המועצה הנורדית

המועצה הנורדית
	דגל המועצה הנורדית
תחום	שוק עבודה משותף
שפה רשמית	דנית; נורווגית; שוודית
מטה הארגון	קופנהגן
מקום פעילות	קופנהגן, דנמרק
חברים	מדינות עצמאיות:; דנמרק; נורווגיה; שוודיה; פינלנד; איסלנד; טריטוריות:; איי פארו; גרינלנד; אולנד;
מזכיר כללי	בריט בוהלין אולסון (Britt Bohlin Olsson)
עובדים	300
תקופת הפעילות	1952; 1971 - מועצת השרים הנורדית – הווה
	http://www.norden.org/en

המועצה הנורדית ומועצת השרים הנורדית הן ארגונים בינלאומיים שמטרתם - שיתוף פעולה בין המדינות הנורדיות. המועצה הנורדית הוקמה בתום מלחמת העולם השנייה. בשנת 1952 יצרה שוק עבודה משותף, המאפשר תנועה חופשית של עובדים בין המדינות החברות, בלא צורך בדרכונים.

חברות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות:
- דנמרק דנמרק
- פינלנד פינלנד
- איסלנד איסלנד
- נורווגיה נורווגיה
- שוודיה שוודיה
שטחים אוטונומיים עמיתים:
- איי פארו איי פארו (דנמרק)
- גרינלנד גרינלנד (דנמרק)
- אולנד אולנד (פינלנד)
משקיפות:
- אסטוניה אסטוניה
- לטביה לטביה
- ליטא ליטא
- שלזוויג-הולשטיין שלזוויג-הולשטיין (גרמניה)
- לפלנד מועצת הסאמי

ניהול הארגון וסמכויותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרדי המועצה ממוקמים בקופנהגן שבדנמרק. לארגון נציגויות בכל המדינות החברות. לארגון אין כוח משלו. המדינות החברות וממשלותיהן צריכות ליישם את החלטות המועצה באמצעות חקיקה מקומית בכל אחת מבתי המחוקקים של חבריה.

מאחר שדנמרק, נורווגיה איסלנד ופינלנד הן חברות נאט"ו, ושוודיה היא מדינה נייטרלית אין שיתוף פעולה צבאי בין חברות המועצה.

שפות העבודה של המועצה הן שוודית, נורווגית ודנית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה הנורדית הייתה במקורה ארגון שיתוף פעולה בין-פרלמנטרי. בשנת 1971 הוקמה מועצת השרים הנורדית שמטרתה שיתוף פעולה בין-ממשלתי.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 נעשה ניסיון להרחיב את סמכויות המועצה ולהקים ארגון הדומה לקהילה הכלכלית האירופית. נערך משא ומתן לצורך חתימה על אמנה במטרה להקים ארגון זה שהיה אמור להיקרא "נורדק". הניסיון נכשל בשל סירובה של פינלנד לאשרר את ההסכם בגלל יחסיה המיוחדים עם ברית המועצות. בהיעדרה של הסכמת פינלנד פנו נורווגיה ושוודיה וביקשו להצטרף לקהילה הכלכלית האירופית. דנמרק הצטרפה ב-1973. שוודיה ופינלנד הצטרפו לבסוף לאיחוד האירופי בשנת 1995.