פסגת זאב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°49′0″N 35°14′0″E / 31.81667°N 35.23333°E / 31.81667; 35.23333

רחוב טיפוסי בשכונה
קניון הפסגה (צילם גי דליל)
מבט על קניון הפסגה משדרות משה דיין
בית הכנסת הגדול בשכונה

פסגת זאב היא שכונה הממוקמת בצפון ירושלים המחולקת לחמישה אזורים: פסגת זאב מרכז, צפון, דרום, מזרח ומערב, בשטח שסופח לישראל לאחר מלחמת ששת הימים, כאחת משכונות הטבעת. נכון ליולי 2016 מתגוררים בה 42,138 תושבים[1] והיא השכונה השנייה בגודלה בירושלים אחרי רמות אלון, ואחת השכונות הגדולות בישראל. השכונה קרויה על שמו של זאב ז'בוטינסקי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסגת זאב הוקמה על שטחים שמעבר לקו הירוק שסופחו למדינת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים. הרעיון המרכזי שעמד מאחורי הקמת השכונה היה יצירת רצף אורבני יהודי בין הגבעה הצרפתית לשכונת נווה יעקב, שהייתה עד אז מנותקת מהעיר. האדמות לצורך הקמת השכונה הופקעו בתחילת 1980[2] לאחר ששר האוצר התעכב במשך זמן רב מחשש שמא עלות הפיצויים תהיה גבוהה[3]. ככל הנראה, חלק ניכר משטח השכונה היה בשנות ה-30 בבעלות יהודים שלאחר מכן נספו בשואה[4]. תכנון השכונה ניתן לאדריכל הנוף צבי דקל. בניית השכונה החלה ב-1982 וראשוני הבתים אוכלסו ב-1985.

בתחילת המאה ה-21 החלו משפחות ערביות להתגורר בפסגת זאב ומספרם הגיע בשנת 2007 ל-200. בשנת 2009 קראה קבוצת רבנים להטיל חרם על תושבי השכונה היהודים שימכרו או ישכירו דירות לערבים[5].

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל הלטאה הנמצא בפסגת זאב מזרח

השכונה בנויה על הרי ירושלים, כאשר בין חלקי השכונה מפרידים הוואדיות "אל חפי", "חמרה" ו"אל חלף". בין פסגת זאב מרכז ופסגת זאב מזרח עובר נחל זמרי.

גבולות השכונה הם: בצפון שכונת נווה יעקב, בדרום מחנה הפליטים שועפאט והכפר ענאתא (ענתות המקראית), במזרח כביש 437 והכפר חיזמא (בית עזמות המקראית), ובמערב כביש 60 והשכונות שועפאט ובית חנינא. בדרום השכונה מצוי יער ענתות ובצפון השכונה יער מיר.

שדרות משה דיין, הרחוב הראשי והארוך ביותר בפסגת זאב

תת השכונות בפסגת זאב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל גודלה, נהוג לחלק את פסגת זאב לחמש תת-שכונות:

  • פסגת זאב מרכז - השכונה הראשונה שאוכלסה (1985), ובה נבנו כ-2,800 יחידות דיור. רחובות השכונה נקראו על שם סיירות ויחידות בצה"ל, ורחובות ספורים קרויים על שם אישים חשובים בתודעה הישראלית.
  • פסגת זאב מערב - אוכלסה ב-1990, ובה כ-1,100 יחידות דיור. גם רחובות שכונה זו נקראו על שם אישים חשובים, ובעיקר מצביאים ואנשי המחתרות.
  • פסגת זאב מזרח - אף היא אוכלסה ב-1990. היא השכונה הגדולה ביותר בפסגה, ובה כ-6,000 יחידות דיור. שמות הרחובות בשכונה קרויים על שם אישים חשובים בתודעה הישראלית.
  • פסגת זאב צפון - אוכלסה ב-1994 ובה כ-2,100 יחידות דיור. רוב רחובות השכונה קרויים על שם מזלות מגלגל המזלות. בדצמבר 2012, לאחר אישור תוכניות, החל שיווק קרקעות לבניית 600 יחידות דיור נוספות.
  • פסגת זאב דרום- כ- 120 יחידות דיור, אכלוסה החל ב-1998.

מוסדות בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשכונה חנויות רבות בממוקמות בעיקר ברחובותיה הראשיים, שדרות משה דיין, רחוב משה רחמילביץ, שדרות השישה עשר ורחוב מאיר גרשון. בנוסף, בשכונה קיימים 2 רחובות (מאיר גרשון ומשה דיין) עם חנויות וקיים קניון המשמש את תושבי צפון מזרח העיר, ונקרא קניון הפסגה.

בשכונה פועל מינהל קהילתי שבראשו הנהלה שנבחרה על ידי חלק מתושבי השכונה. בבחירות הכלליות להנהלת המינהל השתתפו כ- 10% מהתושבים בלבד. על אף זאת המינהל משמש כגורם המייצג את צורכי התושבים מול העירייה וגורמים אחרים. במסגרת המינהל אמורות לפעול ועדות תושבים בנושאים בעלי השפעה כגון: הנושא הפיזי, איכות הסביבה, תחבורה, תרבות, קשישים, קליטה, חינוך ונוער, נאמני יער מיר ומעורבות חברתית. אולם רוב הוועדות אינן פעילות. כל תושב המעוניין להשפיע על מצב השכונה וקידומה, יכול להצטרף לוועדות ולפעול ליצירת השינוי.

