בן ציון נסים פרדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב בן ציון נסים פרדס
לידה 1862
ה'תרכ"ב
פטירה 1943 (בגיל 81 בערך)
ה'תש"ג
תקופת הפעילות ?–1943 עריכת הנתון בוויקינתונים

הרב בן ציון נסים פארידיס-פרדס (כ"ז בכסלו ה'תרכ"ב (1862) - א' באדר א' ה'תש"ג (1943)) היה מקובל, דרשן ופייטן ירושלמי. אביו של רבהּ הראשי לשעבר של ירושלים, אליהו פרדס.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לאליהו פארידיס ושרה מרקדה, בתו של רבי וידאל קואינקה, ב-30 בנובמבר 1831 (כ"ז בכסלו ה'תרכ"ב). מוצא משפחת אביו בצפון מערב ספרד ביישוב פרֵדֶס דה נאבה (Paredes de Nava) שבמחוז פלנסיה (Palencia). בעת גירוש ספרד עברה המשפחה לארץ ישראל, התיישבה בצפת ולאחר מכן הגרה לחלב.

בצעירותו למד בישיבת המקובלים בית אל בירושלים, נישא למזל אורו בת הרב אברהם קאסוטו, והיה שד"ר לאזור המגרב, בשליחות רשמית מטעם הישיבה, ופעם נוספת עבורו. כשחזר לירושלים החל לשמש כרב בבית הכנסת ״איסטנבוליס״ שבעיר העתיקה, ובית הכנסת ״טראנטו״ שבשכונת נחלאות. הורה ודרש בבתי כנסת רבים בירושלים.

כן שימש כמורה בת"ת הספרדים ות"ת הבוכרים שבירושלים. ניחן בקול ערב, ושימש בחייו גם כפייטן, ואף חיבר פיוטים שונים. בשנותיו האחרונות נמנה עם לומדי חברת "מגן דוד" בישיבת מרכז הרב.

חיבורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרדס התורה - פירוש לתנ״ך ודרשות, שני חלקים, ה׳תשנ״ח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.