.D.B.). כמו כן הוציא מילונים ליוונית של הברית החדשה.

מסע לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1838 ו-1852 יצא לשני מסעות מחקר ממושכים בארץ ישראל, בניסיון לאתר ולזהות אתרים מקראיים.

בין השאר ביקר בירושלים ותיאוריו שופכים אור על היישוב היהודי בירושלים באותה תקופה. רובינסון חשף את מסתריה של נקבת השילוח הקדומה בעיר דוד, וקדם בכך לצ'ארלס וורן. בשנת 1838 גילה את קשת רובינסון, הקרויה על שמו.

במסעו הראשון, בסיור בנגב בשנת 1838, גילה את חשיבותה הארכאולוגית של באר אברהם בבאר שבע. הוא המשיך דרומה והגיע עד חורבות ניצנה, אותן זיהה בטעות כעבדת העתיקה. אף שטעה בזיהויו הותיר רובינסון תיאור מפורט וראשוני של עתיקות ניצנה על כל חלקיה, כולל האקרופוליס ועליו מצודה ושתי כנסיות עתיקות.

רובינסון זיהה מקומות רבים בארץ ישראל, המוזכרים בתנ"ך ובברית החדשה, ביניהם גם כפרים ערבים שהוקמו על חורבות יישובים ישראלים קדומים. בכתביו תיאר רובינסון לא רק את החלקים הארכאולוגיים של ארץ ישראל במאה ה-19, אלא גם את הרובד האנושי והעושר התרבותי של ארץ ישראל במאה הי"ט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים גורן, אדוארד רובינסון - אבי המחקר המדעי של ארץ ישראל, בתוך " ארץ חמדה" (קובץ מאמרים), הוצאת אריאל, תשע"ד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדוארד רובינסון בוויקישיתוף