וורנר מיוזיק גרופ

וורנר מיוזיק גרופ
Warner Music Group
נתונים כלליים
סוג	חברה ציבורית
בורסה	נאסד"ק (2020–WMG)
מייסדים	האחים וורנר
תקופת הפעילות	6 באפריל 1958 – הווה (68 שנים)
חברת אם	אקסס אינדוסטריס
חברות בנות	פול מון רקורדס; וורנר רקורדס; Warner Bros. Records Inc.; Word Entertainment; לאווה רקורדס; Parlophone Label Group; Sire Records Co.; Telltale Games; EMI Music Poland Sp. z o.o.; Maybach Music Group; וורנר מיוזיק צרפת; קונטור רקורדס; מאשרום רקורדס; Big Beat Records; Metamorfosis; איסט ווסט רקורדס; טומי בוי רקורדס; OVO סאונד; Maverick Films; X5 Music Group; ספינין' רקורדס; Roulette Records, Inc.; Rock 'n Roll Records; אטלנטיק רקורדס; Peerless Records; Warner Music International, Inc.; וורנר מיוזיק יפן; וורנר מיוזיק גרמניה; Warner Music Russia; Gala Records; וורנר מיוזיק קנדה; Alternative Distribution Alliance; Warner Music Indonesia; RuffNation Records; וורנר מיוזיק לטינה; אלקטרה רקורדס; Penalty Recordings; London-Sire Records; Warner Music Hong Kong; Fueled by Ramen; Warner Music Taiwan; Roadrunner Records; אטקו רקורדס; וורנר צ'אפל מיוזיק; רייקודיסק; ריינו אנטרטיינמנט; EMI; Nonesuch Records; ג'איינט רקורדס; גראנד האסל רקורדס; רפרייז רקורדס; אסיילום רקורדס; Warner Strategic Marketing; Cordless Recordings; גולדן טייפון; וורנר מיוזיק ויז'ן; Warner Music Malaysia ;
מדינה	ארצות הברית
מיקום המטה	ניו יורק
משרד ראשי	ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
ענפי תעשייה	תעשיית המוזיקה
מוצרים עיקריים	תקליטים, משחקי וידאו, אביזרי אופנה
שווי שוק	15.46 מיליארד דולר (3 בספטמבר 2026)
הכנסות	6,037,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2023)
רווח תפעולי	790,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2023)
רווח	430,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2023)
יו"ר	מייקל לינטון
מנכ"ל	סטיבן קופר
עובדים	4,520 (נכון ל־2017)
	www.wmg.com

וורנר מיוזיק גרופ (באנגלית: Warner Music Group) היא אחת משלוש חברות התקליטים הגדולות בתעשיית המוזיקה העולמית (יחד עם יוניברסל מיוזיק גרופ וסוני מיוזיק אנטרטיינמנט).

החברה, שהייתה בעבר בבעלות תאגיד המדיה טיים וורנר, נמכרה בשנת 2004 לקבוצת משקיעים פרטיים בראשות אדגר ברונפמן (הבן), היא נסחרה כחברה ציבורית בבורסה לניירות ערך בניו יורק משנת 2005 עד 2011, אז נמכרה לאוליגרך לן בלווטניק. בשנת 2020 היא הונפקה בנאסד"ק, והפכה שוב לחברה ציבורית. נכון לשנת 2025, חברה ההחקזות של לן בלווטניק - "אקסס אינדוסטריס", היא בעלת המניות הגדולה ביותר בחברה, המחזיקה ב-72% מההון ושולטת ב-98% מזכויות ההצבעה. החברה מחזיקה ומפעילה כמה מחברות התקליטים הגדולות והמצליחות בעולם, ביניהן: אלקטרה רקורדס, רפרייז רקורדס, האחים וורנר, פרלופון (במקור של EMI) ואטלנטיק רקורדס. בבעלות החברה גם חברת הפצת המוזיקה וורנר שאפל מיוזיק (אנ') שנחשבת לאחת המובילות בשוק.

