ברטיל אולין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברטיל גוטהרד אולין
Bertil Ohlin
ברטיל אולין בסביבות סוף שנות ה-50 של המאה ה-20
לידה 23 באפריל 1899
קליפאן, שוודיה
פטירה 3 באוגוסט 1979 (בגיל 80)
ואלאדלן, מחוז אורה, שוודיה
ענף מדעי כלכלה
מדינה שוודיה, ארצות הברית, דנמרק
מקום קבורה נורה בנגרבנינגספלאטסן (בית הקברות הצפוני), מחוז סולנה, שוודיה
מקום לימודים אוניברסיטת לונד, אוניברסיטת סטוקהולם, אוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת הרווארד
מנחה לדוקטורט אלי הקשר
מוסדות אוניברסיטת קופנהגן, בית הספר לכלכלה של סטוקהולם
פרסים והוקרה
צאצאים Anne Wibble, Tomas Ohlin עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
מחקר בנושא מסחר בין-אזורי ובין-לאומי, מודל הקשר-אולין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ברטיל אולין
Bertil Ohlin
Bertil-Ohlin-in-the-second-chambers-speaker-chair-391842586514.jpg
לידה 23 באפריל 1899
שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 באוגוסט 1979 (בגיל 80)
שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כלכלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה נורה בגרבנינגספלאצן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט Gustav Cassel עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
צאצאים Anne Wibble, Tomas Ohlin עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ברטיל גוטהרד אוליןשוודית: Bertil Gotthard Ohlin; ‏23 באפריל 18993 באוגוסט 1979) היה כלכלן ופוליטיקאי שוודי שייסד את התאוריה המודרנית של דינמיקת המסחר. בשנת 1977 חלק את פרס מדעי הכלכלה לזכרו של אלפרד נובל עם ג'יימס מיד בזכות עבודתו בנושא מסחר בין-אזורי ובינלאומי שפרסם בשנת 1933. אולין ייסד יחד עם הכלכלן השוודי אלי הקשר, תאוריה בנושא מסחר בינלאומי שנודעה בשם מודל הקשר-אולין, שזיכתה אותו במוניטין עולמי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטיל אולין נולד בשנת 1899 ב-23 באפריל בעיירה קליפאן שבשוודיה.

אולין למד באוניברסיטת לונד ובאוניברסיטת סטוקהולם בהנחיית הכלכלן אלי הקשר. במהלך לימודיו פיתח עניין במסחר בין-לאומי והציג תזה על תיאורית המסחר ב-1922. אולין למד לתקופה באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת אוקספורד, שם הושפע על ידי פרנק טאוסיג וג'ון ויליאמס. ב-1924 קיבל דוקטורט מאוניברסיטת סטוקהולם ושנה מאוחר יותר החל לעבוד כפרופסור באוניברסיטת קופנהגן. ב-1930 המשיך את עבודתו של אלי הקשר כפרופסור באוניברסיטת סטוקהולם. בתקופה זו, אולין נכנס למחלוקת עם ג'ון מיינרד קינס, שטען כי גרמניה צריכה לשלם שילומים לאחר מלחמת העולם הראשונה, בניגוד לאולין שראה שילומים אלו כקניית כוח בין-לאומית ולא יותר. ב-1936, קינס שינה את דעתו והסכים עם גישתו של אולין. המחלוקת תרמה בהמשך לפיתוח תאוריות מודרניות על שילומים בין-לאומיים חד צדדיים.

אולין כיהן כראש המפלגה הליברלית של שוודיה בין 1944 ל-1967. הוא היה חבר בריקסדאג בין 1938 ל-1970. כיהן כשר המסחר בממשלת שוודיה במהלך מלחמת העולם השנייה (1944-1945) וכנשיא המועצה הנורדית בשנים 1959 ו-1964.

נפטר ב-3 באוגוסט 1979 בואלאדלן בשוודיה.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1933, אולין פרסם עבודה בנושא מסחר בין-אזורי ובין-לאומי שזיכתה אותו במוניטין עולמי, בה הוא שילב גישות מתזת הדוקטורט שלו עם עבודה קודמת של אלי הקשר. כחבר בבית הספר לכלכלה של סטוקהולם, אולין גם פיתח דרך תאורטית לטפל במדיניות מאקרואקונומית מבסיס שנבנה על ידי קנוט ויקסל. מחקרו על החשיבות של ביקוש כולל הקדים מחקר מאוחר יותר על ידי קינס.

