ג'וסלין אלדרס
 | |
| לידה |
13 באוגוסט 1933 (בת 91) שעל, ארצות הברית  |
|---|---|
| לאום |
אפרו-אמריקאים |
| שם לידה |
Minnie Lee Jones |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת ארקנסו, קולג' פילאנדר סמית, University of Arkansas for Medical Sciences |
| תפקידים |
רופאת ילדים, פוליטיקאית, רופאה, מדענית |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
מיני ג'וסלין אלדרס (באנגלית: M. Joycelyn Elders; נולדה כמיני לי ג'ונס ב-13 באוגוסט 1933) היא רופאת ילדים אמריקאית, שכיהנה כמנכ"לית משרד הבריאות של מדינת ארקנסו בארצות הברית, הייתה סגנית אדמירל בשירות בריאות הציבור של צבא ארצות הברית, והיא האדם האפרו-אמריקאי הראשון שמונה לראש הסוכנות לרפואה ציבורית של ארצות הברית (Surgeon General of the United States).
אלדרס ידועה באופן הכן והישיר שבו הביעה את עמדותיה לגבי נושאים כמו לגליזציה של סמים והפצת אמצעי מניעה בבתי הספר. בדצמבר 1994 היא אולצה להתפטר מתפקידה כראשת הסוכנות הרפואית עקב מחלוקת סביב דעותיה. משנת 1976 משמשת כפרופסור מן המניין לרפואת ילדים באוניברסיטת ארקנסו[1].
תחילת דרכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלדרס הייתה הבת הבכורה מבין שמונת הילדים של הלר וקרטיס ג'ונס. משפחת ג'ונס חייתה בעוני, בקהילה החקלאית דלת האמצעים שעל (Schaal) שבמחוז הווארד במדינת ארקנסו. היא ואחיה נאלצו לעבוד בשדות הכותנה. היא למדה בבית ספר שמיועד רק לשחורים עקב המדיניות הגזענית שהייתה נהוגה באותה תקופה. אחד מזיכרונותיה הראשונים של אלדרס הוא שאמה לימדה אותה לקרוא על אף שהאם עצמה למדה רק 8 שנים. בהמשך, המשפחה עברה לעיר ליטל רוק שבארקנסו. אחרי שסיימה את לימודי התיכון בליטל רוק, היא קיבלה מלגה למכללת פילנדר סמית שהייתה מיועדת לשחורים בלבד.
אביה של אלדרס התנגד ללימודיה במכללה כי היה זקוק לה לעבודה בבית, אבל סבתה, אמו של אביה, שכנעה אותו שייתן לבתו להמשיך את לימודיה. היא הייתה הראשונה במשפחתה שרכשה השכלה גבוהה.
אלדרס נמשכה אל המקצועות ביולוגיה וכימיה. היא שאפה להיות טכנאית מעבדה, אך לאחר שפגשה את אדית ג'ונס, הראשונה ממוצא אפריקאי-אמריקאי ללמוד רפואה באוניברסיטת ארקנסו, החליטה אלדרס שהיא רוצה להיות רופאה.
לאחר שסיימה את לימודיה, אלדרס הצטרפה לצבא ארצות הברית שם הוכשרה בפיזיותרפיה. לאחר מכן המשיכה את לימודיה בבית הספר לרפואה בארקנסו. היא הייתה השחורה היחידה בכיתתה, ובשל צבע עורה נאלצה לאכול בחדר נפרד עם צוות הניקיון. היא סיימה את התואר ברפואה בשנת 1960, ובאותה שנה נישאה לבעלה, אוליבר אלדרס, שהיה מורה לפיזיקה בבית ספר תיכון.
היא השלימה שנת התמחות ראשונה ברפואת ילדים באוניברסיטת מינסוטה, ולאחר מכן, ב-1961 חזרה לליטל רוק, לסיים את התמחותה. היא מונתה כמתחמה ראשית, והייתה אחראית על צוות מתמחים של גברים לבנים[1].
היא קיבלה תואר שני בכימיה ב-1967, ומונתה בפרופסור לרפואת ילדים בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה ב-1971, ולפרופסור חבר ב-1976. במחקרה התמקדה באנדוקרינולוגיית ילדים, ופרסמה למעלה מ-200 מאמרים, בעיקר על סוכרת ילדות. עבודה זו הובילה אותה ללמוד על התנהגות מינית של מתבגרים, ולהתחיל לפעול למען נערות. היא גילתה שנערות שחולות בסוכרת אשר נכנסות להריון נמצאות בסיכון בריאותי מוגבר, כולל הפלות ספונטניות ומומים עובריים. היא ייעצה למטופלות שלה לבבי מניעת הריון ותכנון משפחה.