היסטוריה

במאה ה-20

לאולפן הסרטים האחים וורנר לא הייתה חטיבה של חברת תקליטים בזמן שאחד השחקנים שהיו החתומים אצלה, טאב האנטר, הקליט ב-1957 שיר שהיה ללהיט עבור חברת Dot Records, חטיבה של המתחרה חברת סרטי פרמאונט. על מנת למנוע משחקניה להקליט עבור חברות יריבות, וכדי להיכנס גם לעסקי המוזיקה, הוקמה ב-1958 חברת התקליטים וורנר רקורדס; משרדה הראשון היה ממוקם מעל חדר המכונות של אולפן הסרטים בשדרות וורנר 3701 בבורבנק, קליפורניה. ב-1963 רכשה וורנר את רפרייז רקורדס, שהוקמה על ידי פרנק סינטרה שלוש שנים קודם לכן, כדי שיהיה לו שליטה ישירה על הפקת המוזיקה שלו.

בשנת 1967, לאחר שחברת 'האחים וורנר' נמכרה ל'7 ארטס פרודקשן', היא רכשה את אטלנטיק רקורדס שנוסדה ב-1947, וכן את חברת הבת Atco Records. רכישה זו הביאה את ניל יאנג לחיק החברה, בתחילה כחבר בבאפלו ספרינגפילד. יאנג הפך לאחד האמנים הוותיקים ביותר של וורנר, והקליט הן כאמן סולו והן עם הרכבים שונים תחת הלייבלים Atlantic, Atco ו-Reprise שבבעלות וורנר. רכישת חברת אטלנטיק וחברת הבת שלה, Stax Records, סללו את הדרך לעלייתה של וורנר לגדולה בתעשייה. הרכישה הביאה איתה את קטלוג האחורי הרווחי של אטלנטיק, שכלל הקלטות קלאסיות של ריי צ'ארלס, הדריפטרס, הקואסטרס ועוד רבים. באמצע שנות ה-60, חברת אטלנטיק הוציאה לאור שורה של הקלטות מוזיקת נשמה פורצות דרך של אמנים ביניהם: סאם ודייב, וילסון פיקט, אוטיס רדינג, בן אי. קינג וארית'ה פרנקלין. בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 אטלנטיק עברה לפעול בעיקר בתחום הרוק והפופ, והחתימה אמנים בריטיים ואמריקאים גדולים ביניהם: לד זפלין, קרים, קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג, יס, אמרסון, לייק ופאלמר, ג'נסיס, קינג קרימסון, בט מידלר, רוקסי מיוזיק ופוריינר.

בשנת 1969 נמכרה וורנר רקורדס (עם כל חברות התקליטים שברשותה) ל"חברה הלאומית קיני" (Kinney National Company). היא החליטה לאחד את כל חברות התקליטים לאחת גדולה. באותה שנה קיני קנתה גם את אלקטרה רקורדס ו'נונסאץ' רקורדס' והפכה את החברה לקבוצה בשם 'וורנר-אלקטרה-אטלנטיק' שהפכה מאוחר יותר ל'וורנר מיוזיק גרופ'. במהלך השנים החברה רכשה עוד ועוד חברות תקליטים ולייבלים קטנים ומיזגה אותם תחת שמה שגדל וגדל. בשנת 1972 ביצעה חברת קיני ספין-אוף של עסקי הקולנוע, הבידור והמוזיקה שלה לחברה חדשה, שהחלה לפעול בשם Warner Communications. חברה זה התאחדה בשנת 1989 עם חברת "טיים", המוציא לאור של המגזינים טיים, "לייף" ועשרות כתבי עת נוספים ובעלת חברת ההפקות "טיים לייף פילמס", ליצירת תאגיד הבידור והתקשורת "טיים וורנר"^[1].

בשנת 1992 הוקמה חברת "מאבריק רקורדס" מיזם משותף עם חברת "מאבריק" של מדונה ומספר שותפים נוספים. אחר כך פרץ סכסוך בין הצדדים^[2], שהסתיים בפרשה בה וורנר רכשה את מלוא הבעלות^[3].

