ג'ואן ג'ט

ג'ואן ג'ט
Joan Jett

ג'ואן ג'ט, כחלק מ-"Joan Jett and the Blackhearts", בהופעה באירוע "Tribute to Our Heroes" במאי 2005
לידה	22 בספטמבר 1958 (בת 65) ויינווד, פנסילבניה, ארצות הברית
מוקד פעילות	לוס אנג'לס
תקופת הפעילות	מ-1975
מקום לימודים	Wheaton High School
סוגה	רוק, רוק כבד, פאנק רוק
סוג קול	קונטרה אלט
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	גיטרה, גיטרה בס
חברת תקליטים	בלאקהארט רקורדס, MCA רקורדס, אפיק רקורדס, וורנר מיוזיק גרופ
www.joanjett.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה

ג'ואן ג'ט (באנגלית: Joan Jett; נולדה בשם ג'ואן מרי לרקין ב-22 בספטמבר 1958) היא אמנית אמריקנית. ג'ט היא גיטריסטית, זמרת, פזמונאית ומפיקה של מוזיקת רוק, ואף שיחקה במספר סרטים. היא ידועה בעיקר בשל חברותה בלהקת Joan Jett & the Blackhearts, אשר להיטם I Love Rock 'n' Roll היה במקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 מ-20 במרץ ועד 1 במאי בשנת 1982. ללהקה להיטים נוספים כגון "Crimson and Clover", ‏"I Hate Myself for Loving You" ועוד. שלושה מאלבומיה הוכרו כאלבומי פלטינה או זהב, והיא זכתה לכינוי "מלכת הרוק'נ'רול" פעמים רבות במהלך הקריירה שלה.

חברת היכל התהילה של הרוק אנד רול מ-2015.

ביוגרפיה

ילדותה ונעוריה

ג'ואן מארי לרקין נולדה ב-22 בספטמבר 1958 בויינווד, פרבר של פילדלפיה, פנסילבניה. היא עברה לרוקוויל, מרילנד ב-1967. ג'ט קיבלה את הגיטרה הראשונה שלה בגיל 13. היא לקחה כמה שיעורי גיטרה, אולם הפסיקה לאחר שהשיעורים התחילו להתמקד במוזיקת פולק בלבד. מאוחר יותר עברה משפחתה לעיירה ווסט קובינה, קליפורניה, במחוז לוס אנג'לס, מה שסיפק לג'ט את ההזדמנות לרדוף אחר קריירה מוזיקלית. בלוס אנג'לס, ג'ואן יצרה קשר עם מוזיקאים שהעריצה. אחת מהן הייתה הבאסיסטית סוזי קוואטרו, אשר הייתה בין מוזיקאיות הרוק הנשיות הראשונות שהופיעו מנגנות מול קהלים גדולים. המפגש עם קוואטרו היה משמעותי עבור הקריירה של ג'ט, וג'ט אימצה רבים מאיכויותיה של קוואטרו, לרבות תספורתה והסגנון שלה. ג'ט הייתה ממתינה בחדרי הלובי של מלונות שונים בהם הייתה סוזי שוהה במהלך סיבובי ההופעות שלה בארצות הברית, רק כדי להציץ בה לרגע. היא נועלת נעלי פלטפורמה מעץ אשר השם "סוזי קווארטו" נחרט בצדן. המועדון החביב על ג'ט היה מועדון הדיסקו האנגלי של רודני בינגנהיימר. שם הכירה לראשונה ג'ט את סגנון הגלאם רוק אותו אהבה, אשר נחל הצלחה באנגליה ובאירופה אך לא בארצות הברית. המועדון היה המקום היחיד בו יכלה ג'ט לשמוע מוזיקה מסוג זה, והדבר בהחלט עזר לעצב את דמותה.

