בתיה באיאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

בתיה בָּאיֶאר (לעתים באייר) (Bathja Bayer)‏ (26 בספטמבר 19281995) הייתה מוזיקולוגית, ארכאולוגית מוזיקה, מורה וספרנית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיה באיאר נולדה בבינגן שבגרמניה בשנת 1928, ובשנת 1936, בימי גרמניה הנאצית, עלתה לארץ ישראל עם משפחתה והתיישבה דרך קבע בחיפה. בשנת 1959 קיבלה תואר דוקטור מאוניברסיטת ציריך, ובהמשך קיבלה תואר בספרנות מן האוניברסיטה העברית בירושלים. כמנהלת מדור המוזיקה בספרייה הלאומית בשנים 1964 עד 1974 מילאה תפקיד חשוב בעיצוב ספריית המחקר המוזיקלי בספרייה הלאומית.

באיאר הייתה מרצה בכירה במחלקה למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית וחלוצה בתחום המחקר הארכאולוגי-מוזיקלי של תרבויות עתיקות במזרח התיכון. בתחום זה שקדה על איסוף נתונים ארכאולוגיים ואיקונוגרפיים מתקופת התנ"ך בארץ ישראל כדי לזרוק אור על מוזיקה וכלים מוזיקליים הנזכרים בטקסטים תנכ"יים ופוסט-תנ"כיים.

בשנות ה-60 כיהנה באיאר כמורה לתולדות המוזיקה בבית הספר לאמנויות רננים וקנתה את לב תלמידיה ביצירתיות, בחוש ההומור ובהתלהבותה לנושאי הוראתה.

נפטרה בשנת 1995.

ארכיונה, ובו מאמרים, התכתבויות ועוד, שמור בספרייה הלאומית.

מפרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ערך "נגינה וזמרה" באנציקלופדיה מקראית, כרך 5 (1980).
  • עבודת מחקר "הנבל התנכ"י" (יובל 1, 1968)
  • עבודת מחקר "כותרות מזמורי התהילים" (יובל 4, 1982)
  • ערכים שונים על דמויות וסיפורים מקראיים בהוצאה הראשונה של אנציקלופדיה יודאיקה
  • Bathya Bayer, The material Relics of Music in Ancient Palestine and its Environs: An Archeological Inventory, Tel-Aviv: Israel Music Institute, 1963.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישראל אדלר, 'לזכר בתיה באיאר', מדעי היהדות 36 (תשנ"ו 1996), 223–228.
  • צבי פרידהבר, 'לזכרה של בתיה באיאר', רוקדים: המגזין לריקודי עם ומחול 39 (1996), 18–19.
  • אמנון שילוח, 'בתיה באיאר ז"ל (לזכר נעדרים)', קדמוניות: רבעון לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא, כח, 110 (1995), 128.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]