בפומט

איור של בפומט מעשה ידי אליפז לוי מהמאה ה-19. בפומט מופיע כדמות אנתרופומורפית היושבת בישיבה מזרחית, בעלת ראש ורגליים של תיש, כנפיים ושדיים. על ראשו פנטגרם, על ידיו כתובות המילים SOLVE (מפריד) ו-COAGULA (מגבש).

בפומט (Baphomet) הוא שם שהופיע במסמכי המשפטים שנערכו בראשית המאה ה-14 לחברי מסדר אבירי היכל שלמה.

במהלך המאה ה-19 נפוץ המושג הודות לספרות פנטסטית, פסאודו-היסטורית, שניסתה לקשר את אבירי היכל שלמה למיני תאוריות קונספירציה והודות לציור של אליפז לוי, בו תואר בפומט בדמות עז בר^[1] אנתרופומורפית היושבת בישיבה מזרחית, בעלת ראש ורגליים של תיש, כנפיים ושדיים. על ראשו פנטגרם, על ידיו כתובות המילים SOLVE (מפריד) ו-COAGULA (מגבש). המושג "בפומט" משמש גם כאחד מכינויי השטן.

חוקרים מודרניים העלו את ההשערה שמדובר בשיבוש של שם הנביא מוחמד (מַחמוּט או מָהוֹמֶת בהגיה שהייתה נפוצה אז באירופה בהשפעת העות'מאנים). בתחילת שנות ה-80 הועלתה השערה על ידי החוקר יו שוונפילד כי המילה "בפומת" היא מילת צופן בקוד אתב"ש לחוכמה - "שופיא" ("סופיה" (σοφία) ביוונית היא חוכמה). תאוריה זו תרמה חלק חשוב לספרים כמו "דם קדוש, גביע קדוש", "צופן דה וינצ'י" וצופן הפרעונים. תאוריות דומות גורסות שבפומט היה למעשה ראשו הכרות של יוחנן המטביל, שהטמפלרים מצאו לכאורה בחפירות בהר הבית.