ברת מוריזו
 | |
| דיוקן ברת מוריזו מעשה ידי אדואר מאנה (1872) | |
| לידה |
14 בינואר 1841 בורז', צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
2 במרץ 1895 (בגיל 54) פריז, צרפת |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
אימפרסיוניזם |
| הושפעה על ידי |
Joseph Guichard, ז'אן-בטיסט קאמי קורו |
| יצירות ידועות |
The Port at Lorient, The Cradle, The Psyche mirror, Eugène Manet on Isle of Wight |
| בן/בת זוג |
Eugène Manet |
| צאצאים |
Julie Manet |
  | |
ברת מוריזו (בצרפתית: Berthe Morisot; 14 בינואר 1841 – 2 במרץ 1895) הייתה ציירת אימפרסיוניסטית צרפתייה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברת נולדה בבּוּרְז', במחוז שֶר שבצרפת למשפחה בורגנית מצליחה, אשר עודדה אותה ואת אחותה בחקירתן את האומנות. היא הייתה נכדתו של צייר הרוקוקו ז'אן הונורה פראגונאר (Jean-Honore Fragonard). אמנותה מציגה כיום את האפשרויות אשר עמדו לרשותן של נשים אמניות בתנועות אוונגרד בסוף המאה ה-19. כאשר מוריזו גמרה אומר בלבה כי תעסוק באומנות, משפחתה לא התערבה בקריירה שלה.
היא השתמשה בטכניקות "פְּלֵן אֵר" – "באוויר הפתוח" בצרפתית – וציירה יצירות קטנות ממדים בחוצות, כעבודות מוגמרות או כהתנסויות לימודיות למטרת עבודות גדולות, המיועדות להשלמה בסטודיו.
מוריזו התקבלה ל"סלון דה פריז" ב-1864, כאשר היו באמתחתה שני ציורי נוף. היא המשיכה להציג את עבודותיה בסלון עד 1874, אז נפתחה תערוכת האימפרסיוניזם הראשונה.
ב-1868 הכירה לראשונה את אדואר מאנה, שבהשפעתה התנסה בציורי "פלן אר" ונמשך אל תוך מעגל האימפרסיוניסטים. למרות זאת, מאמציה לא הניבו שיתוף פעולה אומנותי.
מוריזו, יחד עם קאמי פיסארו, הייתה אחת משני אומנים אשר עבודותיהם הוצגו בכל תערוכות האימפרסיוניסטים המקוריות. הנשים בציוריה מוצגות כישויות עצמאיות ללא תלות במעמדן, וכמי שחייהן עוברים ברובם הרחק מעיני הגברים. היא נחשבת לראשונה שהפכה את חייהן "הנסתרים" של הנשים לנחלת הציבור[1].
במהלך חייה, ברת מוריזו שויכה לקטגוריית "האמניות הנשיות" חסרת החשיבות דאז, אשר הביאו אל הבד תכנים שגרתיים מחיי היומיום, כגון נשים, ילדים והתרחשויות ביתיות. אמנם, אלו היו ביטויים של חייה היומיומיים ב"בורגנות הגבוהה", והיוו עבורה את הגשמתה כדוקטרינרית אימפרסיוניסטית.
ברת מוריזו מתה בפריז, ונקברה בבית הקברות שברובע פאסי.
כיום, ציוריה נמכרים בלמעלה מארבעה מיליון דולר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אליסון גאלופ, גרהארט גרוטורוי, אליזאבת וייסברג, יצירות מופת תולדות הציור בעולם המערבי, תרגום: איריס אברמוביץ-טבת, ישראל: סטימצקי, 2005, עמ' 460
