ג'וזף הנריך
 | |
| לידה |
6 בספטמבר 1968 (בן 56) נוריסטאוון, ארצות הברית  |
|---|---|
| השכלה | |
| מעסיק |
אוניברסיטת קולומביה הבריטית, אוניברסיטת הרווארד, הקרן הלאומית למדע |
| פרסים והוקרה |
פרס נשיאותי למדענים ומהנדסים בתחילת דרכם (2003) |
|
henrich | |
  | |
ג'וזף הנריך (באנגלית: Joseph Henrich; נולד ב-1968) הוא פרופסור קנדי לביולוגיה אבולוציונית אנושית באוניברסיטת הרווארד, ויו"ר המחלקה.[1] הנריך היה פרופסור לפסיכולוגיה וכלכלה באוניברסיטת קולומביה הבריטית. הוא מתעניין בשאלה כיצד בני האדם התפתחו מ"פרימאט יחסית לא ראוי לציון לפני כמה מיליוני שנים למין המצליח ביותר בעולם", וכיצד השפיעה התרבות על ההתפתחות הגנטית שלנו.[2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנריך הוא בעל תואר ראשון באנתרופולוגיה והנדסת חלל מאוניברסיטת נוטרדאם, 1991. בשנים 1991–1993 עבד כמהנדס מערכות בדיקה והערכה של חברת ג'נרל אלקטריק-חלל (שנמכרה למרטין מריאטה בשנת 1993) בספרינגפילד, וירג'יניה. בשנת 1995 קיבל תואר שני וארבע שנים לאחר מכן, דוקטורט באנתרופולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.
בין השנים 2002–2007 היה הנריך באוניברסיטת אמורי במחלקה לאנתרופולוגיה. הוא היה יושב ראש הקתדרה למחקר בקנדה בתחומי התרבות, הקוגניציה והקו-אבולוציה באוניברסיטת קולומביה הבריטית, שם היה פרופסור במחלקות לפסיכולוגיה וכלכלה. בשנת 2015 הוא מונה לפרופסור ויו"ר המחלקה לביולוגיה אבולוציונית אנושית באוניברסיטת הרווארד.
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחומי המחקר של הנריך כוללים למידה תרבותית, התפתחות של שיתוף פעולה, ריבוד חברתי, יוקרה והתפתחות קבלת החלטות כלכליות ואמונות דתיות. הוא תומך ברעיון שפוליגמיה מזיקה לחברה[3] מכיוון שמונוגמיה מפחיתה את התחרות הגברית. מחקריו של הנריך מראים כי בבדיקות פסיכולוגיות אנשים עם רקע מערבי, משכיל, מתועש, עשיר, דמוקרטי – אנשי ה-WEIRD (Western, educated, industrialized, rich, democratic background) – אינם מייצגים בני אדם באופן כללי במבחנים פסיכולוגיים רבים.[4]
פרסומים נבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Henrich, Joseph; Bowles, Samuel; Boyd, Robert; Camerer, Colin; Fehr, Ernst; Gintis, Herbert (2004). Foundations of Human Sociality: Economic Experiments and Ethnographic Evidence from Fifteen Small-Scale Societies. Oxford New York: Oxford University Press. ISBN 9780199262052.
- Henrich, Joseph; Henrich, Natalie (2007). Why Humans Cooperate: A Cultural and Evolutionary Explanation. Oxford.
- Henrich, Joseph; Ensminger, Jean (2014). Experimenting with Social Norms: Fairness and Punishment in Cross-Cultural Perspective. Russell Sage Foundation Press.
- Henrich, Joseph (2016). The Secret of Our Success: How Culture is Driving Human Evolution, Domesticating our Species, and Making us Smarter. Princeton University Press. ISBN 9780691166858.
- Henrich, Joseph (2020). The WEIRDest People in the World: How the West Became Psychologically Peculiar and Particularly Prosperous. Farrar, Straus and Giroux. ISBN 9780374173227.
- בספר טוען הנריך, בין השאר, שהייחודיות של העולם המערבי נעוצה בין השאר באיסור שהטילה הכנסייה הקתולית על נישואי קרובים. האיסור הביא לכך שחמולות, שבטים ומשפחות לא נותרו בקשרי דם, מה שהביא לכורח בפיתוח קשרי מסחר ענפים ובהשתתה של קשרים אלה על גורמים אחרים מלבד המשפחה: אמון, שלטון החוק, מערכת משפט ואכיפה. עקב כך שלא ניתן היה להתנות קשרי מסחר בקרבת דם, נוצר תמריץ לייעול של המסחר, התעשייה והחקיקה, באופן שעודד התפתחות מריטוקרטיה, שלטון המוכשרים, ולא נפוטיזם, שלטון המקורבים. עקב כך פיתחו בני תרבות המערב צורת חשיבה שמתבססת לא על מסורות אלא על איכויות, על תכונות כגון אוניברסליזם, אינדיבידואליזם, חתירה לשוויון והשקפת עולם מדעית, במקום קהילתיות וצייתנות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'וזף הנריך
ג'וזף הנריך, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'וזף הנריך, ברשת החברתית Goodreads- ג'וזף הנריך, באתר אוניברסיטת הרווארד
- הנריך מתראיין בנושא התפתחות תרבותית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Joseph Henrich, HEB, Harvard University
- ^ Joseph Henrich: Guiding Questions
- ^ Markus Schär (4 בדצמבר 2018). "Anthropologe Joseph Henrich: «Es schadet dem Zusammenleben, wenn Männer mehrere Frauen haben dürfen" (בגרמנית). Neue Zürcher Zeitung. נבדק ב-4 בדצמבר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Henrich, Joseph; Heine, Steven J.; Norenzayan, Ara (2010). "The weirdest people in the world?". Behavioral and Brain Sciences. 33 (2–3): 61–83. doi:10.1017/S0140525X0999152X. PMID 20550733.