במאה ה-21

במרץ 2004, קבוצת משקיעים בראשותו של אדגר ברונפמן (הבן) רכשה את וורנר מיוזיק גרופ, מידי תאגיד טיים וורנר, תמורת כ-2.6 מיליארד. בין קבוצת המשקיעים היה איל המדיה האמריקאי-ישראלי, חיים סבן^[4], אך הוא פרש לפני השלמת העסקה^[5]. מיד לאחר הרכישה הודיעה על קיצוץ של 1,000 משרות, כ-20% מכוח העבודה של החברה, במטרה לחסוך כ-200 מיליון דולר בהוצאות שכר^[6]. בנוסף הודיעה על מיזוג מספר חברות בת, בהן אטלנטיק רקורדס ואלקטרה רקורדס^[7]; ועל רכישת השליטה החברת התקליטים מאבריק רקורדס של מדונה^[8]. במאי ביצעה החברה הנפקה ראשונה לציבור של מניות וגייסה כ-554.2 מיליון דולר (לעומת תחזיות מוקדמות גבוהות יותר של כ-750–782 מיליון דולר)^[9]^[10].

במשך העשור הראשון של המאה ה-21 סבלה החברה מירידה במכירות והפסדים שנתיים, בעקבות המעבר למוזיקה דיגטלית והירידה במכירת תקליטים פיזיים (בעיקר תקליטורים באותן השנים)^[11]

במאי 2011, נמכרה וורנר מיוזיק גרופ לאוליגרך היהודי לן בלווטניק, תמורת כ-3.3 מיליארד דולר^[12]. באוגוסט 2011 התפטר אדגר ברונפמן הבן מתפקידו כמנכ"ל החברה^[13].

ניסיונות מיזוג עם חברת EMI

בינואר 2000, טיים-וורנר וחברת התקליטים הרביעית בגודלה בעולם - EMI, הכריזו על כוונתן להתמזג בעסקת ענק בשווי 20 מיליארד דולר, כדי ליצור את חברת המוזיקה השנייה בגודלה בעולם. אולם באוקטובר 2000 העסקה בוטלה^[14], בעקבות התנגדות מצד הממונה על ההגבלים העסקיים באיחוד האירופי, שחשש מפגיעה קשה בתחרות בשוק המוזיקה^[15].

בשנת 2003, החברות ניסו לבחון שוב אפשרות למיזוג, אך המהלך נכשל פעם נוספת^[16]. במהלך 2006, EMI הגישה הצעה לרכישת וורנר תמורת 4.2 מיליארד דולר ונדחתה^[17]. מנגד, וורנר הגישה הצעה נגדית לרכישת EMI בסכום של 4.6 מיליארד דולר. כל ארבע הצעות הרכש ההדדיות שהוגשו באותה תקופה נדחו על ידי הדירקטוריונים של שתי החברות^[18]^[19].

לבסוף, במאי 2007, קרן ההשקעות הפרטית טרה פירמה (Terra Firma) רכשה את EMI תמורת כ-4.7 מיליארד דולר, בהליך רכישה ממונפת (רכישת שליטה בחברה תוך שימוש מינימלי בהון עצמי של הרוכש והסתמכות בעיקר על הון זר, כאשר נכסי החברה הנרכשת משמשים כבטחון להחזר החוב)^[20]. תוך זמן קצר נקלעה EMI לקשיים פיננסיים, עקב החובות שלקחה קרן טרה פירמה כנגד רכישתה, ובסופו של דבר פורקה ונמכרה בחלקים בשנים 2011–2013. חטיבת ההקלטות שלה נרכשה על ידי יוניברסל מיוזיק גרופ, וחטיבת ההוצאה לאור (Publishing) נרכשה על ידי סוני מיוזיק אנטרטיינמנט. כדי לקבל את אישור הרגולטורים באירופה לרכישת EMI, אולצה יוניברסל למכור חלק משמעותי מנכסי EMI כדי למנוע מונופול^[21]. וורנר מיוזיק גרופ רכשה נכסים אלות כולל: המותג ההיסטורי פרלופון - Parlophone (ללא קטלוג הביטלס שנשאר ביוניברסל), חברות התקליטים Chrysalis ו-Ensign, חטיבות המוזיקה הקלאסית EMI Classics ו-Virgin Classics, וכן את כל הפעילות המקומית של EMI במדינות רבות באירופה (כגון צרפת, ספרד, בלגיה וסקנדינביה). קטלוג האמנים שוורנר קיבלה כלל שמות כמו קולדפליי, פינק פלויד, דיוויד גואטה, קיילי מינוג ורדיוהד. עם השלמת העסקה הבטיחה וורנר את מעמדה כחברת המוזיקה השלישית בגודלה בעולם עם נתח שוק בינלאומי מורחב^[22].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וורנר מיוזיק גרופ בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של וורנר מיוזיק גרופ (באנגלית)
מידע עסקי על חברת וורנר מיוזיק גרופ באתרים Yahoo! Finance • MarketWatch • CNN Money • Bloomberg Business (באנגלית)
וורנר מיוזיק גרופ, בגוגל פיננסים

