בקעה להתגדר בה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בִּקְעָה להתגדר בה או מקום להתגדר בו הוא ניב שמקורו בתלמוד, המתאר מצב שבו המעשה הרצוי היה מוזנח בעבר או שלא נפסקה בו הלכה (בלשוננו כיום: לָאקוּנָה), עד שהגיע אדם ו"התגדר" בתחום זה; כלומר - תיקן את המצריך תיקון, או למד וחקר את הנושא שלא נלמד בעבר, ופסק בו הלכה.

מקום להתגדר בו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הביטוי בתלמוד הבבלי:

העיד רבי יהושע בן זרוז בן חמיו של רבי מאיר לפני רבי על רבי מאיר שאכל עלה של ירק בבית שאן, והתיר רבי את בית שאן כולה על ידו. חברו עליו אחיו ובית אביו, אמרו לו: מקום שאבותיך ואבות אבותיך נהגו בו איסור אתה תנהוג בו היתר? דרש להן מקרא זה "וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחושתן" אפשר בא אסא ולא ביערו? בא יהושפט ולא ביערו? והלא כל עבודה זרה שבעולם אסא ויהושפט ביערום! אלא מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו, אף אני – מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו. מכאן לתלמיד חכם שאמר דבר הלכה שאין מזיחין אותו.

במאמר זה משמעות הביטוי "מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו" היא שאין ראוי להיות תמיד שמרן ולא לקבל חידושים שלא נהגו בהם האבות, כי האבות הניחו מקום לדורות הבאים לתקן את המציאות, כפי שהמלך חזקיהו השמיד את נחש הנחושת ששימש לעבודה זרה, ולא נמנע מכך רק מפני שאבותיו הצדיקים, אסא ויהושפט לא עשו זאת. משמעות המילה "להתגדר" בביטוי זה היא לבנות גדר, להקיף שטח שהיה פרוץ ומופקר, ובהשאלה – לתקן מצב של מציאות מוזנחת.

בקעה להתגדר בה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד הבבלי נכתב:

... רבי אלעזר אשכחיה [=פגש את] לזעירי, אמר ליה: איכא תנא דאתנייה לרב כחל [=האם מישהו לימד את האמורא רב מה דינו של "כחל"]? אחוויה [=שלח זעירי שאלה זו] לרב יצחק בר אבודימי, אמר ליה: אני לא שניתי לרב כחל כל עיקר [=אני לא לימדתי את האמורא רב דין זה]; [אלא] רב בקעה מצא וגדר בה גדר (כלומר, באופן עצמאי הוא מצא נושא שהחליט לפסוק בו הלכה לבד).

המילה "בִּקְעָה" בביטוי זה עשויה להתפרש בשני מובנים:

  • בקע, פרצה. רב מצא מקום פרוץ בגדר וגדר אותו. ובהשאלה, רב תיקן ופסק הלכה בנושא שהיה פרוץ ולא מטופל.
  • בקעה, עמק מחוץ לעיר שלא נהגו להקיפו בגדר. בקעה משמשת בהקשר זה כפרפראזה על הדיון ההלכתי בדיני שכנים בתחילת מסכת בבא בתרא, העוסק בהבחנה שבין גינה לבקעה; המשנה קובעת כי "גינה" הוא מקום שנהוג לגדור אותו, ואילו בקעה היא מקום שלא נהוג לגדור אותו.[1] כלומר, בביטוי זה נעשה שימוש במושג בקעה, כמקום שנהוג שלא לגדור אותו, כדי לתאר תחום שלא נלמד ולא נחקר עד כה, ומי שלומד או חוקר תחום זה נחשב כמי שגודר את הבקעה.

הביטוי המקובל בימינו "בקעה להתגדר בה" היא צירוף של הביטוי "בקעה מצא וגדר בה גדר" ושל הביטוי "מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו".

בימינו הורחבה משמעות הביטוי, והיא כוללת כל מצב שבו יש תחום הפתוח לפרשנויות שונות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]