מינויה כמנכ"לית משרד הבריאות בארקנסו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1987 מינה ביל קלינטון, שכיהן אז כמושל ארקנסו, את אלדרס לכהן כמנכ"לית משרד הבריאות של ארקנסו ולעמוד בראש שירותי הבריאות שלה. הקמפיין שהיא יזמה במטרה להרחיב את שיעורי החינוך המיני בבתי הספר והפצת אמצעי מניעה, הוביל לוויכוחים פוליטיים ודתיים. בעקבות מאמציה הרבים התחיל בית המחוקקים של ארקנסו בשנת 1989 את תוכנית הלימודים K-12 שכוללת שיעורי חינוך מיני, הפצת אמצעי מניעה ותוכניות להעלאת הביטחון העצמי של התלמידים. משנת 1987 עד שנת 1992 הכפילה אלדרס את שיעור ההתחסנות של ילדים, הרחיבה את התוכנית הטרום לידתית להורים והגדילה את אפשרויות הטיפול הביתי לחולים במחלות כרוניות או סופניות.
ראשת הסוכנות לרפואה ציבורית של ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלדרס קיבלה את פרס פיתוח הקריירה הרפואית מאת מוסדות הבריאות הלאומיים של ארצות הברית (National Institutes of Health). בנוסף, מ-1967 שימשה פרופסורית-מסייעת לרפואת ילדים במרכז הרפואה של אוניברסיטת ארקנסו. ב-1971 קודמה להיות פרופסורית-חברה, ובשנת 1976 קודמה לדרגת פרופסורית מן המניין.
תחומי המחקר שלה התמקדו באנדוקרינולוגיה. היא קיבלה הסמכה ממועצת המנהלים של האוניברסיטה כאנדוקרינולוגית ילדים ב-1978, ובכך הפכה לאדם הראשון ממדינת ארקנסו שהגיע להישג זה. אלדרס קיבלה תואר ברופאות מדע ממכללת בייטס ב-2002.
בינואר 1993 מינה אותה ביל קלינטון לקצינת הרפואה הראשית של צבא ארצות הברית (Surgeon General of the United States), מה שהפך אותה לאפריקאית-אמריקאית הראשונה והאישה השנייה (לאחר אנטוניה נובלו) שהגיעה למעמדה.
הבחירה בה נחשבה על ידי מספר אנשים כשנויה במחלוקת. היא הייתה תומכת נלהבת של תוכנית הבריאות של קלינטון, ולכן מינויה עוכב על ידי מתנגדים. לפיכך, אושר מינויה כקצינת הרפואה באופן רשמי בתאריך 7 בספטמבר 1993. פרופ' אלדרס רכשה לעצמה במהירות מוניטין שנוי במחלוקת.
היא טענה שצריך לשקול את האפשרות של מתן לגליזציה סמים, ותמכה בחלוקת אמצעי מניעה בבתי הספר. הנשיא קלינטון עמד לצד אלדרס ואמר שלא הבינו אותה נכון.
בדצמבר 1994 אולצה פרופ' אלדרס לעזוב את תפקידה כקצינת הרפואה הראשית, בעקבות תמיכתה בהכללת נושא האוננות בתוכניות לחינוך מיני לבני נוער[2].
המשך פועלה לאחר התפטרותה מעבודתה כקצינת הרפואה הראשית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז שהתפטרה מתפקידה כקצינת הרפואה הראשית, אלדרס חזרה לאוניברסיטת מדעי הרפואה בארקנסו כפרופ' לרפואת ילדים. היא הרצתה על נושאים שעניינו אותה, והביעה את מחאתה בעניין נערות צעירות שנכנסות להיריון. היא הופיעה בתוכנית דוקומנטרית בטלוויזיה ובה אמרה שהתנזרות מאוננות נחשבת בשבילה כהתעללות בנוער. היא הביעה את דעותיה בנוגע לחינוך מיני לנערים ונערות.
פרופ' אלדרס כתבה ספר בניסיון להראות את הצד שלה במחלוקות שהקיפו אותה בזמן שהייתה קצינת הרפואה הראשית של צבא ארצות הברית.
ב-15 באוקטובר 2010 היא התראיינה בנוגע ללגליזציה של מריחואנה, ואמרה: "אני חושבת שאנו צורכים סמים הרבה יותר מסוכנים שהם חוקיים: עישון סיגריות, ניקוטין ואלכוהול... אני מרגישה שהם גורמים להרבה יותר נזק. אנחנו צריכים לאשר את המריחואנה"[3][4][5].
דעותיה ופועלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התמודדותה עם גזענות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף על פי שאלדרס הייתה רופאת ילדים ופרופסור באחד מבתי הספר הטובים לרפואה, היא התמודדה עם גזענות במקום עבודתה: "אנשים רבים בקהילה הרפואית באמריקה לא ידעו אפילו שהייתי רופאה, ובחרו להגיד שמעתה והלאה כל קצין רפואה ראשי צריך להיות רופא, מה שהדהים אותי... הם לא ציפו מאישה שחורה להשיג את הדברים שאני השגתי". במהלך ראיון היא נשאלה, אם היא מסכימה עם הצהרתה של שירלי צ'יזהולם על כך שהיא מרגישה מושפלת יותר כאישה מאשר כאפריקאית-אמריקאית. היא ענתה: "אני מי שאני בזכות זה שאני אישה שחורה". אלדרס נחשבה לקול של הקהילה האפריקאית-אמריקאית, והעלתה את המודעות לעוני ולנערות ההרות - הבעיה הגדולה ביותר בקהילה.
