ברטה בקמן
| ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר" של ויקיפדיה העברית והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה! |
|
 | |
| לידה |
25 בינואר 1815 קוטבוס, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
6 בדצמבר 1901 (בגיל 86) לייפציג, הקיסרות הגרמנית |
| תחום יצירה |
צילום |
| בן או בת זוג |
אדוארד והנרט |
  | |
ברטה והנרט-בקמן (באנגלית: Bertha Wehnert-Beckmann) נולדה ב-25 בינואר 1815, נפטרה ב-6 בדצמבר 1901) היתה צלמת גרמנייה. נחשבת לצלמת המקצועית הראשונה באירופה,[1] וכנראה הראשונה בעולם, כמה שנים לפני בריטה סופיה הסליוס (אנ') וז'נביב אליזבת דיסדרי (אנ'). פתחה עם בעלה סטודיו בלייפציג ב-1843 לאחר מותו ב-1847 ניהלה את העסק עצמאית. מהווה אבן דרך בהיסטוריה של הצילום.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בקוטבוס, במחוז ברנדנבורג שבממלכת פרוסיה. ב-1839 עבדה בקמן במספרה בדרזדן. שנה לאחר מכן, בשנת 1840, פגשה את אדוארד והנרט (1811–1847), בעלה לעתיד. והנרט היה צלם שהכיר לה את תהליך הדאגרוטיפ וכן לימד אותה כיצד להוסיף ידנית צבעים, תהליך שפותח בתקופה זו ומבוסס על צביעת נגטיבים על לוחות זכוכית, מהם ניתן להדפיס עותקים ללא הגבלה.
בשנת 1843, פתחו בני הזוג סטודיו בלייפציג, ובקמן הפכה לצלמת המקצועית הראשונה בגרמניה. לאחר מות בעלה ב-1847, המשיכה לנהל את העסק בעצמה. ב-1849 הפליגה לארצות הברית, פתחה סטודיו בניו יורק, תחילה ברחוב ווייט 62 ואחר בברודוויי 385. בזמן שהותה באמריקה, קיבלה דיפלומה על הישגיה המקצועיים בצילום פורטרטים. ב-1851 חזרה ללייפציג לאחר שהעבירה את עסקיה בניו יורק לאחיה ובשנת 1866, העבירה בקמן את הסטודיו לאלסטרשטראסה בלייפציג, שם העסיקה מספר עובדים. הסטודיו שלה הפך לאחד המפורסמים בעיר. היא פרשה ב-1883, בגיל 68.[2]
בקמן עבדה בתהליך הצילום של הדאגרוטיפ. התערוכה המייצגת את עבודתה, השוכנת במוזיאון לייפציג לתולדות העיר, הינה אחת הדוגמאות החשובות ביותר להיסטוריה המוקדמת של הצילום. היא נשארה בחזית הטכנולוגית של תחום העיסוק שלה, כולל לימוד של צילום סטריאו (stereo-photography), משהופיע תהליך זה.[1]
תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקמן הייתה אחת משני צלמים מסקסוניה שהציגו ב-1854 ב-Erste Allgemeine Deutsche Industrieausstellung (היריד התעשייתי הגרמני הראשון) במינכן, שם הציגה הדפסי נייר בנוסף לדאגרוטייפ. כיום ניתן לראות את עבודתה במוזיאון העיר (Stadtgeschichtliches Museum) של לייפציג.
הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודתה של בקמן משלבת גישה אנושית בשילוב איכויות טכניות ואמנותיות גבוהות, המתמחות בצילום דיוקנאות, והשגים מרשימים בצילום ילדים. העניין שלה בחידושים טכניים, השימוש בשיטות פרסום מודרניות ויכולותיה העסקיות תרמו להצלחתה יוצאת הדופן כצלמת. עבודותיה כלולים באוספים גדולים בהמבורג, קולון, מינכן, כמו גם בארצות הברית ובקנדה.
עבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניו יורק צילמה בסטודיו שלה אישים ידועי שם כמו הנשיא מילארד פילמור, שגרירים ופוליטיקאים אחרים. כשחזרה לסטודיו שלה בלייפציג, התווספו גם שם אישים ידועי שם נוספים לתיק הצילומים שלה, אישים שכללו את קלרה שומאן, יוהנס ברהמס, פרנץ דומיניק גרסי, קארל היינה ורבים אחרים. בקמן הייתה פורצת דרך, והראשונה בעיר שהחלה לצלם צילומי עירום אמנותי. יוחסו לה כמה מהתצלומים האדריכליים הראשונים של לייפציג (1855–1860), שתיעדו את העיר ומאפייניה לפני שחלקם נהרסו, כמו שער פיטר (1860).[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "The Female Photographer - Stadtgeschichtliches Museum Leipzig". www.stadtgeschichtliches-museum-leipzig.de. נבדק ב-2018-03-29.
- ^ "Bertha Wehnert-Beckmann", Luminous Lint. Retrieved 8 March 2013.
- ^ "The Female Photographer - Stadtgeschichtliches Museum Leipzig". www.stadtgeschichtliches-museum-leipzig.de. נבדק ב-2018-03-29.