וורנר מיוזיק גרופ, באתר Crunchbase (באנגלית)
וורנר מיוזיק גרופ, באתר EDGAR של הודעות ל-SEC (באנגלית)

הערות שוליים

↑ יעקב איילון, האיש ששמר מאחורי המיזוג טיים־וורנר עונה לשם עבודי, חדשות, 8 במרץ 1989
רן דגוני, וורנר טיים: הענק שרק נולד וכבר הוא ספק התקשורת הגדול בעולם, מעריב, 6 במרץ 1989
↑ שגיא בן נון, החברה של מדונה תובעת 200 מיליון דולר מוורנר, באתר הארץ, 28 במרץ 2004
דפנה מאור, מחלוקת בין מדונה לטיים וורנר על שווי האופציות שלה והסכם השותפות בלייבל מאווריק, באתר TheMarker‏, 17 בנובמבר 2003
↑ ליאון איצקר, סוף לסכסוך בין מדונה לוורנר מיוזיק של אדגר ברונפמן: מדונה תמכור את אחזקותיה במאווריק רקורדס לוורנר, באתר TheMarker‏, 15 ביוני 2004
↑ דפנה מאור, סבן משתתף במימון הצעת רכש של 2.5 מיליארד דולר שיגיש אדגר ברונפמן לחטיבת המוסיקה של טיים וורנר, באתר TheMarker‏, 18 בנובמבר 2003
↑ דפנה מאור, אדגר ברונפמן רכש את טיים וורנר מיוזיק; חיים סבן בחוץ, באתר TheMarker‏, 24 בנובמבר 2003
↑ חברת התקליטים וורנר מיוזיק צפויה לקצץ 1,000 משרות בעקבות רכישתה ע"י ברונפמן, באתר TheMarker‏, 2 במרץ 2004
↑ רויטרס, אדגר ברונפמן ממזג את חטיבות אטלנטיק ואלקטרה של ענקית המוסיקה וורנר מיוזיק, באתר TheMarker‏, 31 במרץ 2004
↑ ליאון איצקר, סוף לסכסוך בין מדונה לוורנר מיוזיק של אדגר ברונפמן: מדונה תמכור את אחזקותיה במאווריק רקורדס לוורנר, באתר TheMarker‏, 15 ביוני 2004
↑ הדר תדמור, וורנר מיוזיק גייסה 554.2 מיליון דולר בהנפקתה הראשונה לציבור לאחר שקיצצה את מחיר המניה, באתר TheMarker‏, 11 במאי 2005
↑ מיכל רמתי, וורנר מיוזיק תימחרה את ההנפקה הראשונה לציבור שלה ומקווה לגייס 782 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 18 באפריל 2005
↑ וורנר מיוזיק של אדגר ברונפמן הבן צימצמה ההפסד הרבעוני ל-18 מיליון דולר הודות לזינוק במכירות מקוונות, באתר TheMarker‏, 16 במאי 2005
חברת התקליטים של אדגר ברונפמן הבן ממשיכה לאכזב: ירידה של 13% במכירות וורנר מיוזיק, באתר TheMarker‏, 17 בנובמבר 2010
וורנר מיוזיק של אדגר ברונפמן הבן צימצמה ההפסד הרבעוני הודות לגידול של 11% בהכנסות, באתר TheMarker‏, 3 באוגוסט 2006
↑ בלומברג, אדגר ברונפמן הבן הודיע על מכירת וורנר מיוזיק למיליארדר לן בלווטניק ב-3.3 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 6 במאי 2011
↑ רויטרס, המיליארדר אדגר ברונפמן הבן התפטר מתפקידו כמנכ"ל וורנר מיוזיק, באתר TheMarker‏, 20 באוגוסט 2011
↑ מאת ירון פרידמן ורונן לב, ‏וורנר ו-EMI גונזות לפי שעה תוכנית המיזוג של חטיבות המוסיקה שלהן, באתר גלובס, 5 באוקטובר 2000
↑ יהודה שויצר, הנציבות האירופית שוקלת למנוע את המיזוג בין EMI לוורנר מוסיקה, באתר TheMarker‏, 3 בספטמבר 2000
רוני שוקן, טיים וורנר ו-EMI עושות מאמצים אחרונים להציל את המיזוג המתוכנן ביניהן, באתר TheMarker‏, 29 בספטמבר 2000
↑ יהודה שויצר, חברת המוסיקה EMI מנהלת מגעים לרכישת וורנר מיוזיק מ-AOL, באתר TheMarker‏, 24 בפברואר 2003
↑ רויטרס, וורנר מיוזיק דחתה הצעת רכישה מהמתחרה EMI אשר העריכה את ענקית המוסיקה ב-4.2 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 3 במאי 2006
ניר נתן, ‏ענקית המוסיקה וורנר מיוזיק דחתה הצעת רכש של EMI ב-4.2 מיליארד דולר, באתר גלובס, 4 במאי 2006
↑ אליהו חסין, ‏EMI חזרה בה מהצעת ההשתלטות בסך 4.6 מיליארד ד' על וורנר מיוזיק, באתר גלובס, 27 ביולי 2006
↑ שירות רויטרס, ‏דו-קרב מוסיקלי: וורנר מיוזיק ו-EMI במאבק השתלטות האחת על השנייה, באתר גלובס, 28 ביוני 2006
↑ מהלומה לאדגר ברונפמן הבן: EMI הסכימה להירכש על ידי מומחה ההשקעות הממונפות גאי הנדס ב-4.7 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 21 במאי 2007
↑ Mark Sweney, Universal's £1.2bn EMI takeover approved – with conditions, The Guardian, ‏September 21, 2012 (באנגלית)
↑ Steve Knopper, ‏Pink Floyd, Radiohead Catalogs Change Label Hands, באתר הרולינג סטון, 8 בפברואר 2013

