ברברית (צמח)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןברברית
Berberis sieboldii
Berberis sieboldii
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: צמחים וסקולריים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: נוריתאים
משפחה: ערטניתיים
סוג: ברברית (צמח)
שם מדעי
Berberis
ליניאוס, 1753
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברברית (שם מדעי: Berberis, שם נרדף: ברבריס, שם בערבית: אמירבאריס) היא סוג של שיחים קוצניים במשפחת הערטניתיים. בסוג נמנים בין 400 ל-600 מינים והוא נחשב לאחד הענפים ביותר בין סוגי השיחים. תפוצת הסוג משתרעת על אזורים קרירים ממזרח אסיה ועד אמריקה הדרומית.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הברברית היא שיח בעל עלים פשוטים, מסורגים או ערוכים בקבוצות בחיק הקוצים. הצמח נשיר בחורף. הפרחים נישאים באשכולות והם בעלי סימטריה משושה. הפרי הוא ענבה מאורכת שצבעה סגול-שחור לעת הבשלה. כל חלקי הצמח (למעט הפרי הבשל) מכילים את האלקלואיד ברברין ונחשבים במידה מסוימת לרעילים.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הביניים הובא הצמח מלבנון ונפוץ ברחבי המזרח התיכון. הצמח שימש לחיזוק הקיבה והכבד, לריפוי דלקות קיבה, לגרימת עצירות, להפסקת שטפי דם, לריפוי צהבת, וכן שימש סם משלשל. בקרב בני העדה הפרסית בימינו משמשים פירות הצמח לצורך הכנת תכשיר לניקוי הדם ולטיפול בפצעי בגרות[1].

במדינות הקווקז השתמשו בצמח כתבלין בישול ובמאה העשרים הוא הפך לתבלין נפוץ בכל מדינות ברית המועצות.

מינים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברברית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 90.