The Runaways

ג'ט הקימה את להקת "The Runaways", יחד עם המתופפת סנדי וסט. יתר החברות בלהקה הן מיקי סטיל, ג'קי פוקס, ליטה פורד ושרי קארי. בתחילת הדרך הייתה קארי הסולנית, בעוד שג'ט שרה בחלק מן השירים, ניגנה בתפקיד גיטריסטית קצב וכתבה או השתתפה בכתיבת חלק גדול מהחומרים של הלהקה יחד עם פורד, ווסט וקארי. הלהקה הקליטה חמישה אריכי-נגן, כאשר תקליט ההופעה החיה שלהם ביפן היה אחד מהתקליטים המיובאים הנמכרים ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית ושל אנגליה. הלהקה יצאה לסיבובי הופעות בינלאומיים. בין הלהקות שחיממו אותן: להקת "Cheap Trick", להקת ון הלן וטום פטי ושוברי הלבבות. הן זכו להצלחה מסחרית מחוץ לארצות הברית, בעיקר ביפן. בשנת 2010 יצא לאקרנים בארצות הברית סרט הקולנוע "The Runaways", אשר מבוסס על סיפורה של הלהקה. בסרט מככבות קריסטן סטיוארט בתור ג'ט ודקוטה פנינג בתור שרי קארי.

בעוד ש-"The Runaways": היו פופולריות באירופה, אסיה, אוסטרליה, קנדה ודרום אמריקה, הן לא זכו להצלחה דומה בארצות הברית. לאחר שקארי, הסולנית הראשית, עזבה את הלהקה, הוציאה הלהקה שני אלבומים נוספים בהם הייתה ג'ט הסולנית הראשית: "Waitin' for the Night" ו-"And Now... The Runways". בסך הכל הפיקה הלהקה כחמישה אריכי-נגן בין השנים 1975 ועד התפרקותה באביב של 1979.

לאחר מכן, הפיקה ג'ט את אלבומם הראשון והיחיד של להקת "החיידקים" ("The Germs"), אלבום הפאנק המפורסם (GI).

קריירת סולו

באביב של 1979 שהתה ג'ט באנגליה כשהיא עובדת על קריירת הסולו שלה. היא הקליטה שלושה שירים עם המתופף פול קוק והגיטריסט סטיב ג'ונס, שניהם חברי להקת סקס פיסטולס, אשר אחד מהם היה גרסה מוקדמת של "I Love Rock 'n' Roll" של להקת החצים. מאוחר יותר באותה שנה, היא חזרה ללוס אנג'לס, שם החלה למלא את התחייבותה ל"ראנווייז" להשלים סרט באורך מלא - המבוסס בחלקו על סיפורה של הלהקה - בשם "We're All Crazee Now!". שלוש שחקניות נדרשו להחליף את חברות הלהקה הפורשות וביניהן ריינבוש סמיית, שגם הייתה מתופפת רוק. בעת העבודה על הפרויקט, פגשה ג'ט את המפיק והתמלילן קני לאגונה, אשר נשכר על ידי טובי מאמיס כדי לעזור לג'ט לכתוב שירים עבור פסקול הסרט. הם נעשו חברים והחליטו לעבוד יחד, ובעקבות כך עברה ג'ט להתגורר בלגונה ביץ', ניו יורק שם התגורר לגונה. הפרויקט נגנז לאחר שהושלם בחציו, אולם ב-1984, לאחר שג'ט כבר נעשתה לכוכבת, המפיקים חיפשו דרך לעשות שימוש בחומרים מן הסרט שלא הושלם. ג'ט השתמשה בחתיכות מן החומרים הללו בפרויקט שונה לחלוטין, סרט מחתרתי בשם "DuBeat-Eo", אשר מעולם לא יצא באופן מסחרי, ואשר הופק על ידי אלן סאקס. ג'ט ולגונה נכנסו לאולפני רמפורט (Ramport Studios) של להקת ה"מי" (The Who). אלבום הסולו הראשון ל ג'ט, אשר נשא את שמה, יצא באירופה ב-17 במאי 1980. בארצות הברית, לאחר שנדחה על ידי 23 חברות תקליטים גדולות, ג'ט ולגונה הוציאו את האלבום תחת הלייבל החדש שלהם "Blackheart Records", אשר הקימו באמצעות חסכונות שנועדו ללימודי הקולג' של בתו של לגונה. לגונה נזכר, "לא יכולנו לחשוב על שום פתרון, מלבד להדפיס את התקליטים הללו בעצמנו," וכך התחיל הלייבל החדש.

