ז'אן-בטיסט קאמי קורו
 | |
| לידה |
16 ביולי 1796 פריז, הרפובליקה הצרפתית הראשונה  |
|---|---|
| פטירה |
22 בפברואר 1875 (בגיל 78) פריז, צרפת |
| שם לידה |
Jean-Baptiste Camille Corot |
| מקום קבורה |
פר לשז |
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
ריאליזם, אסכולת ברביזון |
| הושפע על ידי |
Achille Etna Michallon, Jean-Victor Bertin |
| יצירות ידועות |
Nymphs and Fawns |
| פרסים והוקרה |
אביר בלגיון הכבוד (25 ביולי 1846) קצין בלגיון הכבוד (29 ביוני 1867) |
| חתימה |
 |
  | |
ז'אן-בטיסט קאמי קוֹרוֹ (בצרפתית: Jean-Baptiste Camille Corot; 26 ביולי 1796 – 22 בפברואר 1875) היה צייר צרפתי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קורו נולד בפריז למשפחת סוחרים ממוצא שווייצרי. אביו היה סוחר בדים ולאמו הייתה חנות בגדים אופנתית בפריז. אחרי שסיים את חוק לימודיו בעיר רואן שבנורמנדיה הפך לשוליה של סוחר בדים בפריז, אך שנא את המסחר ושאף להיות צייר. ב-1822 השלימו הוריו עם רצונו להיות צייר (ומאז תמכו בו מבחינה כספית במשך שנים רבות). באביב של אותה שנה החל קורו ללמוד בסטודיו של הצייר אשיל אטנה מישלון, שחזר מרומא אחרי שקיבל שם את הפרס הגדול לציורי נוף היסטורי (1817). מישלון לימד את קורו לצייר ברוח העקרונות הנאו-קלאסיים (השאיפה לשוב אל האמנות הקלאסית של יוון ורומא), ועודד אותו לצייר בחיק הטבע. אך מישלון נפטר כעבור חודשים מספר, וקורו המשיך את לימודיו אצל ז'אן ויקטור ברטאן, שהיה מורהו של מישלון והמשיך ללמד את קורו לצייר ציורי נוף היסטוריים ברוח האסכולה הנאו-קלאסית. ברטאן שלח את קורו לצייר ביער פונטנבלו בקרבת פריז. קורו היה אחד הציירים הראשונים ששהו בכפר ברביזון, בפאתי יער פונטנבלו (שעל שמו נקראת אסכולת הציור של ברביזון). הקשר בין הרעיונות הקלאסיים לבין מראות הטבע הפך לגורם עיקרי בקריירה של קורו.
קורו ביקר באיטליה שלוש פעמים (1825–1828, 1834 ו-1843). נופה הכפרי של איטליה השפיע על ציוריו במשך כל הקריירה שלו. הוא סייר הרבה ברחבי צרפת כדי להתחקות אחרי הנוף בהשפעת האור המשתנה. ב-1846 העניקה לו ממשלת צרפת את אות לגיון הכבוד הצרפתי. באמצע המאה ה-19 הגיע קורו לשיא הקריירה וזכה לכבוד רב. הוא חקר בעצמו את השפעת האור בציורי נוף. בנוסף על ציורי נוף עסק קורו גם בציורי דיוקנאות. ציוריו זכו לביקוש רב והוא התעשר, והקדיש חלק מכספו למטרות צדקה. קורו המשיך לצייר כל ימי חייו. הוא צייר מאות תמונות שרבות מהן מוצגות כיום במוזיאון הלובר בפריז ובמוזיאונים אחרים ברחבי אירופה ואמריקה. הוא נחשב לאבי הציור האימפרסיוניסטי. הצייר קאמי פיסארו אמר: "כולנו למדנו מקורו". קורו נפטר בפריז ב-1875 ונקבר בבית העלמין פר לשז.
ציורו הידוע של קורו, "הקתדרלה של שארטר", הוזכר על ידי מרסל פרוסט בחלק הראשון של "בעקבות הזמן האבוד", "קומברה".
- הגשר בנאנט (1827)
- הקתדרלה של שארטר (1830)
- מראה של גנואה (1834)
- ריקוד הנימפות (1850)
- נוף באַורֵי (1867)
- המגדל של דואיי (1871)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מוזיאון הכט (הקישור אינו פעיל)
- ז'אן-בטיסט קאמי קורו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ז'אן-בטיסט קאמי קורו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)