בנדיקטוס התשיעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בנדיקטוס התשיעי
Benedictus IX
Pope Benedict IX Illustration.jpg
בנדיקטוס התשיעי
לידה 1012
רומא, מדינת האפיפיור מדינת האפיפיורמדינת האפיפיור
פטירה 1056 (בגיל 44 בערך)
גרוטפראטה, מדינת האפיפיור מדינת האפיפיורמדינת האפיפיור
מדינה מדינת האפיפיור
עיסוק איש דת, כומר קתולי עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
האפיפיור ה־145
21 באוקטובר 103231 בדצמבר 1044
(12 שנים)
האפיפיור ה־147
10 במרץ 10451 במאי 1045
(7 שבועות ו-4 ימים)
האפיפיור ה־150
8 בנובמבר 104717 ביולי 1048
(36 שבועות ויום)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האפיפיור בנדיקטוס התשיעילטינית: Benedictus IX; ‏1012 לערך - 1056) היה האדם היחיד שכיהן כאפיפיור בשלוש תקופות כהונה נפרדות (ולמעשה היחיד שכיהן יותר מפעם אחת), לאחר שהודח ושב לכסאו בזכות קשריו למשפחות בעלות עושר ועוצמה. אחד האנשים הצעירים ביותר בהיבחרם ואחד האפיפיורים המושחתים והבלתי-כשירים ביותר, עקב אורח חייו המופקר. תקופות כהונתו היו בין אוקטובר 1023 לספטמבר 1044, שנית בין אפריל למאי 1045 ופעם נוספת בין נובמבר 1047 עד יולי 1048.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברומא בשם תיאופילקטוס מטוסקולום (עיר בלאטיום, סמוך לרומא). אביו היה רוזן העיר. שניים מדודיו, בנדיקטוס השמיני ויוחנן התשעה עשר, היו אפיפיורים לפניו. באוקטובר 1032 רכש עבורו אביו את משרת האפיפיור, גילו באותה עת היה כנראה 18 או 20, לפי האנציקלופדיה הקתולית, שאף טוענת שהעטה בושה וכלימה על כסאו של פטרוס. לפי רדולפוס גלאבר היה בן 10 כאשר נבחר למשרה[1]. דיווחים שונים מייחסים לו מעשי אונס ורצח וקיום אורגיות הומוסקסואליות בארמון האפיפיורי[2]. [דרוש מקור]

בשנת 1036 הוגלה מרומא, אך הוחזר מיד על ידי קונרד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בספטמבר 1044 הודח, ותחתיו התמנה כאפיפיור סילבסטר השלישי. באפריל 1045 שב בנדיקטוס והדיח את סילבסטר, ולאחר כחודש הסכים למכור את הכס לסנדקו שהתמנה לאפיפיור גרגוריוס השישי, בתמורה לסכום כסף. ביולי 1046 התחרט ושב לרומא בראש צבא, אך גרגוריוס המשיך לכהן כאפיפיור. היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה כינס ועידה אקומנית בסוטרי. בדצמבר 1046 גינתה הוועידה הן את בנדיקטוס והן את סילבסטר השלישי והצהירה על טענתם לכס כשקרית ובטלה. הוועידה קיבלה את עדותו של האפיפיור המכהן גרגוריוס, לפיה רכש את הכהונה בכסף והאיצה בו להתפטר מתפקידו. לבסוף מינתה הוועידה לאפיפיור את קלמנס השני.

בנדיקטוס לא קיבל את מרות הוועידה, ועם מותו של קלמנס באוקטובר 1047 שב ותפס את הארמון האפיפיורי, בו שלט מנובמבר ועד גירושו ביולי 1048 על ידי חיילי האימפריה הרומית הקדושה. במקומו מונה כאפיפיור דמסוס השני. ב-1049 נודה בנדיקטוס מן הכנסייה, לאחר שסירב לעמוד למשפט בעוון סימוניות (מכירת משרות כנסייתיות בכסף).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בנדיקטוס התשיעי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שהרי אפילו האפיפיור ברומא, בנדיקטוס ה-IX, שהיה האחיין של שני אפיפיורים, בנדיקטוס ויוהנס שדמו לו, נבחר על ידי הרומאים בהיותו בן עשר שנים, באמצעות אוצרות ותשלומים. מקור-ספר 10[דרושה הבהרה] פרק 5, עמ' 49-50
  2. ^ עשרת האפיפיורים הגרועים ביותר בכל הזמנים - מקום שני


הקודם:
יוחנן התשעה עשר
אפיפיור
(רשימת האפיפיורים)
הבא:
סילבסטר השלישי
הקודם:
סילבסטר השלישי
אפיפיור
(רשימת האפיפיורים)
הבא:
גרגוריוס השישי
הקודם:
קלמנס השני
אפיפיור
(רשימת האפיפיורים)
הבא:
דמסוס השני