לפסגת זאב נציגה במועצת עיריית ירושלים שנבחרה במסגרת תנועת "פז - פסגת זאב על המפה". סגנית ראש העיר יעל ענתבי קיבלה בבחירות כ- 8,000 קולות שמהווים כ- 40% מהמצביעים בפסגת זאב. פסגת זאב על המפה היא הסיעה היחידה במועצת עיריית ירושלים המייצגת שכונה בעיר. בזכות זאת, קודמו בשנים האחרונות פרויקטים רבים בפסגת זאב כגון: ספריה עירונית, בריכת שחיה (בבניה) היכל תרבות (בבניה), פארק רובעי בעלות 14 מיליון ש"ח ועוד. בשכונה יוצא לאור מקומון שכונתי בשם "קול הפסגה" המפעיל אתר אינטרנט[6].

בשכונה מצויים כ-10 בתי-ספר, קופות חולים, מקוואות, ישיבה, תחנת מגן דוד אדום, תחנת מכבי אש, בתי אבות, ספריה ואף מתוכנן להיבנות במקום קאנטרי קלאב, היכל תרבות, פארקים רבים וכו...

בפסגת זאב ישנם מעל 40 בתי כנסת לפי מנהג כל העדות.

בשכונה תנועות נוער רבות, כגון בני עקיבא, הנוער העובד והלומד, הצופים העבריים (שבט זוהר), אריאל ועזרא. בני עקיבא והצופים העבריים הן התנועות היחידות בשכונה שפועלות במבני קבע. ברחוב גל 1 (בני עקיבא), וברחוב סיירת דוכיפת 2 (שבט זוהר).

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחבורה בין פסגת זאב למרכז העיר ואל מחוצה לה (לכיוון תל אביב) עברה עד 5.5.13 בצומת הגבעה הצרפתית (מחלף שער מזרח), שהשתרכו בו פקקים ארוכים בשעות העומס. ב-1998 נפתח קטע חדש של כביש 60 (שדרות האלוף עוזי נרקיס), הכולל גשר גבוה במיוחד ונתיבים רבים, אך בשעות העומס גם הוא היה פקוק. ב 5.5.13 נפתח כביש 20 המחבר בין שד' סיירת דוכיפת בפסגת זאב לכביש בגין במחלף 4/20 שנקרא ע"ש פרופ' בן ציון נתניהו ולכביש 443. בעקבות פתיחת הכביש הורגשה הקלה משמעותית בפקקי התנועה. אולם גידול מספר כלי הרכב החזיר את בעיית פקקי התנועה.

מהשכונה קיימת גישה נוחה מזרחה לכביש 437 (עוקף רמאללה), המוביל ליישובים אדם, כוכב יעקב, בית אל ועופרה, ובכיוון הדרומי לים המלח, גישה אל העיר העתיקה דרך כביש 60 לכיוון דרום (שדרות בר-לב), אל מערב העיר באמצעות דרך בגין, ב 2009 נפתח כביש 9 (מנהרת הארזים) אשר מחבר את צומת הגבעה הצרפתית לכביש 1 ללא הצורך לעבור דרך הכניסה לירושלים.

בנוסף, הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים מתחיל בצפון השכונה ועובר בכל שדרות משה דיין ומאפשר תחבורה ציבורית נוחה מהשכונה למרכז ירושלים. יחד עם זאת קו הרכבת גורם לפקקי תנועה מקומיים בצמתים המרומזרים שנוספו בשכונה ומתעדפים את הרכבת. עקב האיטיות של הרכבת מעדיפים הנוסעים לבצע נסיעות באוטובוסים שהם מהירים יותר ברוב שעות היום.

טבע ועתיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין פסגת זאב מרכז ושכונת נווה יעקב נמצאת חורשה קטנה שניטעה אחרי מלחמת ששת הימים הנקראת יער מיר לזכר הנספים בשואה מהעיירה מיר. ביער נמצאים מספר שרידים ארכאולוגיים: גתות, מערות קבורה, כבשני סיד, מחצבה ושומרה. בנוסף במערב החורשה נמצאת אנדרטה לשבעת צנחני היישוב שנרצחו על ידי הנאצים.

בנוסף, קיימים מספר אתרים ארכאולוגיים במתחם השכונה:

  • גבעת שאול (תל אל פול) - הגבעה הצמודה לפסגת זאב מערב, וגובהה כ-820 מ'. התגלה בה יישוב משנת 1200 לפנה"ס, ובמקרא מזוהה עם העיר "גבעה". הייתה אחת הערים המרכזיות בארץ בנימין. על הגבעה נמצא ארמון המלך חוסיין.
  • ההר הגבוה (ראס א-טוול) ממוקם בגן הארכאולוגי בפסגת זאב מרכז, וגובהו 772 מ'. התקיים בו יישוב מימי דוד המלך. בתקופה הביזנטית נבנה במקום מנזר וכן נמצאו במתחם שרידי כנסייה. מהאתר יש תצפית מרהיבה לעבר מדבר יהודה.
  • גן הידע (ראס אבו מערוף) ממוקם בכניסה לפסגת זאב מזרח ובו נמצאים מקוואות, בור מים, בית בד וגת.
  • חירבת אל עג'גת ממוקמת מצפון לפסגת זאב מזרח ובה שרידי חווה, בית בד, גת, מחילת מסתור, מקווה טהרה ובורות מים שמיוחסים לתקופת בית שני ולמרד בר כוכבא.
  • חורבת כעכול ממוקמת מדרום לפסגת זאב מזרח ובה נמצאו מערות קבורה מתקופת החשמונאים, גת, תנורים, קולומבריום, מקוואות ובורות מים. האתר היה מיושב גם בתקופה הממלוכית.
  • משרפות הכלבים (חריקאת אל כילאב) הוא שריד יישוב חקלאי המצוי צפונית לפסגת זאב מזרח ושישובו החל מסוף תקופת בית ראשון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]