חינוך נשים צעירות בנושא הרבייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כרופאה אלדרס הייתה מודאגת מצעירות חולות סוכרת שנכנסות להריון. אם נערה חולת סוכרת נכנסת להריון, יש סיכוי גדול שגופה ידחה את העובר, או שהעובר יפתח מומים בעודו ברחם. כדי למנוע הריונות כאלה, היא הסבירה ביסודיות למטופליה על הסכנות של היריון מוקדם ועל החשיבות של השימוש באמצעי מניעה ושל השליטה במיניות שלהם, ברגע שהחלו את ההתבגרות. מתוך 260 נערות חולות סוכרת שטופלו על ידיה, רק אחת נכנסה להיריון בנעוריה.
חינוך מיני לנשים אפריקאיות-אמריקאיות צעירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלדרס תמכה בשיעורי חינוך מיני, בעיקר בקהילה האפריקאית-אמריקאית. היא התנגדה לספרי הלימוד הישנים, שהיו מוטים נגד שחורים. לפי הספר, נשים שחורות לא השתמשו בגלולות כי "הכמרים שלהן התנגדו לגלולות בטענה שהגלולות זה רצח העם השחור".
היא הביעה ביקורת נחרצת על גברים שניצלו נשים שחורות ולא נתנו להן להחליט בעניין בריאותן. היא ראתה בשליטה של נשים על גופן ופריונן מפתח לקידום מעמדן, וטענה: "אם אינך יכולה לשלוט ברבייה שלך, אינך יכולה לשלוט בחיים שלך".
דעותיה על סמים ופרשיית הרשעת בנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלדרס משכה תשומת לב רבה, וכמו כן תמיכה מביל קלינטון, שנבחר בינתיים לנשיא, כשטענה שביטול האיסור בחוק על סמים עשוי לסייע בהפחתת הפשיעה, ושהרעיון צריך להיחקר. ב-15 בדצמבר 1993 שבוע לאחר העלאת טענה זו, הוגש כתב אישום נגד בנה קווין על מכירת קוקאין, תקרית שבה היו מעורבים קצינים סמויים. ארבעה חודשים לפני התקרית האמינה אלדרס שהאירוע היה מבוים, ושעיתוי האשמות נועד להביך אותה ואת הנשיא. קווין אלדרס הורשע ונידון ל-10 שנות מאסר. הוא ערער על הרשעתו לבית המשפט העליון בארקנסו, אולם בית המשפט חזר ואישר את ההרשעה. בית המשפט קבע כי קווין אלדרס לא הצליח להראות שהפלילו אותו במכירת הסמים. לא היה שום ערעור נוסף[6].
דעותיה על מיניות האדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1994 הוזמנה אלדרס להרצות בכנס האיידס העולמי של האו"ם. היא נשאלה, אם זה ראוי לקדם אוננות כאמצעי שנועד למנוע מנערים ונערות צעירים מלעסוק בפעילות מינית. היא ענתה: "אני חושבת שזה חלק ממיניות האדם ושצריך ללמד את זה."
הערה זו עוררה מחלוקת, ובעקבות זאת היא איבדה את התמיכה מהבית הלבן. ראש צוות העובדים בבית הלבן לאון פאנטה אמר: "היו מקרים רבים שבהם הנשיא לא הסכים עם דעותיה, זה רק מקרה אחד מני רבים".
בדצמבר 1994 אילץ הנשיא קלינטון את פרופסור אלדרס להתפטר מתפקידה. מאז אלדרס הביעה דעות מעוררות מחלוקת שמיקמו אותה באור הזרקורים, כמו האמירה שלה בינואר 1994 בהקשר להפלות: "אנחנו צריכים להתגבר על האהבה שלנו לעוברים ולהתחיל לדאוג לילדים"[7][2].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'וסלין אלדרס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ג'וסלין אלדרס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 M. Joycelyn Elders: Visionary Videos: NVLP: African American History, www.visionaryproject.org
- ^ 1 2 Duffy, Michael (1994-12-19). "Getting Out the Wrecking Ball". Time. ISSN 0040-781X. נבדק ב-2017-05-28.
- ^ Gray, Emma (2012-05-07). "Therese Shechter, Director Of Film 'How To Lose Your Virginity,' Talks Female Sexuality, 'Purity' And The Virgin-Whore Complex". Huffington Post (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-05-28.
- ^ Nagourney, Adam (2010-10-15). "U.S. Will Enforce Marijuana Laws, State Vote Aside". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2017-05-28.
- ^ Anderson, Susan Heller (1991-06-26). "CHRONICLE". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2017-05-28.
- ^ Kevin Elders, www.albionmonitor.com
- ^ Joycelyn Elders: From Sharecropper's Daughter to Surgeon General of the United States of America. - Free Online Library, www.thefreelibrary.com