[1] יעקב איילון, האיש ששמר מאחורי המיזוג טיים־וורנר עונה לשם עבודי, חדשות, 8 במרץ 1989
רן דגוני, וורנר טיים: הענק שרק נולד וכבר הוא ספק התקשורת הגדול בעולם, מעריב, 6 במרץ 1989

[2] שגיא בן נון, החברה של מדונה תובעת 200 מיליון דולר מוורנר, באתר הארץ, 28 במרץ 2004
דפנה מאור, מחלוקת בין מדונה לטיים וורנר על שווי האופציות שלה והסכם השותפות בלייבל מאווריק, באתר TheMarker‏, 17 בנובמבר 2003

[3] ליאון איצקר, סוף לסכסוך בין מדונה לוורנר מיוזיק של אדגר ברונפמן: מדונה תמכור את אחזקותיה במאווריק רקורדס לוורנר, באתר TheMarker‏, 15 ביוני 2004

[4] דפנה מאור, סבן משתתף במימון הצעת רכש של 2.5 מיליארד דולר שיגיש אדגר ברונפמן לחטיבת המוסיקה של טיים וורנר, באתר TheMarker‏, 18 בנובמבר 2003

[5] דפנה מאור, אדגר ברונפמן רכש את טיים וורנר מיוזיק; חיים סבן בחוץ, באתר TheMarker‏, 24 בנובמבר 2003

[6] חברת התקליטים וורנר מיוזיק צפויה לקצץ 1,000 משרות בעקבות רכישתה ע"י ברונפמן, באתר TheMarker‏, 2 במרץ 2004

