קלמנס השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קלמנס השני
Klemens II
ClemensII.jpg
קלמנס השני
לידה 979
הורנבורג, האימפריה הרומית הקדושה האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה
פטירה 9 באוקטובר 1047 (בגיל 68 בערך)
פזארו, מדינת האפיפיור מדינת האפיפיורמדינת האפיפיור
מדינה מדינת האפיפיור
מקום קבורה קתדרלת במברג עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק כומר קתולי עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
האפיפיור ה־149
24 בדצמבר 10469 באוקטובר 1047
(41 שבועות ו-3 ימים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האפיפיור קלמנס השנילטינית: Klemens II, במקור: Suidger, Graf von Morsleben und Hornburg, זידגר, גרף פון מורסלבן והורנבורג; נפטר באוקטובר 1047) היה אפיפיור מ-20 בדצמבר 1046 ועד מותו. ראשון בסדרה של אפיפיורים ממוצא גרמני שמונו על ידי היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לאחר שהדיח את קודמיהם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זידגר נולד בהורנבורג, סקסוניה התחתונה בשנת 979. ב-1040 התמנה לבישוף במברג. ב-1046 הצטרף להיינריך השלישי במסעו לאיטליה ובדצמבר אותה שנה השתתף בוועידה האקומנית בסוטרי. הוועידה הדיחה הן את האפיפיור המכהן בכוח זרועו, בנדיקטוס התשיעי וסנדקו, שרכש את הכהונה גרגוריוס השישי, והן את הטוען לכתר, סילבסטר השלישי ומינתה, בהשפעתו של היינריך השלישי, את זידגר (שנטל לעצמו את השם קלמנס השני) כמועמד מוסכם שיביא יציבות לכס הקדוש. אחד ממאבקיו של קלמנס השני היה בתופעת השמעונות, רכישת משרות כהונה בכסף, ששיאה היה ברכישת הכהונה האפיפיורית על ידי גרגוריוס השישי. מיד לאחר ההכתרה יצאו המלך והאפיפיור הנבחר לרומא, שם הכתיר קלמנס את היינריך לקיסר האימפריה הרומית הקדושה.

באופן נדיר, קלמנס נותר בישוף במברג במקביל לכהונתו כבישוף רומא (משרתו הכנסייתית של האפיפיור). לדבר הייתה משמעות כלכלית בתקופה הפיאודלית כיוון שהבישוף שהוא גם שליט פיאודום קיבל מיסים מאנשי הדיוקסיה שלו.

קלמנס ליווה את היינריך במסעו חזרה לגרמניה ובמסעו חזרה לרומא חלה. הוא מת בדרכו חזרה, ליד פזארו. גופתו הושבה לעירו והוא נקבר בקתדרלת במברג, כך שקברו הוא קבר האפיפיור היחיד מצפון להרי האלפים.

מיד לאחר היוודע דבר מותו של קלמנס, נכנס בנדיקטוס התשיעי לארמון הלטראנו ונטל לעצמו מחדש את כתר האפיפיור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
גרגוריוס השישי
אפיפיור
(רשימה)
הבא:
בנדיקטוס התשיעי