בלה לוי

בלה לוי
Lévy Béla
	אין תמונה חופשית
לידה	4 בדצמבר 1873; בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	1959 (בגיל 85 בערך); לונדון, הממלכה המאוחדת
מדינה	ממלכת הונגריה
השכלה	אוניברסיטת אטווש לוראנד (1895)

בלה לוי (בהונגרית: Lévy Béla;‏ בודפשט, 4 בדצמבר 1873 ^[1] – לונדון, 1959) היה עורך דין יהודי-הונגרי, סופר משפטי. הוא אחיו הבכור של לאיוש לוי (1875–1961), רופא, ואחיינו של מור קרמן.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלה לוי נולד במשפחה יהודית כבנם של ברנאט לוי, פילולוג ומזרחן, ושל מינה קליינמן (1847–1918).^[2] הוא השלים את לימודיו בפקולטה למשפטים ומדע המדינה של אוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד) וקיבל את התואר שלו ב-1895. ב-1898 פתח משרד עורכי דין בבודפשט. בין 1899 לבין 1904 עבד כמרצה ב"אקדמיה למסחר" של בודפשט. הוא היה חבר בוועדה הארצית לבחינת עורכי דין. ביצירתו של המשפטן אוסקר בורצ'רדט (גר'), "המשפט המסחרי של העולם" (Die Handelsgesetz des Erdballs), הוא חיבר את החלק שנגע להונגריה: את הסעיפים של חוקי המסחר, שטרי החליפין ופשיטות הרגל. במחצית השנייה של שנות ה-30 היגר ללונדון בשל רדיפות היהודים בהונגריה ועסק בה בעריכת דין. מאמריו פורסמו ב"עיתון מדעי המשפט" (Jogtudományi Közlöny), בלקסיקון המשפטי ההונגרי ובלקסיקון הגדול של פאלאס וכן פורסמו כמה ספריו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעייתו הייתה מרגיט, בתם של יוז'ף קליין ושל גבריאלה שפיצר, לה נישא ב-1 באפריל 1906 בבודפשט.^[3]

ילדיו:

מריה אווה לוי (1908–?). בעלה ארנה לאו שוורץ (1904–?) היה עורך דין וינאי.^[4]
מרתה ארז'בט לוי (1910–?). בעלה בלה פישר (1908–?) היה מהנדס מכונות מוסמך.^[5]

כתביו העיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת דיני הפטנטים ההונגריים (בודפשט, 1898)
שאלת התיחום של המשפט המסחרי (בודפשט, 1900)
ביקורת על טיוטת החוק על עיצוב תעשייתי (בודפשט, 1902)
חוקי המסחר, שטרי חליפין ופשיטות רגל ההונגרים (Das Handelsrecht, Wechselrecht und Konkursrecht Ungarns, ברלין, 1906)
תכנון ההצגת טיוטת חוק הפטנטים (עם ז'יגמונד קושה, 1909)
בשאלת ביטוח המשכנתא (1916)
תכנון הצגת טיוטת חוק הפטנטים (1916)
תכנון הצגת טיוטת תחוק הסימני המסחר (1917)
בעיות חקיקה בדיני המאזנים (בודפשט, 1930)