[7] רויטרס, אדגר ברונפמן ממזג את חטיבות אטלנטיק ואלקטרה של ענקית המוסיקה וורנר מיוזיק, באתר TheMarker‏, 31 במרץ 2004

[8] ליאון איצקר, סוף לסכסוך בין מדונה לוורנר מיוזיק של אדגר ברונפמן: מדונה תמכור את אחזקותיה במאווריק רקורדס לוורנר, באתר TheMarker‏, 15 ביוני 2004

[9] הדר תדמור, וורנר מיוזיק גייסה 554.2 מיליון דולר בהנפקתה הראשונה לציבור לאחר שקיצצה את מחיר המניה, באתר TheMarker‏, 11 במאי 2005

[10] מיכל רמתי, וורנר מיוזיק תימחרה את ההנפקה הראשונה לציבור שלה ומקווה לגייס 782 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 18 באפריל 2005

[11] וורנר מיוזיק של אדגר ברונפמן הבן צימצמה ההפסד הרבעוני ל-18 מיליון דולר הודות לזינוק במכירות מקוונות, באתר TheMarker‏, 16 במאי 2005
חברת התקליטים של אדגר ברונפמן הבן ממשיכה לאכזב: ירידה של 13% במכירות וורנר מיוזיק, באתר TheMarker‏, 17 בנובמבר 2010
וורנר מיוזיק של אדגר ברונפמן הבן צימצמה ההפסד הרבעוני הודות לגידול של 11% בהכנסות, באתר TheMarker‏, 3 באוגוסט 2006

[12] בלומברג, אדגר ברונפמן הבן הודיע על מכירת וורנר מיוזיק למיליארדר לן בלווטניק ב-3.3 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 6 במאי 2011

[13] רויטרס, המיליארדר אדגר ברונפמן הבן התפטר מתפקידו כמנכ"ל וורנר מיוזיק, באתר TheMarker‏, 20 באוגוסט 2011

[14] מאת ירון פרידמן ורונן לב, ‏וורנר ו-EMI גונזות לפי שעה תוכנית המיזוג של חטיבות המוסיקה שלהן, באתר גלובס, 5 באוקטובר 2000

[15] יהודה שויצר, הנציבות האירופית שוקלת למנוע את המיזוג בין EMI לוורנר מוסיקה, באתר TheMarker‏, 3 בספטמבר 2000
רוני שוקן, טיים וורנר ו-EMI עושות מאמצים אחרונים להציל את המיזוג המתוכנן ביניהן, באתר TheMarker‏, 29 בספטמבר 2000

[16] יהודה שויצר, חברת המוסיקה EMI מנהלת מגעים לרכישת וורנר מיוזיק מ-AOL, באתר TheMarker‏, 24 בפברואר 2003

[17] רויטרס, וורנר מיוזיק דחתה הצעת רכישה מהמתחרה EMI אשר העריכה את ענקית המוסיקה ב-4.2 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 3 במאי 2006
ניר נתן, ‏ענקית המוסיקה וורנר מיוזיק דחתה הצעת רכש של EMI ב-4.2 מיליארד דולר, באתר גלובס, 4 במאי 2006

[18] אליהו חסין, ‏EMI חזרה בה מהצעת ההשתלטות בסך 4.6 מיליארד ד' על וורנר מיוזיק, באתר גלובס, 27 ביולי 2006

[19] שירות רויטרס, ‏דו-קרב מוסיקלי: וורנר מיוזיק ו-EMI במאבק השתלטות האחת על השנייה, באתר גלובס, 28 ביוני 2006

[20] מהלומה לאדגר ברונפמן הבן: EMI הסכימה להירכש על ידי מומחה ההשקעות הממונפות גאי הנדס ב-4.7 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 21 במאי 2007

[21] Mark Sweney, Universal's £1.2bn EMI takeover approved – with conditions, The Guardian, ‏September 21, 2012 (באנגלית)

[22] Steve Knopper, ‏Pink Floyd, Radiohead Catalogs Change Label Hands, באתר הרולינג סטון, 8 בפברואר 2013

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]