"Joan Jett and the Blackhearts"

ג'ואן ג'ט, הופעה בנורווגיה, שנות השמונים

בעזרתו של לגונה, הקימה ג'ט את the Blackhearts. היא פרסמה מודעת דרושים בעיתון L.A. Weekly, "מחפשת שלושה גברים שנראים טוב". ג'ון דו מלהקת הפאנק X מילא את תפקיד הבאס באודישנים שנערכו באולפני S.I.R. בלוס אנג'לס. הוא הזכיר נגן בס מקומי, גארי ריאן, אשר עבר להתגורר באותו הזמן על הספה בדירתו. ריאן לקח חלק בסצנת הפאנק של לוס אנג'לס וניגן באס עם אמנים מקומיים כגון טופ ג'ימי וריק ל. ריק. הוא היה מעריץ של The Runaways ושל ג'ט עצמה במשך שנים. ג'ט זיהתה אותו מהקהל בהופעותיה והוא צורף ללהקה. ריאן בתורו המליץ על הגיטריסט אריק אמבל, אשר ניגן גם הוא באותו הזמן יחד עם ריק ל. ריק. הנבחן האחרון באודישנים להרכב המקורי של the Blackhearts היה המתופף דני "הזועם" או'בריאן, לשעבר מלהקת "הנוקמים" (The Avengers) המפורסמת מסן פרנסיסקו. הרכב זה הופיע מספר פעמים ב"דוב המוזהב", בחוף הנטינגטון, קליפורניה ובמועדון ויסקי א-גו-גו בהוליווד לפני שיצא לסיבוב ההופעות הראשון של הלהקה באירופה. בסיבוב זה הופיעה הלהקה ברחבי הולנד, ואף נתנה מספר הופעות באנגליה לרבות במועדון ה-Marquee בלונדון.

עם שובם לארצות הברית, עברו ג'ט, ריאן ואמבל להתגורר בלונג ביץ', קליפורניה. או'בריאן נשאר מאחור באנגליה על מנת להשקיע בעיסוקיו האחרים. אודישנים חדשים החלו ובסופם לי קריסטל, לשעבר חבר בלהקות The Boyfriends ו-Sylvain Sylvain, הפך למתופף החדש. ג'ואן ג'ט ו-the Blackhearts הופיעו ברחבי ארצות הברית כאשר הם צוברים קהל מעריצים משמעותי באזור ניו יורק. ג'ט ולגונה השתמשו בחסכונותיהם האישיים כדי להדפיס עותקים של האלבום "ג'ואן ג'ט", והקימו מערך הפצה עצמאי, כאשר לפעמים אף מכרו עותקים של האלבום הישר מתוך תא המטען של הקאדילק של לגונה אחרי הופעות. לגונה לא עמד בקצב הדרישה לאלבום. בסופו של דבר, חבר ותיק ומייסד הלייבל Casablanca Records, ניל בוגארט, השקיע במיזם והחתים את ג'ט בלייבל החדש שלו, Boardwalk Records. תחת לייבל זה יצא מחדש האלבום "ג'ואן ג'ט" בשם "Bad Reputation" (השיר "Bad Reputation" הפך לימים שיר הנושא של סדרת הטלוויזיה "פריקים וגיקים"). לאחר שנה של הופעות והקלטות, ג'ט ולהקתה הקליטו אלבום חדש בכותרת "I Love Rock 'n' Roll". אמבל הוחלף בגיטריסט המקומי ריקי בירד בזמן ההקלטות.

עם בירד בתפקיד הגיטריסט, ג'ואן ג'ט ו-the Blackhearts הקליטו את האלבום המצליח שלהם. הסינגל הראשון שיצא היה הקלטה מחודשת של שיר הנושא, "I Love Rock 'n' Roll", אשר בחציה הראשון של 1982 היה במקום הראשון במצעד 100 השירים הלוהטים של הבילבורד במשך שבעה שבועות ברצף. זהו השיר ה-80 ברשימת השירים של הבילבורד בכל הזמנים.