מודל הקשר-אולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולין ייסד תיאורית מסחר בינלאומי הידועה כיום כמודל הקשר-אולין. לפי מודל זה, מסחר בין מדינות מתרחש ביחס בין כמויות ההון וכוח העבודה היחסיות של אותן מדינות. במדינות עם כמות הון מרובה יש נטייה למשכורות גבוהות יותר, ולכן מוצרים שדורשים כמות מרובה של כוח עבודה יקרים יותר לייצור מקומי. לעומת זאת, מוצרים שדורשים יותר הון זולים יותר לייצור מקומי. לכן, מדינות בעלות כמות מרובה של הון ייצאו מוצרים הדורשים יותר הון, וייבאו מוצרים הדורשים יותר כוח עבודה עם הרווחים מהייצוא. מדינות בעלות כמות מרובה של כוח עבודה יעשו את ההפך, וייצאו מוצרים הדורשים יותר כוח עבודה, תוך ייבוא מוצרים הדורשים יותר הון.

התנאים הבאים צריכים להתקיים:

  • היחס בין כמות ההון לכמות כוח העבודה במדינה שונה בין שתי המדינות.
  • אחד מהמוצרים דורש יותר כוח עבודה והשני דורש יותר הון, או להפך.
  • כוח העבודה וההון לא עוברים בין שתי המדינות.
  • העלויות של העברת המוצרים בין שתי המדינות לא קיימות או מוזנחות.
  • צורכי התושבים של שתי המדינות שווים.

התאוריה אינה תלויה בכמויות ההון וכוח העבודה, אלא בכמויות לכל עובד, מה שמאפשר למדינות קטנות לסחור עם מדינות גדולות על ידי התמחות בייצור מוצרים שדורשים את המרכיבים שקיימים אצל המדינה הקטנה יותר מאשר אצל המדינות שסוחרות אתה. ההנחה המרכזית היא שהון וכוח עבודה לא נמצאים בכמויות שוות בשתי המדינות. הדבר מוביל להתמחות וריכוז בתחום ייצור או במוצר מסוים, מה שתורם לרווחה הכלכלית של שתי המדינות. ככל שההבדל גדול יותר בין שתי המדינות, הרווח מהתמחות בתחום מסוים עולה עבור שתיהן.

וסילי לאונטיף ערך מחקר על התאוריה במטרה להפריך אותה. הוא ציין שלארצות הברית יש כמות רבה של הון, לכן היא אמורה לייצא מוצרים שדורשים כמות רבה של הון ולייבא מוצרים שדורשים כמות רבה של כוח עבודה, אך הוא מצא שארצות הברית ייצאה מוצרים שדרשו יותר כוח עבודה מהמוצרים שהיא ייבאה. ממצא זה ידוע בתור פרדוקס לאונטיף.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסחר בין-אזורי ובין-לאומי - ספר בהוצאת אוניברסיטת הרווארד המסביר על מודל הקשר-אולין, הספר פורסם ב-1933.

בעיית ייצוב התעסוקה- פורסם ב-1949. הספר מורכב מאוסף של הרצאות שאולין העביר, של עמותת יוליוס באר באוניברסיטת קולומביה, ושל צ'יצ'לה באוניברסיטת אוקספורד.

כמה חוסרים בתאוריות של קשרים כלכליים בינלאומיים

התהליך והשלבים של השפל הכלכלי העולמי - דיווח שנכתב על ידי אולין על השפל הכלכלי העולמי, שהוצג בפני חבר הלאומים בשנת 1931.

כמה הערות על תאוריית סטוקהולם על חסכון והשקעות

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1977 זכה בפרס נובל לכלכלה אותו חלק עם ג'יימס מיד, בזכות תרומה פורצת דרך של שניהם לתאוריה בנושא מסחר בינלאומי ומעבר הון בינלאומי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברטיל אולין בוויקישיתוף