לאחר שקיבלה ספיישל משלה בליל השנה החדשה ב-MTV, ג'ט זכתה להופיע בסרט "Light of Day" יחד עם השחקן מייקל ג'. פוקס. ברוס ספרינגסטין כתב את השיר "Light of Day" במיוחד בשביל הסרט, והופעתה קצרה שבחים רבים. בערך באותו הזמן עזבו ריאן וקריסטל את the Blackhearts. הם הוחלפו במהרה על ידי חטיבת הקצב העוצמתית של תומי פרייס וקאסים סולטון. מאוחר יותר באותה שנה, ג'ט הוציאה את "Good Music", אשר בו התארחו הביץ' בויז, The Sugarhill Gang והזמרת דארלין לאב.

ג'ואן ג'ט ו-the Blackhearts הפכו ללהקת הרוק הראשונה לבצע סדרת הופעות בתיאטרון לאנט-פונטן בברודוויי, ושברו את השיא של אותם הזמנים לאירוע שהכרטיסים אליו אזלו מראש תוך פרק הזמן הקצר ביותר. תקליטה הבא, "Up Your Alley", היה לתקליט מולטי-פלטינום. אחריו יצא "The Hit List" שהכיל גרסאות כיסוי. באותה התקופה כתבה גם ג'ט את השיר "House of Fire", אשר הופיע באלבומו של אליס קופר מ-1989, "Trash".

אלבומה מ-1991 "Notorious", אשר כלל את פול וסטרברג מ-"The Replacements" ואת הבסיסט-לשעבר של בילי איידול, פיל פייט, היה האלבום האחרון שהוציאה בלייבל Sony/CBS. ג'ט עברה לאחים וורנר. הסינגל "Let's Do It" של ג'ט ווסטרברג יצא אף הוא באותו זמן והופיע בקרדיטים לסרט Tank Girl. ב-1993, ג'ט ולגונה הוציאו את Flashback, אוסף של שירים שונים בלייבל שלהם Blackheart Records.

ג'ט הפיקה מספר להקות לפני שהוציאה את אלבום הבכורה שלה. הלייבל שלה, Blackheart Records, הוציא הקלטות ממגוון רחב של אמנים כגון להקת הת'ראש מטאל Metal Church והראפר Big Daddy Kane.

העיתונות הכתירה את ג'ט כ"סנדקית הפאנק" וכ"ריוט גרררל המקורית". ב-1994, The Blackhearts הוציאו את אלבומם "Pure and Simple", שהתקבל בצורה טובה וכלל רצועות שנכתבו יחד עם קט ביילנד מ-"Babes In Toyland", דוניטה ספארקס מ-L7, קתלין האנה מ-"Bikini Kill".

השנים המאוחרות

ג'ואן ג'ט מופיעה ב-2 במאי 2008

ג'ט חזרה לתפקיד המפיקה עבור הלהקה Circus Lupus ב-1992, ושוב ב-1994 עבור Bikini Kill. בהקלטה זו (שזכתה לשם The New Radio EP) ג'ט גם ניגנה ושרה קולות ליווי. תנועת הפאנק הנשית-פמיניסטית "ריוט גרררל" התעוררה בשנות התשעים, כאשר להקת Bikini Kill ייצגה את הזרם, ורבות מהנשים הללו ציוני את ג'ט כמודל לחיקוי וכהשראה.

ב-1997 ג'ואן ג'ט נטלה חלק ב-"We Will Fall", אלבום המחווה למוזיקאי איגי פופ. היא ביצעה גרסת קישור לשיר של ג'וני או'קיף, "Wild One" (ידוע גם בתור "Real Wild Child"). ג'ט עבדה עם חברי להקת הפאנק The Gits, אשר הזמרת והתמלילנית שלהם, מיה זאפאטה, נאנסה ונרצחה ב-1993. שיתוף הפעולה עם הלהקה הניב את אלבום ההופעה החיה "Evil Stig" ואת הסינגל "Bob", אשר הרווחים מהם נתרמו לחקירת מקרה הרצח של זאפאטה. לשם כך, הלהקה יחד עם ג'ט הופיעו בתוכנית הטלוויזיה America's Most Wanted, על מנת לבקש מהציבור לסייע בחקירה. ג'ואן ג'ט וקתלין האנה גם כתבו שיר בשם "Go Home" אשר יצא באלבומה של ג'ט "Pure and Simple" ב-1994. מאוחר יותר יצא וידאו-קליפ לשיר, המתאר אישה וגבר העוקב אחריה בדרכה הביתה ותוקף אותה, אולם האישה מצליחה להתגונן ולהכניע את התוקף. המקרה נפתר ב-2004, כאשר רוצחה של זאפאטה הובא למשפט והורשע.

ג'ט התארחה באלבום הסולו של מארקי ראמון "Star of the Century" ברצועה "Don't Blame Me". היא זמרת אורחת באלבום של הזמרת הקנדית פיצ'ס "Impeach My Bush" ברצועות "Boys Want to Be Her" ו-"You Love It".

במופע התרמה בעקבות אירועי 9/11 שנערך באוקטובר 2001, ג'ט וברוס ספרינגסטין הופיעו יחד על הבמה בפעם הראשונה וביצעו את השיר "Light of Day".

ב-2004, ג'ט ולגונה הפיקו את "No Apologies" של להקת The Eyeliners, אחרי שהחתימו אותם. ג'ט אף התארחה ברצועה "Destroy" והופיעה בתפקיד אורח בווידאו-קליפ לשיר זה.

ב-2005, ג'ט ולגונה החתימו את להקת הפאנק-רוק The Vacancies והפיקו את אלבומם השני, A Beat Missing or a Silence Added" ואת אלבומם השלישי ב-2007, "Tantrum". באותה שנה צורפה ג'ט על ידי סטיבן ואן זנט לארח תוכנית משלה בתחנת הרדיו של זנט. היא הנחתה תוכנית בת ארבע שעות בשם "מהפכת הרדיו של ג'ואן ג'ט" (Joan Jett's Radio Revolution), אשר שודרה בימי שבת וראשון. התוכנית ירדה מן האוויר ביוני 2008.

ב-2005, ג'ט ולגונה חגגו את יום ההולדת ה-25 להקמת הלייבל Blackheart Records בהופעה בוובסטר הול במנהטן. כל הכרטיסים להופעה זו נמכרו.

ביוני 2006, ג'ואן ג'ט הוציאה את אלבומה, Sinner, בלייבל שלה. כדי לתמוך באלבום, הופיעה הלהקה ב-Warped Tour ב-2006, וגם בסיבוב סתיו ב-2006 יחד עם להקת Eagles of Death Metal. להופעות שונות בסיבוב הצטרפו להקות מתחלפות, ביניהן Antigone Rising, Valient Thorr, The Vacancies, Throw Rag ו-Riverboat Gamblers.

ג'ט שרה יחד עם צ'ייס נולס את הדואט "Tearstrained Letters", שיר מתוך האלבום "Hellbound and Heartless" של להקת Heart Attacks מ-2006.

ג'ואן ג'ט ו-the Blackhearts הופיעו באלבקרקי, ניו מקסיקו בחגיגות יום העצמאות האמריקני ב-4 ביולי 2007, מול קהל של 65,000 בני אדם.

בנובמבר 2007, ג'ואן ג'ט ו-the Blackhearts הופיעו יחד עם מוטורהד ואליס קופר בסיבוב אצטדיונים באנגליה. כמו כן ב-2007, חיממה ג'ט שמונה הופעות בסיבוב האמריקני של להקת אירוסמית'.

כאשר נכנסה חמישיית דייב קלארק (The Dave Clark Five) להיכל התהילה של הרוק'נ'רול ב-10 במרץ 2008, ג'ט, כחלק מהטקס, סגרה את התוכנית האמנותית בביצוע של הלהיט "Bits and Pieces" של להקת DC5 מ-1964.

ב-2008, ג'ט ו-the Blackhearts הופיעו במספר תאריכים בסיבוב ההופעות True Colors שהרווחים ממנו הופנו לפעילויות למען הקהילה הגאה. היא חיממה הופעות בשביל דף לפארד באוגוסט.

ביוני 2010, ג'ואן ג'ט ו-the Blackhearts חיממו את גרין דיי בסיבוב ההופעות שלהם באנגליה, יחד עם הרכבים כגון פרנק טרנר ו-Paramore.

הלהקה חיממה את סיבוב ההופעות הקנדי של אירוסמית' ב-2010.

ג'ואן ג'ט ו-the Blackhearts היו אחת הלהקות בפסטיבל ה-"Falls Music & Arts" האוסטרלי, שנמשך מ-29 בדצמבר ועד 1 בינואר 2010.

ג'ט הייתה מפיקה אחראית בסרט The Runaways, אשר תיאר את הקריירה של להקתה. פלוריה סיגיסמונדי, אשר ביימה וידאו קליפים עבור מרילין מנסון, הוייט סטרייפס ודייוויד בואי, כתבה וביימה. צילומי ההפקה החלו בתיאום עם לוח הזמנים של כוכבת דימדומים קריסטן סטיוארט. בסרט, שיחקה סטיוארט את ג'ואן ג'ט. כדי להתכונן לתפקיד, סטיוארט פגשה את ג'ט בערב השנה החדשה של 2008–2009. בראיון, גילתה סטיוארט כי היא קיוותה שתוכל לשיר כמה מהשירים בסרט. הסרט עוקב אחר החברות בין ג'ט ובין סולנית The Runaways שרי קארי, המגולמת על ידי דקוטה פאנינג. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים סאנדנס ב-24 בינואר 2010. ג'ואן ג'ט ו-the Blackhearts הופיעו בפסטיבל, במועדון Harry-O, לטובת קידום הסרט. להופעה זו הגיעו גם קריסטן סטיוארט ודקוטה פאנינג.

במרץ 2010 יצא לשוק אוסף כפול, Greatest Hits, אשר כלל ארבעה שירים שהוקלטו-מחדש. במרץ 2010 יצא לאור גם ביוגרפיה בכריכה קשה וספר תמונות, העוקב אחרי הקריירה של ג'ט מימי ה-Runaways ועד להווה.

עבודות אחרות

ג'ט, אוהדת ספורט, נשארה פעילה בעולם הספורט. ה-NCCA השתמש בגרסת הכיסוי שלה ל"Love is All Around" (שיר הפתיחה של "התוכנית של מרי טיילר מור") כדי לקדם את משחקי הפיינל פור לנשים, כמו גם בשירה "Unfinished Business" שמעולם לא יצא בצורה מסחרית. "Love Is All Around" עלה לשידור ברדיו והפך לשיר הכי מבוקש שלא יצא כתקליט או כסינגל. ג'ט סיפקה את נעימות הפתיחה לשידורי הבכורה של ה-ESPN X-Games כמו לגם לכל המשחקים ששודרו מאז. לבקשתו של קל ריפקן ג'וניור, היא שרה את ההמנון הלאומי, במשחקם של ה-Baltimore Orioles בו הוא השווה את שיאו של לו גריג למספר הפעמים של משחקים ששוחקו ברצף. ג'ט גם שרה את ההמנון הלאומי במשחק הסוגר של אותה סדרה. מנגינת שירה "I Hate Myself For Loving You" שימש כנעימת הפתיחה של שידורי הפוטבול של רשת NBC עם מילים מחודשות ותחת הכותרת "מחכה כל היום לערב יום ראשון". ג'ט תומכת בעקביות בכוחות צבא ארצות הברית, השתתפה במסעי-הופעות מול חיילים ואף ניגנה בווסט פוינט (בית הספר לקצינים של צבא ארצות הברית).

סאטירה ומחוות

ב-1983, המוזיקאי הסאטירי וירד אל ינקוביק הוציא גרסה פארודית של "אני אוהבת רוק'נ'רול" בשם "I Love Rocky Road", אשר בה תשוקתה של הזמרת למוזיקת רוק מוחלפת בתשוקה לגלידה. רצועת הקומיקס "Bloom County" כוללת דמות בשם טס טורבו, שיש לה להקה בשם "The Blackheads".

דיסקוגרפיה

ערך מורחב – דיסקוגרפיה של ג'ואן ג'ט

• Joan Jett ‏(1980); יצא במהדורה מחודשת כ-Bad Reputation ‏(1981)
• I Love Rock 'n Roll ‏(1981)
• Album ‏(1983)
• Glorious Results of a Misspent Youth ‏(1984)
• Good Music ‏(1986)
• Up Your Alley ‏(1988)
• The Hit List ‏(1990)
• Notorious ‏(1991)
• Pure and Simple ‏(1994)
• Naked ‏(2004)
• Sinner ‏(2006)
• Unvarnished ‏(2013)

פוליטיקה

ג'ואן ג'ט מקדמת את PETA ב-2010

ג'ט תמכה בהווארד דין בבחירות של 2004 בזכות עמדתו ביחס למלחמה בעיראק. ג'ט היא צמחונית כבר יותר מ-20 שנים והיא תומכת בקבוצת Farm Sanctuary הדוגלת ברווחתם של בעלי חיים במשקים.

שבחים ופרסים

• ג'ט נכנסה להיכל התהילה המוזיקלי של לונג-איילנד באוקטובר 2006.
• ב-2004, ג'ט הגיעה למקום ה-87 ברשימת 100 הגיטריסטים הגדולים של כל הזמנים של המגזין רולינג סטון. היא הייתה אחת משתי הנשים היחידות ברשימה זו, כאשר השנייה הייתה ג'וני מיטשל במקום ה-72.
• ג'ט תוארה כ"אחת הנשים הלוהטות ביותר ברוק" על ידי המגזין בלנדר, 21 שנים לאחר שהתחילה את להקתה "The Runaways".
• חברת גיבסון המייצרת גיטרות ייצרה דגם של הגיטרה מלודי מייקר התואם לזה שברשותה של ג'ט: גיטרה לבנה עם שוליים בחיתוך כפול וגוף בגוני זברה, ועליה מתג עם המילה "kill". ג'ט רכשה את הגיטרה שלה מאריק קארמן, בעקבות התפרקותה של להקתו, "Raspberries".
• ב-2015 נכנסה להיכל התהילה של הרוק אנד רול. גם שלושת חברי להקתה "Joan Jett and the Blackhearts" צורפו להיכל התהילה. מיילי סיירוס הציגה אותם בטקס הקבלה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ואן ג'ט בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ג'ואן ג'ט

• ג'ואן ג'ט, ברשת החברתית פייסבוק
• ג'ואן ג'ט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ג'ואן ג'ט, ברשת החברתית אינסטגרם
• ג'ואן ג'ט, סרטונים בערוץ היוטיוב
• ג'ואן ג'ט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ג'ואן ג'ט, באתר AllMovie (באנגלית)
• ג'ואן ג'ט, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• ג'ואן ג'ט, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• ג'ואן ג'ט, באתר אייטונס (באנגלית)
• ג'ואן ג'ט, באתר ספוטיפיי
• ג'ואן ג'ט, באתר Last.fm (באנגלית)
• ג'ואן ג'ט, באתר AllMusic (באנגלית)
• ג'ואן ג'ט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ג'ואן ג'ט, באתר דיזר
• ג'ואן ג'ט, באתר Yandex.Music (ברוסית)
• ג'ואן ג'ט, באתר Discogs (באנגלית)
• ג'ואן ג'ט, באתר Songkick (באנגלית)
• ג'ואן ג'ט, באתר Genius
• ג'ואן ג'ט, באתר SecondHandSongs
• ג'ואן ג'ט, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• ג'ואן ג'ט, באתר בילבורד (באנגלית)